“המצב לא בכי טוב”, אומר הרב אביחי אפל, רבה של פרנקפורט שבגרמניה. “הבעיה מתחילה להיות חמורה כפליים, מאחר שישנם כבר קולות חזקים שקוראים להפסיק לדבר נגד ההתבוללות ולקבל זאת כעובדה ואף כמעט כברכה במקרים מסוימים, מה שכמובן מנוגד לחלוטין להלכה ולערכי היהדות הבסיסיים ביותר. זה חשוב כמעט יותר מכל דבר או נושא אחר. לצערנו אפילו החינוך היהודי שמועבר במוסדות החינוך לא מצליח להביא לתוצאה משמעותית בגלל והוא לא חינוך ערכי אלא מקסימום חווית חגים בגיל הילדות ועוד קצת ידע על היהדות. יש צורך בחיזוק הקשר בין הצעירים לקהילות”.
מתוך פרוספקט של “המזרחי העולמי”
גם בערים נוספות באירופה המצב בעייתי ביותר. חרף האנטישמיות הגואה, בין היתר בעקבות גלי המהגרים הגדולים מהמזרח התיכון, מעדיפים צעירים רבים להיטמע במדינות בהן הם מתגוררים ולעזוב את לאומיותם והשתייכותם היהודית. מנגד, אומר הרב יאיר מלכיאור, רבה של קופנהגן, דנמרק, שהקהילתיות גורמת לכך שיהודים רבים ממשיכים להשתייך לדת היהודית, חרף עמדתם שהינה לעיתים אתאיסטית לחלוטין.
“אנו מוצאים בחברי הקהילה מגוון דעות ואמונות, כולל אפילו אתאיסטים, אבל כולם מגיעים להתפלל בבית הכנסת מכיוון שהם רוצים להרגיש שייכות למסורת ולטקסים הדתיים. יש פעילויות קהילתיות שאליה הם מגיעים משום שהם רוצים לקחת חלק בשימור הזהות והמסורת היהודית “, הוא מסביר. בניגוד אליהם, הישראלים אינם משתתפים בתפילות אלו. “יש כאן קהילה של יורדים מישראל ובניגוד ליהודי התפוצות, אצלם הכל ברור ומובהק יותר. הם חושבים שזה כמו בישראל ששם בית הכנסת הוא מקום שמבחינתם הוא מחוץ לתחום מפני שהוא נועד רק לאנשים דתיים ורק לתפילות”.
“זוהי סוגיה רגישה ומורכבת”. בית כנסת בבודפשט
הרב מלכיאור מדגיש ששאלת ההתבוללות אינה חדשה, זאת למרות הגידול בתופעה. “הרבנים נדרשים למגוון סוגיות מורכבות ואף לבעיית נישואי התערובת ובשאלת מקומם של ילדיהם בקהילה. הוא ציין כי במסגרת הוויכוח העז, קבעו חלק מהרבנים שיש לנדות את אלו שהתחתנו עם בני זוג שאינם יהודים, “שכן למרות האזהרות הם בחרו לחצות קו אדום בסיסי ביותר בהלכה”. מנגד, הוא מציין, “היו רבים שראו אפשרות להחזיר את ילדי המתבוללים בחזרה לחיק העם היהודי”. לדבריו, “זוהי סוגיה רגישה ומורכבת שאנו נדרשים להתמודד עמה גם בימנו. הדילמה גדולה”.
אנטישמיות והתבוללות כרוכות זו בזו
ההתבוללות הגואה לא מתרחשת באירופה בלבד, אלא מוכרת כתופעה רחבה גם בארה”ב. המספרים מבהילים. מנתונים של תנועת “המזרחי העולמי” עולה כי יותר משליש מהיהודים מסרו שאינם קשורים רגשית לישראל. רק 20 אחוזים מהצעירים היהודיים בארצות הברית השיבו “חשוב מאוד” על השאלה כמה חשוב לך שאתה יהודי, זאת לעומת 55 אחוזים בקרב גילאי 65. בנוסף, 58 אחוזים מיהודי ארצות הברית מתחתנים עם לא יהודיים.
בקמפוסים של האוניברסיטאות בצפון אמריקה עוינת כלפי היהודים וכלפי ישראל, והסטודנטים היהודיים חשופים להטרדות, להתבטאויות אנטישמיות ולדיס-אינפורמציה בנוגע להיסטוריה של עם ישראל. התמודדות עם האווירה רווית השנאה אינה קלה לסטודנט היהודי שבעצמו מתמודד עם שאלות מהותיות באשר לזהותו היהודית.
במטרה להילחם בתופעה, הוקמו ברחבי העולם “בתי לביא” – בתי יהדות מיוחדים, שפזורים ברחבי העולם, במטרה לעצור את ההתבוללות. מנהלי הבתים הם צעירים ישראלים אידיאליסטים, ששמו לעצמם למטרה לחזק את הקשר והזהות היהודית של הסטודנטים ולהציל את הדור הבא מפני התבוללות. “ ההתבוללות וגם האנטישמיות הן שתי בעיות שונות אך קשורות זו לזו. מטרת גרעיני לביא הוא לסייע לצעירים היהודים בהתמודדות אל מול הארגונים האנטי-ישראלים והאנטישמים, ובחיזוק הגאווה היהודית, התומכת במדינת ישראל”, מסביר אילן רוט, מנכ”ל “לביא” שמנהל את התוכניות בארץ ובחו”ל. “כשהזיקה ליהדות חלשה ולא תופסת מקום חשוב בעולמם של הצעירים הדרך להתבוללות קצרה, אך כשהיהדות היא חלק בלתי נפרד מדרך החיים, הם לא יתנו לעצמם להתבולל”.
בקמפוסים, אומר רוט, מתגבשת זהותם של הסטודנטים, ולכן הם שמו לעצמם למטרה לפעול בנושא. “אחוזי ההתבוללות גדולים ומדובר באחת הבעיות הקשות ביותר” הוא אומר. לדבריו, מי שעוסק במלחמה בתופעה הם בעיקר גופים חרדים והציונות הדתית לא עושה די בנושא. “בין שאר הדגלים שמניפה הציונות הדתית, יש מקום גם למאבק נחוש ורחב בתופעה, באמצעות הסברה, שליחים ומאמצים שונים”. הוא מסכם ואומר: “בקמפוסים מתגבשת זהותם של אלו שעלולים להתבולל. אנו מנסים לגרום להם להכיר את היהדות ולקרב אותם לזהותם”.
