שאלה:
משה התחתן עם בתו של כהן לא יהודי. אף שכנראה היא התגיירה מאוחר יותר, היא לא הייתה יהודייה כשמשה נשאה לאישה, אף שיתכן שהיא קיימה את מצוות דתו. אך ילדיו של משה היו בהחלט יהודים.
אמנם לא נעים לחשוב על כך, אך הייתי אומר שהקווים המנחים היו שונים בתקופת התנ”ך משהם בימינו. גברים יכלו להמשיך את השושלת היהודית בלי אישה יהודייה.
תשובה:
משה לא היה היחיד שהתחתן עם אישה מבחוץ. יוסף התחתן עם אישה מצרית ולפי דעות מסוימות, אחיו התחתנו עם כנעניות. לצורך העניין, מה עשה את רחל, את לאה ואת רבקה ליהודיות יותר מכל אדם אחר?
התשובה היא, כלום, כי לא היה עם יהודי בכלל באותה תקופה.
העם היהודי נוצר במעמד הר סיני. לפני כן, הם היו צאצאים לאב משותף, יעקב, יחד עם רבים שבאו והצטרפו או נישאו לבני או בנות משפחותיהם. כשעמדו למרגלות הר סיני, הם נבחרו ומונו כ”ממלכת כוהנים ועם קדוש”. הם נעשו לעם.
במלים אחרות, בנקודה זו כל מי שעמד שם – כולל ציפורה, אשתו של משה, וכולל אפילו את משה בעצמו – כולם נעשו יהודים.
מאז, אם רוצה אדם להצטרף לעם היהודי, עליו לעבור את אותה התנסות של הר סיני – בלי חזיונות האש. כלומר, עליו לקבל את התורה ואת כל מצוותיה כפי שנדרש על ידי עם קדוש האמור להיות אור לגויים.
כיוון שהאנשים גם טבלו שם במים (זוהי הגרסה המסורתית להבנת ההנחיות הניתנות בספר שמות יט, י), הרי גם מי שרוצה להתגייר צריך לטבול במקווה.
כיוון שהגברים נימולו לפני כן, הרי גבר הרוצה להתגייר חייב לעבור ברית מילה. הדרישה האחרת היא להעלות בעל חיים כזבח, כפי שעשו אז, אך כיוון שבירושלים אין בית מקדש, מצווה זו תצטרך לחכות.
קיימים סיפורים מאוחר יותר, בספרי שופטים ומלכים, שבהם גברים יהודיים לקחו להם נשים מעמים אחרים.
ברוב המקרים לא מוזכר דבר בקשר לשאלה אם הם קיבלו את המצוות או טבלו במקווה.
אך אפשר בהחלט להבין זאת. הקורא רואה זאת כמובן מאליו. משהו כמו, אילו יכולתי לכתוב, “ואז שני הלכה לאוניברסיטה העברית וקיבלה תואר בסוציולוגיה”. אני לא צריכה לכתוב ששני כתבה תזה וביססה את טיעוניה ורק אז קיבלה את התואר – הקורא המודרני מבין זאת כדבר מובן מאליו. באופן דומה, מיותר שידווח בתנ”ך על כל פרטי האופן שבו הפכה אישה זו לחלק מעמנו.
כל הבלבול סביב שאלת שושלת האב מול שושלת האם נובע מתפיסה מוטעית רווחת באשר לזהות היהודית. כפי שכתבתי פעמים רבות, להיות יהודי אינו עניין של אמונה אלא של השתייכות. יהודי הוא אדם המשתייך לעם שיש לו ברית עם אלוקים. במובן זה, נכון הרבה יותר להבין אותנו כשבט מאשר כדת, ובמונחים של שבט, הרי כשאיש נושא אישה מחוץ לשבט, כולם מבינים שהוא מביא אותה להצטרף אל השבט ולכן היא חייבת לעבור כל טכס הנדרש כדי להיכנס.
אני מקווה שדברים אלה מבארים מעט את הנושא.