אנשי “יד לאחים” עלו על פרויקט מיוחד של המיסיון בשם “לב מושיע” שבמסגרתו מתנהל טיפול צמוד בבני נוער שירדו מהדרך. בראש הפרויקט עמד המיסיונר דוד שטרן, יהודי מומר מארה”ב, הנמנה עם מייסדי הקהילה המשיחית “נתיביה” הפועלת בשכונת רחביה בירושלים.
הפרויקט כולו נועד לבני נוער שיצאו מהמסגרת וכתוצאה מכך התערערה מערכת היחסים בינם לבין הוריהם. “לב מושיע” (שאף מופיע ברישומי עיריית ירושלים בשם זה) פנה אל בני נוער אלו בצורה ישירה והגיש לפתחם הצעה שהם אינם מסוגלים לסרב לה: במקום לעבוד, אנו נממן אתכם באופן מלא, נשכן אתכם בוילה רחבת ידיים וגם נממן את לימודי הבגרות שלכם.
הצעירים שאליהם פנה המיסיונר דוד שטרן ידעו שמדובר במיסיונר אך שטרן לא הציב כל התניה לקבלת התנאים. הם עברו לוילה בשכונת מלחה הירושלמית אך דבר מהבטחותיו לא מומש. למעט מקום לינה, לא הוגשה לצעירים אפילו
פת לחם. בפנותם אל שטרן בבקשה שידאג להם למזון, הפכו עתה פניו בקובעו: “אתם חייבים ללמוד את ‘הברית החדשה’ ולהצטרף אלי לביקורים תכופים בכנסייה כדי להמיר את דתכם – ורק תמורת זאת תקבלו ממני את כל תנאי המחייה שלכם”.
לצעירים לא נותרה ברירה שכן היו כבר כבולים בידיו של שטרן. הם החלו אפוא בביקורים אינטנסיביים בכנסייה הבפטיסטית ברחוב הנרקיס בירושלים, אחדים מהם אף הוטבלו לנצרות ר”ל ושטרן מצידו החל להעניק להם המחאות צ’קים ביד נדיבה.כתוצאה מפעלולי המיסיון נקלעו הנערים למצב נפשי קשה בעודם שוהים בוילה.
בשלב זה נכנסו לתמונה אנשי “יד לאחים”. “קיימנו שורה של שיחות ממושכות עם הנערים שנפלו למלכודת הוילה המיסיונרית”, מספר ל”במאבק” איש המחלקה למאבק במיסיון, הרב בנימין קלוגר. לאחר שורה של שיחות הצליחו הפעילים להוציא את הצעירים מהדירה ולהביא לניתוק קשריהם עם מפעיליה ובימים אלו הם עולים על דרך המלך. הפעילות הזו הביאה לסגירתה הסופית של הוילה. במקביל, הגישו הצעירים – בהדרכת היועץ המשפטי של “יד לאחים”, עו”ד יורם שפטל – תלונה למשטרה על המיסיונר שטרן ומעלליו.
יו”ר “יד לאחים”, הרה”ג רבי שלום דב ליפשיץ, אמר כי ככל הנראה “מטרתם של אנשי ‘לב מושיע’ המיסיונרים, היא לפנות אל תורמים של פעולות המיסיון בחו”ל ולהצביע על הצלחה חדשה שלהם: להביא להמרת דתם של בחורים צעירים”.