כבר ברגע הראשון שפגשתי את הזוג הזה ידעתי שזה הולך להיות מסוג התיקים שנכנסים לך ללב, וגורמים לך הרבה סיפוק מהמקצוע שבחרתי לי.
לה קוראים נעמה (שם בדוי כמובן), ולו קוראים רועי (כנ”ל). הם נשואים כשש שנים בערך .לאחר נשואיהם ניסו ארוכות להיכנס להריון, וזה לא בא להם בקלות. הם היו צריכים לעבור את הדרך הארוכה והמתישה של הפריות, תקוות, אכזבות .אבל לבסוף זה היה שווה כל רגע. לאחר.חמש שנים של מלחמה ממש, נכנסה נעמה להריון בשעה טובה. ולאחר תשעה ירחי לידה הפכו הורים לזוג תאומים בריאים ומקסימים.
הלוואי שיכולתי לסכם את שורות אלו בכך אבל לא…! לנעמה הייתה קריירה משגשגת ומובטחת בחברת תעופה גדולה בסניף מיאמי. ולרועי עסק מצליח וחובק עולם. לאחר שנעמה לקחה שנה חופשה מעבודתה לטובת גידול הילדים הגיעה שעתה לחזור לעבודה, ולהמשיך בקידומה. לאחר שהתייעצו בניהם ארוכות, אם לשלוח את יקיריהם למעון פרטי או להביא מטפלת לכל שעות היום.
הוחלט שכסף זה לא העיקר וכי הוא לא חסר להם. הם רוצים מטפלת אישית. שתטפל בילדים ואף תגור עימם. Live in nanny בלשון המקומית וכן תוכל לעשות גם את עבודות הבית השונות. נעמה יצאה למשימה של חייה לתור אחר האחת, שתדאג לילידה כבשלה. שתהיה חייכנית, נעימה ולא נאה מידי. (כדבריה).
לאחר כשבועיים של ראיונות עבודה בביתה, ראינו הזוג כ-30 מועמדות שונות, אשר נשלחו משלושה חברות שונות הדואגות לנושא. כולם ממדינות דרום אמריקה. ואז בהחלטה גורלית. נמצאה האחת, פאולה לואיסה רודריגז שמה. פאולה הייתה מהגרת מוונצואלה כבת 30, נחמדה חיכנית,חרוצה .ולה שלושה ילדים אשר השאירה מאחור ויצאה לארה”ב לעבוד ולשלוח כסף הביתה.
עד כאן נראה שהזוג ממש מצא את אמו של “מרקו”. פאולה החלה לעבוד אצל הזוג והפכה ממש לבת בית. הבית תמיד היה מצוחצח ומבריק, לעולם לא נשארו כלים בכיור, הכביסה מריחה מצוין בדיוק כמו שרועי אוהב. הילדים תמיד נקיים וממתינים לאמם שהייתה חוזרת מעבודתה מוקדם יותר מבעלה לאחר ארוחת צהריים. רועי היה תמיד נוהג להשוויץ באוזניי חבריו על המציאה. כך עברה לה כמעט שנה הילדים עומדים לחגוג את יום הולדתם השנה ואז ביום שבת ביושבם ליד הבריכה עם הילדים הבחינה נעמה בסימן של ציפורן כאילו ננעצה על זרועו של אחד מילדיה, כמובן שמיד בדקה את שני הילדים .קראה לפאולה וזו מיד הודתה שזה כנראה היא זו שגרמה לזה . מיד החלה בבכי דרמתי ובקשה את סליחתם. הם לא ראו שום סיבה לא להאמין לה . וכן עברו מספר חודשים נוספים. כשהילדים בניי שנתיים וחודשיים לקחה נעמה אותם לבדיקה תקופתית אצל רופא הילדים . שניהם התגלו כאנמיים ונושאים כ35% מתחת למשקל הממוצע לגילם. ככול שהילדים התבגרו והם כבר בני שנתיים וחצי ראה רועי כי הם לא כמו כל הילדים של החברים וכי משהו לא כשורה.
הוא שם לב כי גם לאחר שנה וחצי שהם עם פאולה הם עדיין בוכים בבוקר שאמם הולכת לעבודה, הוא שם לב כי לאחר פעם אחת אשר המטפלת פונה אליהם בבקשה הם מיד נענים לה. לאחר שהזוג גולל את הסיפור בפגישה במשרדי לא היה ספק מה השלב הבא…
מיד למחרת היום הוצאתי צוות למתקן מצלמות נסתרות בכל החדרים בהם נמצאים הילדים בבית ואף בחצר. בקשתי מזוג ההורים לא להראות למטפלת כל סימן של חשדנות ואו יחס אחר. וכך עשו.
ביום חמישי בערב קיבלתי לידי את מכשיר ההקלטה ב11 בלילה ולא יכולתי להמתין למחר, משהו בער בי להציץ בתוכן. אז אספר לכם שבטירונות בשרות צבאי של צבא סוריה לא זוכים להשכמות משנת צהריים כמו שזכו התאומים להתעורר משנת צהרים.
המטפלת פותחת את הדלת בטריקה אוחזת בידם בשנתם ומעבירה אותם למקלחת. אחד אחרי השני. גם אחרי תקופה ממושכת שהם מתעוררים בצורה שכהזאת הם עדיין נבהלים ובוכים.
במקלחת המשותפת שלהם אין כל עדינות, רחצה אגרסיבית ביותר, תוך שהיא מתיזה מים לתוך עיניי הקטנים. משם כפס יצור לחדר האוכל הילדים כחיילים מתיישבים לבדם מול השולחן וזו לידם כשהיא דוחסת אוכל לפיותיהם הקטנים.
אציין כי הזוג נוהג לשמור על בית כשר, ואת הלוגו של מקדונלד על אריזת האוכל, לא היה קשה לזהות במצלמה, ונראה כי גם הילדים נהנים מהטעם האסור.
לאחר ארוחת הצהריים לחדר הילדים, שם נסגרו בחדר כשהיא בסלון צופה בטלוויזיה ומדברת בטלפון. כן אם תהיתם גם חבטות בישבנם של הקטנים מצאנו בחומר המצולם, גם צווחות מסמרות שיער שמענו שם. אם הילדים לא נענים לקריאת המטפלת נעיצת מבט אחת הייתה עושה את העבודה. את החלפת הטיטול הייתה נעשית בזעם רב עם הרבה שנאה..
בשלב זה ולמחרת הוחלט לבדוק מי היא באמת. עשיתי חקירה זריזה בוונצואלה לאחר כמה ימים הוברר כי גברת מטפלת בורחת מהחוק במדינה בחשד לתאונת פגע וברח. וכי יש לה ילד אחד בן 19 החי עם סבתו מאז נולד. ויש רמיזה כי עסקה במקצועה העתיק בעולם, מיד לפניי שעזבה את ארצה. מיד התייצבו בתחנת המשטרה המקומית עם החומר המצולם ונתוניי החקירה. פאולה נעצרה אחר כבוד. משפטה נערך לאחר כ ארבעה חודשיים. היא נשפטה לשנה וחצי בכלא באישום התעללות בחסר ישע.
לאחר מכן גורשה לארצה ,ומשם נעלמו עקבותיה של אמו של “מרקו” שוב. כשהופעתי במשרדיי החברה ששלחה את המטפלת לזוג גיליתי משרדים סגורים, בברור נמצא שהם חזרו לוונצואלה לפניי כשנה.
בני הזוג היו בטראומה מוצדקת מכל העניין, ופנו לטיפול פסיכולוגי בילדים.
היום כולם בסדר, הילדים שמחים הוריהם מאושרים. והם כבר לא יזכרו כלום מזה . אצלי זה עוד שריטה שנחקקה ונלמדה ..
