ספר דברים, פרשת ניצבים

רש"י מפרש: "לא לחנם אתם יגעם בה, כי הרבה שכר תלוי בה, כי היא חייכם. דבר אחר, אין לך דבר ריקן בתורה, שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר וכו'". בפירוש הראשון אומר רש"י שהתורה אינה פילוסופיה אלא תורת חיים, וכל יגיעה בה מוסיפה חיות בכל חלק בתורה. ובפירוש שני הוא אומר שאין מצוה בתורה ללא סיבה, והכל עניין של דרישה והבנת טעמי התורה. וכן מפרש הרמב"ם במורה נבוכים(ג,כו) בטעמי המצוות, שאין דבר לריק. מקור הדברים מירושלמי (פאה א,א), ומה"ספרי" (האזינו,שלו).

ובלשון הירושלמי יש תוספת שרש"י אינו מביא: "דאמר רבי מנא, כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא – מכם הוא". כלומר לכל סיבה יש מסובב, ואין מציאות של דבר לבטלה, אף בעולם הזה. יוצר אור- ובורא חושך, זה לעומת זה ברא אלקים. צריך להבין שיש תפקיד לכל הבריאה כולה, על כל גווניה ומרכיביה. הדך להתרחק מן הבורות היא ללמוד לחפש, ולא להסתפק ברדידות מחשבתית או בטעמים שאין בהם ממש, וכל פעם שלא מבינים – יש לתלות בקוצר המשיג ולא בקוצר המושג.

כי לכל מצוה ק"ן טעמים להיתר וק"ן טעמים לאיסור, והכל תלוי בנו אם נבין או לא נבין – "מכם הוא". והירושלמי מסיים: "ולמה (הוא ריק)? – שאין אתםיגיען בתורה" – אין מתאמצים מספיק להבין לעומקם של דברים, שאם נתייגע להבין – נמצא את הטעמים הנכונים. וזהו שאמרו בגמרא(מגילה ו,ב): "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי – אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמן, יגעתי ומצאתי – תאמן".מכל האמור לעיל למדים אנו שהכל ענין של השקעה ומאמץ – "לפום צערא אגרא"(אבות ה,כג). ובלשון "מדרש החפץ": "אין בתורה אפילו מילה אחת בלי כוונה, בה החכמה והנפלאות למי שהבינו יתעלה".

וכן הוא ברמב"ם(מעילה ח,ח): "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו. ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה – אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ד' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול.בוא וראה, כמה החמירה התורה במעילה. ומה עם עצים ואבנים ועפר ואפר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד – נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול – מעל בה, ואפילו היה שוגג, צריך כפרה – קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה, שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם, ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.

הרי נאמר בתורה (ויקרא יט,לז) 'ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם' – אמרו חכמים ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים. והעשייה ידועה, והוא שיעשה החוקים, והשמירה – שיזהר בהן, ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים – הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידעה, כגון איסור גזל, ושפיכות דמים, וכיבוד אב ואם. והחוקים – הן המצוות שאין טעמן ידוע.

אמרו חכמים: חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן, ויצרו של אדם נוקפו בהן, ואומות העולם משיבין עליהן, כגון איסור בשר חזיר, ובשר בחלב, ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח.

וכה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם שהיו משיבין על החקים. וכל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם – היה מוסיף דביקות בתורה, שנאמר (תהילים קיט,סט) 'טפלו עלי שקר זדים, אני בכל לב אצור פקודיך', ונאמר שם בענין(שם פו) 'כל מצוותיך אמונה, שקר רדפוני עזרני'. וכל הקרבנות כולן – מכלל החוקים הן.

אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד(עיין אבות א,ב), שבעשיית החוקים והמשפטים, זוכין הישרים לחיי העולם הבא. והקדימה תורה תיווי על החוקים, שנאמר(ויקרא יח,ה) 'ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151