מתח גדול בעקבות העבודה הוכח כגורם להתקפי לב ודום לב פתאומי. אך המומחים טוענים כי מעבר לעבודה עצמה, התנאים הגורמים לעובד להיות מתוח בנוגע לעבודתו, הם אלו שיש לשים אליהם לב.
סיר הלחץ של האחד יכול להיות עבודת החלומות עבור האחר ויש לגלות מהי העבודה האולטימטיבית המתאימה לנו גם מבחינת התמודדות עם לחצים ומתחים. הרבה מזה נובע מהתגובה האינדבידואלית של כל אחד מאיתנו ללחץ – אפשר לתת לשני אנשים לעשות את אותה עבודה אשר כלפי חוץ מתפסת כתובענית למדי. בסופו של יום, האופן בו כל אחד מגיב מבחינה פסיכולוגית ופיזיולוגית לדרישות התפקיד.
הקשר בין לחץ נפשי בעבודה לבין הלב – לחץ בעבודה משפיע על הגוף באופן ישיר, לחץ עשוי להזיק לכלי הדם, בייחוד לעורקים הכליליים של הלב. אנו סומכים על העורקים הכליליים שלנו שיתרחבו במצבים של לחץ כדי לאפשר ליותר חומרים מזינים וחמצן לזרום לשריר לב. עם זאת, כשהלחץ הוא פסיכולוגי, העורקים הללו עשויים באופן פרדוקסלי להתכווץ דווקא וכך תהיה הפחתה במידת החומרים המזינים והחמצן ללב דווקא כשהוא הכי זקוק להם.
השינויים ההורמונליים שהלחץ מייצר גורמים לפלאק שהצטבר זה מכבר על העורקים שלנו להיות פגיע יותר לקריעה. כשזה קורה, עלול להגרם התקף לב. באופן עקיף, לחץ הנובע מהעבודה עשוי להפעיל לחץ על הלב על ידי העלאת לחץ הדם, קצב הלב ואפילו רמות הכולסטרול בגוף. טסיות הדם שגורמות לדם להקרש, עשויות להתאגד לכדי צברים ולעודד התקף לב.
העמיתים לעבודה – חברים או אויבים? אחת התורמות העיקריות ללחץ בעבודה היא מערכות היחסים עם העובדים האחרים והמנהל הישיר. סוג העבודה אינו הגורם היחיד לבעיות של לחץ נפשי.
דרישות גבוהות, כולסטרול נמוך – למרות שקשה לקטלג זאת על פי סוגי עבודה ספציפיים, עבודות תובעניות שלא מאפשרות לעובדים לקיחת החלטות ונטילת אחריות, או מונעות מהם שליטה באופן תדיר על האופן בו יתבצעו המשימות, גורמות לתחושת לחץ נפשי רבה מאוד. זה לא אומר כי המנהלים יצאו מכלל סכנה. גם עליהם מופעלות רמות גבוהות של לחץ נפשי שעשויות להזיק מאוד ללב.
עבודות של פעולה או מנוחה – שדורשות מהעובדים להיות מחוסרי פעילות תקופות זמן ממושכות ובעקבותיהן לפעול במלוא המרץ. דוגמא לכך הם פקחי טיסה, שוטרים, מכבי אש ועוד. מבחינה פיזיולוגית מדובר בייצור הפתאומי של הורמוני לחץ, בינהם נוראפינפרין ואפינפרין (המוכר יותר בשמו – אדרנלין).
כשהורמוני לחץ משוחררים בגוף, הם עוזרים לייצר את תגובת ה”הילחם או ברח” – fight or flight. במהלכה קצב הלב עולה וכלי הדם מתכווצים, בין היתר. הלחץ מוביל גם לייצור קורטיזול, הורמון שמעלה את רמות הסוכר ומדכא את המערכת החיסונית.
עבודה במשמרות – אנשים שעובדים בשעות לא קבועות, פעם ביום ופעם בלילה, עשויים לסבול מרמות גבוהות של מתח שמגיעות לרוב ממחסור בשעות שינה. אנשים שבאופן כרוני נמנעת מהם שינה, מועדים לפתח מחלות שונות ובינהן מחלות לבביות. מחזור הערות והשינה מושפע מרמות ההורמונים. כשאנו משנים את לוח הזמנים שהגוף מורגל אליו מבחינת שינה וערות, המערכת האנדוקרינית שלנו מתבלבלת ויש לכך השפעה שלילית על בריאות הלב.
אחיות, רופאים, שוטרים, מכבי אש ופקחי טיסה, נמצאים בסיכון מבחינה זו. אפקט דומה עשוי להגרם לאנשים שנוסעים הרבה מטעם העבודה. הלחץ של הנסיעה עשוי לתרום לכך, המחסור בשעות שינה ושינוי הסביבה המוכרת לטובת סביבה חדשה.
שעות ארוכות – עבודה בשעות נוספות עשויה להזיק לשריר הלב. מחקר שפורסם בשנת 2010 במגזין האירופאי לבריאות הלב, עקב אחר למעלה מ-6,000 בריטים ממעמד הביניים במשך 11 שנים. במהלך המחקר, האנשים שעשו בממוצע 3-4 שעות נוספות ליום, היו בסיכון גבוה ב-56% לעומת אחרים ללקות בהתקף לב, למות ממחלת לב או לחוות כאבים בחזה (אנגינה). לעומת זאת, אם אתם נהנים מהעבודה שלכם ואוהבים מה שאתם עושים, השקעה של שעות נוספות היא בעלת השפעה מינורית על הלב.
