הסופה הביא איתה את החורף, החורף הביא איתו את הקור
והקור הביא איתו את היאוש והדכאון
לפני כמה שבועות, חדר החורף לחיינו בסערה (תרתי משמע).
בבת אחת החלפתי את הבגדים הקייצים בחרמונית ועדין היה לי קר. היו רגעים ששאלתי אנשים: “באיזה גיל מגיעים גלי החום?” הייתי כל כך נואש שחיפשתי כל תירוץ להתחמם.
קר לי גם עכשיו כשאני כותב את הטור, שמש בחוץ וקר לי קר לי.
קר לי בכפות רגלים, קר לי בין האצבעות, קר לי בשערות שעל הבי… (הבנתם ). קר לי! אני לא מצליח לחשוב על דברים חמים. גלידה… אתם רואים?! אני מנסה לחשוב על מלון באפריקה – איגלו.
קר לי, התאים במוח קופאים, עכשיו אני מבין למה הרוסים עלו לארץ, לא הבנתי עד היום איזה אינטרס היה להם לבוא לפה? האוכל שם טוב יותר! הבחורות שם, ואוו! השלטון, סבבה! אין מלחמות, אין צבא חובה, אבל קררר שם, קר.
כל כך קר לי שכשאני בלילה באולם אני מחבק כל מי שמתקרב אלי ולא עוזב, לוחץ חזק חזק. הקור הזה ניפץ לי חלומות שהיו לי במחשבה. מבולבלים? גם אני! (סתם, תמיד רציתי לכתוב את השורה הזאת) לפני מספר שנים חלמתי לעשות קורס משיטים להשכיר יאכטה ולשוט מסביב לעולם. אבל אז גיליתי שיש לי מחלת ים, כזאת שהופיעה בלי שום התראה מוקדמת בגיל 30, אז היום אני לא חולם אפילו על סירת פדלים בלי לחלום על שקית הקאה.
לפני מספר שנים התחלתי לחלום על טיסה לאנטארקטיקה, אבל לאחרונה גיליתי שאני שונא קור. הוא גורם לי למרמור, הוא גורם לי לחוסר רצון לצאת מהמיטה, בא לי להתכרבל בתוך הפוך ולא לזוז כמו תינוק ברחם אימו.
הכל בזכות הסופה! בזכות סוף השבוע הסוער, שלג ירד בהרים הצפוניים ובירושלים, עשרות נרקומנים יצאו עם הקש והסניפו את השלג – שורה שורה (חזון אחרית הימים), אבל כלום לא עזר! ערוץ 2 פרץ ראשון במבזק, ישראל קופאת! המצלמה עלתה לשמיים והעלתה תמונה מגובה ירושלים הלבנה ורק מי שהתסתכל ממש טוב יכול היה לראות שני טכנאים של יס מחבקים חזק חזק טכנאי של hot (הבנתם?) רצתי לגינה לאסוף עצים לאח כי לא היה חשמל כשנכנסתי הביתה נזכרתי שאין לי קמין עצים אז עשיתי מדורה קטנה בסלון עד שיחזור החשמל. ישבנו הילדים והמשפחה עטופים בשמיכות מסביב למדורה, אבל בשלב מסויים נגמרו לי העצים למדורה אז הדלקתי את הדוד וכשזה נגמר שפכתי נפט על האח (לא לא אח שלי אח שלה) בשלב מסויים הבנתי שאני נשאר בלי קרובי משפחה אז נרגעתי.
היה לי קר ברמות שהשיניים התנגשו השיער דקר אותי, האוזניים אדומות, האף נוזל וגם הוא האדים ולעזעזאל החשמל לא חזר, ובחברת חשמל כולם בתיקונים, אז אף אחד לא עונה. גם לא תקע ושקע שמחליפים חיתולים לרך הנולד, בשלב מסויים ב-103, המענה האלקטרוני התחיל להודיע באילו ישובים יש חשמל. פה הרשימה הייתה יותר קצרה אז החלטתי לעשות מעשה נכנסתי למקרר קצת כדאי להתחמם אבל זה לא עזר ! ניסיתי לפתוח את דלת המקפיא כדי להתחבא שם, אבל לא הצלחתי משכתי ומשכתי עד שפתאום שמעתי צעקה – העוף הקפוא צעק לי מבפנים “סגור את הדלת נכנס קור!” חוצפן איך שחוזר החשמל אני עושה ממך טבית (חמין עראקי).
היתושים והזבובים דפקו לי בחלון ובדלת ביקשו סליחה על כל המעללים בקיץ רק בכדי להיכנס אליי הביתה להתחמם. הכלב קפא ומת ופינגויינים התחילו לצוץ במושב והשליטו פחד.
מרוב שקר אשכנזים התחילו להתחבק, שזה היה שיא הסופה. זה היה הרגע שהבנתי שזאת סופה חזקה אבל היא עשתה שינוי שאשכנזים יתחבקו? חזון אחרית הימים (פעם שניה בטור אחד) אולי סוף סוף ירדו מחירי המים אולי נרוויח משהו מכל הגשם והקור הזה. אולי ביבי יעשה הנחה לכל מי שנדפק בלי חשמל כי היתר ידפקו כשיקבלו את חשבון החשמל.
האמת שבכל מדינה נורמלית לא קוראים לקשקוש כזה סופה, אבל במדינה שיורד בה גשם 7 ס”מ מים בשנה, כל שינוי הוא מבזק חדשות מסעיר. לרגע הבנתי את כמה כסף הפסיד אתר החרמון מזה שרוב אזרחי הארץ קיבלו שלג בחינם.
עוד דבר קטן – לגברת שמופיעה בפרסומת שנגמר המים. כן כן, זאת שמתקלפת. נשמה טובה, מרוצה? ירד גשם? יש מים? אז תעיפי את הפרצוף המקולף שלך מהמסך את מפחידה לי את הילדים.
