תפיסת המוות אצל ילדים צעירים

מה עונים כשהילד שלנו תופס אותנו לא מוכנים ושואל “אמא, גם את תמותי?” האם להיות כנים ולהסתכן בכך שהילד יפתח פחדים? האם להתחמק מתשובה חד משמעית? ואולי פשוט לשקר ולהבטיח שאנחנו לא נמות לעולם? – איך להגיב לשאלות בצורה שתעניק לילדינו בטחון בנו ותאפשר בנייה בריאה וריאלית של תפיסת המוות בחייהם כילדים וכבוגרים?

בסביבות גיל 4-5 (ולעיתים גם לפני), מתחילים מרבית הילדים להתעניין ולשאול שאלות בנושא המוות. מבחינה התפתחותית יש לילדים גישה אינטואיטיבית כוללנית למוות, כתופעה ייחודית ומפחידה, המתקשרת לפרידה. עם הגיל, זה הולך ומתפתח ומקבל משמעויות שונות.

מבחינה קוגניטיבית (שכלית) יש לילדים באותה קבוצת גיל מכנה משותף בהבנת המוות, אך כל ילד מפתח משמעות אישית ייחודית, בהתאם לאישיותו ונסיבות חייו. התהליך בו מתגבש מושג המוות הוא תהליך איטי והדרגתי, הנמשך מספר שנים. באמצעות החשיפה לפרטים מציאותיים (חדשות, פרידה מחיית מחמד, פרח שנבל, סבתא שנפטרה…), שיחות עם מבוגרים והאזנה לסיפורים ואגדות ילדים (מסתבר שדווקא לאגדות, שרבות מהן מתחילות באירוע קטסטרופלי, כגון מות המלך הטוב, מות האם, מות האב – במבי למשל – יש כוח רב בשיכוך חרדות המוות ומציאת נחמה באהבה), ילדים לומדים בהדרגה על מהותו של המוות, עד שבסביבות גיל 10 הם מגבשים תפיסה מציאותית למדי של המוות, הדומה לזו של המבוגר.

מבחינה קוגניטיבית, מושג המוות הוא מושג כה מורכב, שכדי להבין אותו צריך הילד להיות מודע להבחנה בין דומם לחי, לעובדת סופיותם של החיים, אי-הפיכותו של המוות. לעובדה שהזדקנות ופרידה, הם חלק מתהליכי החיים, ועוד…

אם כך, מדוע מגיבים ילדים למוות בצורה חזקה ובפחד, עוד בטרם רכשו הבנה בשלה ומגובשת של חיים ומוות? פחד המוות הוא חלק מעצם הקיום האנושי, ואינו בא בעקבות הבנה שכלית של משמעות המוות.

יש הטוענים, כי פחד המוות מקורו בפרידה מההורים, שהם מקור הנחמה והביטחון (פרויד), וכי לכל תינוק יש פחד מולד מפני העלמות וכליון (מלאני קליין). ויש הטוענים (הגישה האקזיסטנציאליסטית) כי ההתמודדות עם החידלון והמוות היא מרכזית בהתפתחות הילד, וחרדת המוות הזו מלווה במספר מנגנוני הגנה ועיוותים של מושג המוות, בהתאם לגיל: הכחשת המוות, האמונה כי “לי זה לא יקרה”, האמונה כי “ילדים אינם מתים”, האנשת המוות (עיצובו כדמות, שניתן לבוא במשא ומתן עימה) וההתגרות במוות באמצעות מילים או מעשים – האופיינית לילדים גדולים יותר ומתבגרים. בשבוע הבא נדבר על איך מדברים עם ילדים על המוות, ממה להיזהר ולמה כדאי לשים לב.

אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר שלי בכתובת www.mayatzur.com להתראות בשבוע הבא.

הכותבת היא בעלת תואר B.A. במדעי ההתנהגות, מנחת קבוצות, מוסמכת משרד החינוך ומכון אדלר בהדרכת הורים לגיל הרך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151