1. אלפי השעות בהן שמעו שופטי הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים את העדויות בתיקי נתניהו עד כה, לא הניבו לאוזניהם את האקדח המעשן, לו כל כך מחכים בפרקליטות. השבוע עלה על דוכן העדים יו”ר האופוזיציה ויו”ר יש עתיד ח”כ יאיר לפיד, בכדי להעיד בעיקר על הקשר בינו ובין נתניהו לארנון מילצ’ן, ולברר האם ראש הממשלה נתניהו אכן הורה לו לקדם את החוק לפטור ממס עבור תושבים חוזרים בתקופה בה כיהן כשר אוצר בין השנים 2015-2013.
בפרקליטות אומנם טענו בעבר, כי לפיד הוא עד משמעותי בתיק 1000. אך בסך הכל הספיקו קצת יותר מ-30 דקות לתובע אלון גילדין, בכדי לסיים את חקירתו. תסכימו איתי שפרק זמן כה קצר בתיק כל כך ארוך עם כל כך הרבה עדויות שנמשכו שבועות, עדות של חצי שעה בלבד, היא לא עדות של עד משמעותי.
2. החקירה הנגדית של עורך דינו של נתניהו עו”ד עמית חדד, הניבה קצת יותר אקשן והיא נמשכה כיום וחצי. התביעה מצידה רצתה להראות שנתניהו נקט בפעולות בכדי לקדם את החוק ובתמורה קיבל טובות הנאה ממילצ’ן. ואילו ההגנה רצתה להוכיח כי נעשו פעולות מינוריות בלבד. לפי כתב האישום ראש הממשלה נתניהו, נפגש פעמיים במהלך שנת 2013 עם שר האוצר יאיר לפיד בעניין קידום החוק בעבור מילצ’ן. מילצ’ן מצידו אמור להעיד בשיחות וידאו מלונדון באותו עניין בעוד שבועיים.
3. לפיד אמר בנוגע לנתניהו כי “היו שתי פעמים שנתניהו פנה אליי. פעם אחת זה עלה כשישבנו אצלו בבלפור, ופעם שניה בכניסה לישיבת קבינט. בפעם הראשונה הוא אמר לי: מילצ’ן דיבר איתך על החוק? אמרתי כן. הוא אמר: מה אתה חושב. אמרתי: חוק לא טוב. והוא אמר ‘חוק טוב, חוק טוב’”.
לפיד הוסיף: “בפעם השנייה הוא שוב שאל על החוק. אמר לי: זה חוק טוב. אני קיבלתי את עמדת גורמי המקצוע, בכל מקרה חשבתי שזה חוק לא מוצלח. לא הבנתי למה אנשים עשירים יהיו פטורים ממס”. לו עדותו של לפיד היית המסתיימת במשפט זה, היה ניתן לחשוב שנתניהו אכן לחץ עליו ושהוא פעל לטובת מילצ’ן מסיבה עלומה כלשהי.
אך בהמשך עדותו לפיד נתפס בשינוי גרסה. בחקירתו במשטרה טען לפיד כי נתניהו אמר לו שמילצ’ן פנה אליו בעניין החוק, ואילו השבוע בעדותו בבית המשפט טען שלא. התובע גילדין שאל את לפיד: “האם נתניהו אמר לך שמילצ’ן הוא שפנה אליו בעניין החוק?”. לפיד השיב: “לא”. גילדין: “לא? בחקירה אמרת שהוא אמר לך שמילצ’ן פנה אליו”. לפיד: “אני לא יכול לזכור עד כדי כך”.
4. גם המשך עדותו של לפיד בחקירתו של עו”ד חדד הצביעה על כך שבפרקליטות הצליחו לנפח מעבר לכל פרופורציות את התיק. חדד שאל את לפיד: “שתי הפניות של נתניהו היו נגיעות אגביות. זה לא היה נושא הפגישה. מבחינתך זה המכלול?” לפיד ענה: “נכון”. חדד המשיך ושאל: “אמרת, הוא לא עושה שום דבר בעניין”. לפיד השיב “כן”. חדד המשיך: “הוא לא עושה עניין, לא דופק על השולחן, לא עושה כלום”. לפיד מאשר: “נכון”. חדד לא הרפה ושאל: “אחרי השיחות הוא לא פונה שוב בנושא? פשוט נעלם?”, ולפיד שוב אישר: “נכון”.
האם כך נוהג מי שמקבל טובות הנאה וחייב לקדם את החוק עבור מי שמעניק לו אותם? לא שואל, לא עושה דבר בעניין? זה נראה לכם הגיוני?
5. ביום השני לעדותו, בניסיון לבדל עצמו מראש הממשלה, לאחר מספר שאלות בנוגע ליחסיו עם מילצ’ן, טען לפיד כי “זה ברור שכאיש ציבור אני מעולם לא קיבלתי מתנות”. חדד עימת את לפיד עם תמלול מחקירתו של מילצ’ן, בה הוא אומר כי לפיד היה זה שעזר לנסות ולקדם את החוק. חדד עימת אותו גם עם כך, שעבד בעבר אצל מילצ’ן וקיבל ממנו משכורת, וסייע לו בהקמת המפלגה, אך למרות זאת פירוט זה לא הופיע בהסכם ניגוד העניינים שלו. כמו כן הודה לפיד, כי היה נפגש עם כל עורכי העיתונים באופן תדיר, וכי בזמן שהיה שר האוצר, משרדו רכש תוכן ממומן מידיעות אחרונות, אך לטענתו לא ידע זאת בזמן אמת. בנוסף הודה כי היו לו פגישות עם נוני מוזס שלא נכתבו ביומן. האם בפרקליטות העמידו לדין את האדם הנכון? עדות לפיד הוכיחה השבוע, כי החשדות של כתבי האישום נופחו, ככל הנראה. השאלה היא מתי הציבור והשופטים יבינו זאת?
6. הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שייערכו בשבוע הבא הגיעו לנקודת רתיחה. הקרב בין המועמד המוביל לפי הסקרים עמית בכר, שהיה בעברו סגנה של ליאת בן ארי בפרקליטות, לבין אפי נוה ראש הלשכה לשעבר, הזכור לציבור בעקבות הפרשיות בהן הסתבך, צפוי להסתיים ככל הנראה בניצחונו של בכר. הניסיון להפוך את הבחירות למאבק של ימין נגד שמאל לא ממש הצליח, וזאת למרות שבכר זוכה לתמיכה ולמימון מגופים המתנגדים בצורה חריפה לרפורמה המשפטית. בכר הקפיד להכניס לרשימתו מסיבה זו גם גורמים דתיים, וזאת לצד נאמנו ומי שהוביל את מאבק הגלימות ברפורמה המשפטית עו”ד נדב ויסמן.
נוה מצידו המשיך השבוע בקרב והוסיף לתקוף את בכר, בטענה שלא יוכל לייצג את עורכי הדין משום שהכניס פוליטיקה ללשכה. עו”ד אבי ללום, נאמנו של נוה, הסיר את מועמדותו והודיע על תמיכה בו. אך למרות הקרב, בכר עדיין מוביל בבטחה, וספק אם הרפורמה המשפטית עדיין משחקת תפקיד כה משמעותי בבחירות הללו.
דורון ברזילי, יו”ר הלשכה לשעבר, אשר לו יריבות ארוכת שנים עם נוה, צפוי להמשיך בהתמודדות עד הסוף, רק כדי להפריע לו לצמצם את הפער מבכר.
עורכי הדין יישארו בוועדה לבחירת שופטים זה ברור היום לכולם. אז השאלה היחידה היא, כמה מתוך שבעים אלף עורכי הדין, יגיעו להצביע; והאם גם עורכי הדין הדתיים יבינו, שהם צריכים להיות על המגרש ולהצביע בכל הכוח בשביל להשפיע מתוך הלשכה?
