כבר 49 יום שאנו סופרים את ספירת העומר ואנו מייחלים ליום הגדול והנכבד של מתן תורה בחג השבועות. העולם השתנה בין רגע. עולם שיש בו תורה או עולם בלי תורה הם שני עולמות שונים לגמרי. מה היא התורה? אפשר לענות בקיצור: ‘סוד קיום העולם’. ומהיכן לקחתי ‘סוד’ זה? מדברי חז”ל בתלמוד (מסכת שבת פ”ח) ששם גילו לנו חז”ל שהקב”ה עשה תנאי עם הבריאה כבר מימי בראשית והתנה שרק אם ישראל יקבלו את התורה, אשר חיכתה לנו דורות רבים, אזי יהיה קיום לעולם, אך אם ישראל לא יקבלו את התורה, העולם יחזור לתוהו ובוהו.
שאלתי פעם קבוצת ילדים מה אומר לכם חג השבועות? (נסו לענות מה אומר לנו חג השבועות…) מיד קפצו הקטנים וצעקו עוגת גבינה… יש שנזכרו במלחמות מים, יש שדברו על ביכורים אך מעטים נזכרו שבעצם מדובר על יום מתן תורה לעולם ולישראל. נקודה למחשבה…האם באמת אין עולמנו יכול להתקיים ללא תורה? האם עם ישראל לא יכול להתקיים ללא תורה? האם האדם לא יכול להתקיים ללא תורה? כי לכאורה אם התורה, מורה לנו את דרכנו בזה העולם, מדוע כל קיום העולם תלוי בנתינת התורה? נרומם מבטנו ביחס לתורה ולגילויה בעולם. היא הציר המרכזי שהעולם סובב סביבו, היא רצונו של הקב”ה שבא לידי גילוי ע”י לימוד התורה וקיומה ע”י עם ישראל בארץ ישראל. המהר”ל בנתיב התורה כתב: “התורה היא סדר האדם באיזה מעשה יהיה ואיך יהיה נוהג… וכמו שהתורה היא סדר האדם כך התורה היא סדר העולם עד שהתורה היא סדר הכל” (נתיב התורה פ”א).
קדושתה וערכה האלוקי והנצחי של התורה מצדנו הם דווקא להתגלות בעולם ובארץ, עניינה לרומם את המציאות הארצית למציאות אלוקית, לגלות ש”מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו, ג) ולכן התורה היא סוד קיום העולם, העולם שניתן לנו כבני אדם לתקנו ולהעלותו.
מנהגים יפים [ואף לרוב טעימים…] נכרכו סביב חג השבועות אך העיקר הוא לשמוח בשמחתה של תורה: “בָּרוּךְ אֱ-לֹקינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ”.
