נראה שיש מעט מאוד סיבות רציונליות לעשות צעד דרסטי שכזה…
מדוע להתחתן?
נראה שיש מעט מאוד סיבות רציונליות לעשות צעד דרסטי שכזה…
מדוע להתחתן? שאלה זו מרגיזה כל-כך מכיוון שדומה וישנם מעט מאוד סיבות רציונליות לעשות צעד דרסטי שכזה. מכל בחינה שהיא נראה כי לנישואין יותר חסרונות מיתרונות. האם אדם שפוי בדעתו יחתום על חוזה עבודה לכל החיים כאשר הוא יכול לחתום על חוזה לתקופה מוגבלת? מדוע, אם כן, יתחייב אדם מרצונו הטוב על נישואין לנצח?
אכן, חוזה הנישואין מאפשר לסיים אותם במידה והם הפכו לכאב בלתי נסבל והרס רגשי. אך מדוע שלא ליהנות מן היחסים כל עוד הלהט וההתלהבות קיימים, ולסיים אותם מיד כשהם נגמרים? מדוע אנשים נורמליים מחליטים להמשיך בנישואין גם כשהם הופכים תובעניים או מאתגרים?
המיסטיקנים היהודיים מסבירים כי הנשמה שלנו משתוקקת להתחבר. היא שולחת לגוף מסרים תת-הכרתיים והוא מתרגם אותם לתחושה המוכרת של תשוקה ליחסים. רצון זה של הנשמה הפך את הרעיון הלא-רציונלי של הנישואין לחלק בלתי נפרד מחיי האנושות מיום בריאת העולם ועד היום הזה.
על-פי הקבלה, תשוקתה של הנשמה להתאחד עם נשמה שניה נובעת משתי סיבות: היא רוצה להיות מושלמת, וחפיצה לרומם את עצמה לרמות חדשות של נתינה.
1+1=1
בנישואין הראשונים עלי אדמות, נישואי אדם וחוה, נבראו הבעל והאישה כגוף אחד בעל שני ראשים. לאחר-מכן פיצל האלוקים את הגוף לשני חלקים, גבר ואישה, ואז הם שבו והתאחדו בנישואין. מאז ועד עתה מתפצלות הנשמות לשני חלקים: זו המתלבשת בגוף הגבר והחלק השוכן בגוף האישה. לכל גוף חצי נשמה בלבד, והגוף והנשמה ישיגו את שלימותם רק כשהם יתאחדו עם החצי השני שלהם.
בתלמוד מובא כי זיווגו של האדם נקבע כבר לפני שנולד. יתכן ובני הזוג נולדו ביבשות שונות ולהם מעט מאוד מן המשותף, אבל היעוד האלוקי קובע כי בסופו של דבר הם יפגשו זה את זו.
(במקרים נדירים בשל סיבות רוחניות שונות, ייתכנו נישואין בין שני חצאי נשמות שאינן תואמות זו את זו; אך גם במקרים נדירים אלו, בסופו של דבר שתי חצאי הנשמות יתאחדו יחדיו בהמשך החיים או בגלגול אחר.)
לפיכך, המשיכה הפיזית לבני המין האחר אותה רבים רואים כחולשה הקשורה לסיפוק צרכיו הגופניים של האדם, נובעת למעשה מהרצון הפנימי והעז של הנשמה. יש לנקוט באמצעי זהירות רבים כדי לוודא שהכוח הקדוש והעוצמתי של המשיכה הפיזית יתגשם בהקשר הנכון, כלומר במסגרת הנישואין ולא מחוצה לה.
לתת את הנשמה
הרצון השני של הנשמה הוא להתרומם. בעוד צרכי ותאוות הגוף הם אנוכיים, הנשמה עצמה היא לא אנוכית כלל. משפט כמו “לתת מבלי לצפות לתמורה” נשמע אבסורדי בשפת הגוף, אך הוא מוזיקה ערבה לאזני הנשמה. הרצון העז ביותר של הנשמה הוא לתת ולהעניק, והנישואין מאפשרים לה לעשות זאת.
נישואין הם למעשה החלטה של שתי נשמות להעניק מעצמן ולהתחייב במאת האחוזים להצלחת היחסים.
המטרה האולטמטיבית
בחתונה יהודית, מלבד ההתחייבות ההדדית של החתן והכלה, ישנם שתי התחייבויות נוספות:
1) התחייבות להמשכיות עמנו. מלחמת השלום שלנו במסעי הצלב, בחמלניצקי, בהיטלר ובכל אלו שניסו להשמידנו – היו לא תהיה – במהלך ההיסטוריה נעשית באמצעות הורים יהודים המגדלים את ילדיהם ברוח היהדות.
2) בנוסף לכך, חתונה מסייעת להגשים את התוכנית האלוקית של בריאת העולם. אלוקים ברא את עולמו כי הוא ביקש לשכון בו, ועלינו לקדש את העולם ולהפוך אותו למקום ראוי למגורים עבור הבורא. אנו עושים זאת באמצעות התורה והמצוות, ולבית תפקיד מרכזי ביותר. כאשר גבר ואישה עובדים יחדיו בהרמוניה, הם יכולים להפוך את ביתם למוקד של קדושה וטוב שישפיע על שכונתם, עירם, מדינתם והעולם כולו.
לנישואין תפקיד מכריע כל-כך ביישום התוכנית האלוקית של הבריאה, ולפיכך האלוקים עצמו מקדיש זמן רב כדי לשדך שידוכים.
“במה עוסק האלוקים מאז בריאת העולם בששת ימי בראשית” שואל המדרש ומשיב: “הוא יושב ומזווג זיווגים”! כל חתונה יהודית היא חלק נוסף בפאזל הגדול שעם השלמתו העולם יגשים את המטרה לשמה נברא ויגיע לגאולה אמיתית.
חתונה יהודית היא סיפורם של שני אנשים המתחייבים להצלחת היחסים של האלוקים עם בריאתו.
