לעזרתם של בעלי מקצועות אלה בא הרב יאיר הופמן, מניו יורק, שחיבר ‘הגדת חירום’ לבעלי מקצועות רפואיים, ובה נוסח מקוצר ורק של החלקים החיוניים ליציאת ידי חובה של נוסח ההגדה ושל קיום המצוות המופיעות בה. הרב הופמן מזהיר את הנוגעים בדבר, במאמר שפורסם באתר ‘ישיבה וורלד’, שבשום אופן אין להזניח את החולה המסוכן כדי לומר אפילו את הנוסח המקוצר או לקיים את מצוות ליל הסדר, מטעמי פיקוח נפש. לדבריו, “רק אם אין חשש כלשהו לשלומו של החולה או להצלחת הטיפול בו, ניתן להקדיש את הזמן המינימלי הדרוש לאמירת ההגדה וקיום המצוות”.
מחבר ההגדה המקוצרת סבור משום מה שיש לשאול רב או פוסק מוסמך אם לקרוא את ההגדה המקוצרת ואין הוא רוצה לסמוך על הרופא המתעניין בכלל בקיום הסדר, שיידע להחליט כמה זמן עומד לרשותו. הוא אמנם מדגיש שאם יש סכנה כלשהי לחייו של המטופל, יש לוותר לגמרי על אמירת ההגדה וקיום מצוותי הסדר, ובכך לדעתנו אין כל חידוש. מאידך, יתכן שהופמן האומר לעצמו שבתוך עמו הוא יושב, חושש ממחמירים בהלכות הסדר והפסח ,שיחמירו בנושא זה יותר מאשר בתחום פיקוח נפש.
ההגדה כוללת כמובן בין השאר את אמירת הקידוש, שהיא מן התורה, אמירת הקטעים על פסח, מצה ומרור, הלל מקוצר, שתיית ארבע הכוסות, אכילת מצה ומרור, ברכת המזון מקוצרת, הלל מקוצר וכו’ הכל בהתאם למשך הזמן העומד לרשות בעל המקצוע הרפואי ללא סיכון החולה.
אם נשאר זמן מציע הרב הופמן לומר את הקטעים האחרונים של ‘אחד מי יודע’ וכן ‘חד גדיא’, הכוללים את הרעיון המרכזי שבכל אחד מהשירים, אבל, כמובן, כל זה “אם יש זמן ללא חשש פגיעה בחולה”.
