שאלה:
החברה שלי יהודייה. אני לא יהודי.
אני רק רוצה לדעת איזה פשע ביצעתי בכך שאינני יהודי. כל החברים שלה והמשפחה שלה מנסים לשכנע אותה לסיים את הקשר אתי.
אני חושב שאני בחור נחמד. מה יש להם נגדי?
תשובה:
הרשה לי לספר לך על מקרה שאירע בשבוע שעבר.
ילדיי ואני חיכינו בבוקר להסעה של בית הספר, אך האוטובוס לא הגיע. כנראה שהנהג פספס את הפנייה ולא עבר ליד התחנה של הילדים שלי כדי לאסוף אותם. בדרך כלל הם האחרונים שעולים על האוטובוס, אבל היום הוא יצא לבית הספר בלעדיהם.
כל שאר ילדי בית הספר קלטו מה קרה והתחילו לצרוח על הנהג, “פספסת את הפנייה! מה עם הילדים של משפחת מוס! אתה צריך להסתובב! תחזור אחורה ותאסוף אותם!”
הנהג, שהרגיש קצת חסר אונים, קרא לחבורת הילדים הצווחים, “אני לא יכול להסתובב בכביש העמוס הזה. ייקח לנו שעה להגיע לבית הספר. אין לי שום ברירה.”
ילדי בית הספר לא היו מרוצים. “אבל הילדים של משפחת מוס!” הם צווחו. “השארת אותם מאחור!”
ילדה מהירת-מחשבה אחת הוציאה את הסלולרי שלה וחייגה בחיפזון לאמה. “אמא, האוטובוס עשה טעות ופספס את הילדים של משפחת מוס. תתקשרי להורים שלהם ותגידי להם!” האם אמנם צלצלה אלינו וכך שמעתי את הסיפור.
אשתי ואני חשבנו אחר כך כמה מיוחדת הייתה האפיזודה הקטנה הזו. היא הראתה מה פירוש הדבר להיות שייך לקהילה. אנשים יודעים מי אתה ואיכפת להם אם אתה מפספס את האוטובוס. תוך דקות מאז שהנהג פספס את הפנייה הנכונה שמענו על מה שקרה ויכולנו לטפל במצב. הרגשנו מאוד אהובים ומוקפים תשומת-לב.
האוטובוס מייצג את העם היהודי. אנו משפחה מורחבת הנמצאת על אוטובוס היסטוריה גדול שנוסע כבר ארבעת אלפים שנה, ואם ילד יהודי עשוי לפספס את האוטובוס, כל העם מתחיל לצעוק. איננו יכולים להרשות אפילו לנשמה יהודית אחת ללכת לאיבוד למשפחת היהודים.
ידידי, לא עשית שום דבר לא בסדר, ולאף אחד אין שום דבר אישי נגדך, אבל ישנם הרבה אנשים שבאמת איכפת להם מעתידו של העם היהודי, ולעתיד הזה חשובה כל נשמה. חברתך היא חלק מקהילה הפרושה על פני כדור הארץ כולו. היא החוליה הבאה בשרשרת שנמשכת על פני דורות. איננו יכולים לעמוד מן הצד ולהניח לה לפספס את האוטובוס.
מאז האירוע הזה, נהג האוטובוס נזהר מאוד לפנות במקום הנכון ולעולם לא להותיר ילד יהודי מאחור. הוא חייב להיזהר, כי הוא נוהג באוטובוס מספר 613..
