המעבר מהגן לביה”ס הוא אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחיי הילד והוריו. למעשה, אנחנו נכנסים כאן לעולם חדש, שבו פתאום סף הציפיות מהילד עולה בצורה משמעותית. פתאום הילד הקטן שלנו, שעד אתמול, כל זמנו החופשי הוקדש רק למשחק ושעשוע והיה כמעט נטול חובות ומחויבויות, נדרש להגיע לביה”ס בזמן, לזכור להביא ציוד, לשבת בשקט ולהקשיב במשך שעה וחצי רצוף בלי לקום בשיעור הראשון, ואח”כ 45 דקות ברציפות בכל שיעור. להתאפק עם השירותים עד להפסקה, להספיק לאכול בפרק זמן מאוד קצר, לחלק בצורה נכונה את הזמן בהפסקות כך שיספיק גם לאכול, גם לבקר בשירותים וגם לשחק… להיכנס לכיתה בשעת הצלצול, להכין שיעורי בית, למצוא מחדש את מקומו החברתי… לא פשוט.
אז מה אתם יכולים לעשות כדי להקל עליו את המעבר?
ראשית, עשו הפרדה ברורה בין זיכרונותיכם האישיים מימי ביה”ס ומחוויותיכם עם האחים הבוגרים. ובבקשה מכם, הנמיכו ציפיות ואל תשוו אותו לאחיו הגדולים. כל ילד עומד בפני עצמו. לא כולם צריכים ויכולים להיות מלך הכיתה, ולא כולם צריכים ויכולים להיות תלמידים מצטיינים. ואם הוא לא הכי מקובל, או בין התלמידים הכי טובים בכיתה, היו מוכנים ופנויים להגיש לו את העזרה הנחוצה כדי להתגבר על הקושי, ושדרו לילד שאין שופטים אותו עפ”י הישגיו הלימודיים. הוא הילד שלכם ואתם אוהבים ומעריכים אותו ללא קשר להצלחותיו הלימודיות, או קשייו הלימודיים. זכרו כי ציונים טובים בביה”ס אינם מדד להצלחה בחיים! לחץ וציפיות מוגזמות עלולות לגרום למתח וחרדה ואף לפתח שאיפה לשלמות, אשר עלולה להכשיל את הילד ולגרום לתוצאה הפוכה מזו שציפיתם לה – נסיגה לימודית.
אל תפחידו את הילדים לפני כניסתם לכיתה א’ – משפטים כמו “איך תצליח לסיים לאכול בהפסקה, אם עכשיו לוקח לך שעה לסיים את האוכל?” או “איך תסתדר בביה”ס אם אתה בוכה מכל דבר / לא מקשיב למה שמבקשים / לא מדבר… מה אתה חושב שלמורה יש זמן בשבילך? יש לה עוד 34 ילדים בכיתה!” ילד הנכנס מפוחד לכיתה א`, הנו ילד חרד ולא פנוי ללמידה ולפיתוח קשרים חברתיים.
ההכנה לכתה א` צריכה להיות מאוזנת ומרגיעה וכדאי שתכלול את התחומים הבאים:
בשלות פיזיולוגית: חיזוק חגורת הכתפיים, מוטוריקה עדינה – כתיבה, גזירה, אוצר מילים – דברו עם ילדכם כמה שיותר, הקריאו הרבה סיפורים.
אינטליגנציה חברתית: כיצד יוצרים קשר עם ילדים אחרים, איך מתחזקים את הקשר הזה. איך לקבל חוקים חברתיים.
אינטליגנציה רגשית: כיצד להכיל רגשות ולהתמודד עם תסכולים, דיבור פנימי, אמפתיה. איך לטפח ערוצי ביטוי עצמי שימנעו את הצורך באלימות, הנובעת מתוך תסכול וחוסר יכולת להכיל ולהתבטא. חזקו את הביטחון העצמי של הילד ואמנו אותו בדחיית סיפוקים.
