כולם למען כולם

גבר צעיר ומזוקן יושב בכיסא גלגלים, שר את "התקווה", ההמנון של מדינת ישראל, ושובל של דמעות ניגר על פניו. תחושת של סיפוק, השלמה וניצחון מתכנסת לרגע בלתי נשכח ומרעיד לבבות. הרגע הזה התרחש באולימפיאדת לונדון 2012, בטקס הענקת מדליית הזהב בטניס לנועם גרשוני ולא הותיר עין אחת יבשה בקהל. גרשוני, טייס קרב, נפצע בהתנגשות מסוקים במלחמת לבנון השנייה. הוא נותר משותק והתחיל בקריירה ספורטיבית עטורת הישגים.

רגע הזכייה נצרב בתודעה ונגע בנשמה. כמוהו, חייהם של נכי ונכות צה"ל מורכבים מאלפי רגעים דומים. רגעים של ניצחונות, קטנים וגדולים, ולצידם רגעים של התמודדויות, קשיים, אתגרים שצריך לצלוח ורצון עז לחזור לחיים ולא לתת לפציעה להכתיב את החיים ולהשתלט עליהם. את הדרך הקשה והארוכה, מפציעה לתפקוד וחיים מלאים, מלווה ארגון נכי צה"ל כבר 74 שנה.

אחים לפציעה

ארגון נכי צה"ל הוקם בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה, וראשיתו בהתארגנות של נכים שהיו מאושפזים תקופה ממושכת בבית חולים תל השומר ולא קיבלו טיפול מתאים. הנכים נפגשו עם בן גוריון ופעלו נמרצות כדי לקבל עזרה ולהצליח להשתקם. באותה תקופה ובהשראת בן גוריון החל להתגבש אתוס השיקום של מדינת ישראל המבוסס על עיקרון פשוט: המדינה ששלחה את החיילים לקרב ולמשימות הצבאיות נוטלת אחריות מלאה על כל פגיעותיהם ועל החלמתם המלאה.

בזמן הקמתו מנה הארגון 3,400 חברים וחברות, כיום עומד המספר על כ-51 אלף. הארגון מתייחד בפעילות של נכים למען עצמם ובראייה הוליסטית של כל צורכי החיים וניסיון לתת להם מענה מיטבי. בשנת 1951 הקים הארגון את קרן נכי צה"ל, הפועלת כדי לגייס תרומות למען פעילות הארגון ולטובת השיקום. לצד דמי החבר החודשיים שאותם משלמים החברים, הקרן מגייסת כסף ותרומות ברחבי העולם המיועדים למימון פעילות השיקום. הכול בשאיפה להחזיר לפצועים את העצמאות והאוטונומיה.

לצד השיקום הרפואי אותו מקבלים הפצועים והפצועות, בשנים הראשונות דאג הארגון לשיקום באמצעות מציאת עבודה או סיוע בהשכלה וגם לדיור. לאורך הזמן נוספו תחומים רבים שבהם הארגון דואג לחברים ולחברות. בין היתר, תנאים סוציאליים כמו ביטוח סיעודי, ביטוח רפואי וביטוח חיים. הארגון מעניק הלוואות לחברים וכן מלגות לימודים, יצירה וספורט.

המצאה ייחודית של ארגון נכי צה"ל שאין לה אח ורע בעולם היא בתי הלוחם, מוסדות המבטאים הלכה למעשה את השאיפה לטפל בשיקום ובפציעה בראייה הוליסטית – פצוע, קהילה ומשפחה. בשנת 1974 נפתח בית הלוחם הראשון בתל אביב, בשנת 1985 נפתח הבית בחיפה, בירושלים החל הבית לפעול בשנת 1994, והבית האחרון נפתח בבאר שבע בשנת 2011. כיום עובד הארגון במרץ על הקמת בית הלוחם החמישי באשדוד.

שיקום הכול כלול

בתי הלוחם הם מרכזי שיקום ספורט וחברה במתכונת הכול כלול. הבית מציע בריכת שחייה, טיפולי הידרותרפיה, חדר כושר, מכון פיזיותרפיה, מערך טיפולים פרה-רפואיים וטיפולים תומכים. לצידם מעניק בית הלוחם תרבות ופנאי לכל המשפחה, חוגים, הרצאות, מסיבות, תערוכות, טיולים, חוגי אמנות ויצירה. סביב בית הלוחם נרקמת קהילה. הספורט הוא חלק מרכזי בעשייה של בתי הלוחם ואפשר למצוא חוגים וקבוצות העוסקות בכדורסל על כיסאות גלגלים, התעמלות לקטועים ופגועי עמוד שדרה, אופני ידיים, טניס שולחן, בדמינטון, כדורעף, שחייה, כדור שער לעיוורים, חץ וקשת, שיט מפרשיות, חתירה בקיאקים, רכיבה על סוסים ועוד. בבתים פועלות להקות מחול וחבורות זמר וחוגים כמו ציור, צילום, פיסול, קרמיקה, צורפות, מוזיקה, בישול, שפות, רפואה אלטרנטיבית, ריקודי עם, ריקודים סלוניים, שחמט, ברידג', ביליארד. פעילויות מיוחדות מתקיימות לפי קבוצות גיל, ומתמקדות בצעירים, מבוגרים ובני גיל הביניים.

לצד בתי הלוחם פועל גם בית קיי שנפתח בשנת 1958 ושימש בית הבראה לחברים ולחברות. היה זה המבנה הראשון שהקים הארגון והוא נועד למלא צורך במקום נופש המותאם למוגבלויות, שבאותה עת לא היה בנמצא. לפני כשנתיים עבר הבית הסבה למרכז שיקום וטיפולים. את כל הבתים והפעילויות מממן הארגון בכוחות עצמו, בגיוס תרומות נרחב ברחבי העולם. אגודות ידידים פזורות ברחבי הגלובוס, בכל מקום שיש בו יהודים וישראלים והן פועלות למען השיקום המיטבי של הפצועים והפצועות. לאחרונה הוקמה אגודת ידידים בלוס אנג'לס.

מופת ודוגמה להעצמה הדדית

הארגון הוא בית להרבה סיפורים אישיים של גבורה. נועם גרשוני התגבר על הנכות והוא מעביר את הטוב הלאה. "אני לא חושב שאני מודל לחיקוי או השראה", אמר בראיון לאתר ynet, "אני פשוט בחור שקרה לו אירוע מצער, הפכתי להיות בן אדם עם מגבלות בן לילה, אבל אני אוהב את החיים שלי ונהנה מהם מאוד. במיוחד אם אנשים שנחשפים לסיפור שלי מקבלים דרייב או אקסטרה מוטיבציה ואת הדחיפה לצאת ולעשות משהו". גרשוני אומר וגם מקיים. את עילי חיות, הצעיר ממנו ב-15 שנה, פגש מעט לאחר שחיות נפצע בטירונות מגלן ונותר משותק.

חיות התעורר וביקש שיקראו לגרשוני למיטתו. למחרת נועם כבר היה לצידו והבטיח לו שבעתיד הם ישחקו יחד טניס, אף שבאותה שעה חיות בקושי יכול היה לדבר. השניים נהיו צמד ומשחקים זה לצד זה בנבחרת הטניס בכיסאות גלגלים בדרגת קוואד, דרגת הנכות הקשה ביותר. חיות נהיה בן טיפוחיו של גרשוני והחברות בין השניים היא מופת ודוגמה להעצמה הדדית ולשניים שאינם מביטים לאחור ולא נותנים לנכות להגדיר אותם.

השיקום של רון ויינריך

רון ויינריך בן ה-37 נפצע במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 בעת שהתקדם בטנק עם הכוחות הלוחמים לתוך לבנון. כתוצאה הוא נותר משותק. ויינריך, שיתארח באירוע הגאלה בלוס אנג'לס ביום רביעי, 24 באפריל, השתתף לפני 12 שנה בתחרות הטלוויזיונית "כוכב נולד", המקבילה של אמריקן איידול. הוא ביקש שלא ייתנו יחס מיוחד לנכות שלו, וכך היה. לאחר שנפצע התמודד עם קשיים רבים "אני זוכר את עצמי שוכב בצהריים במיטה שלי, לבד בחדר, וחושב על החיילים שלי שנהרגו ועל כל הבלגאן האישי שלי", סיפר בראיון לביטאון "הלוחם" של ארגון נכי צה"ל. "שמתי את השמיכה מעל הראש והתחלתי לבכות כמו שבחיים לא בכיתי. במשך חצי שעה".

על אף שאחות נכנסה לחדר ושאלה אם הכול בסדר, ויינריך המשיך לבכות, עד שלבסוף התעשת: "אמרתי לעצמי שאני צריך לאסוף את השברים מהרצפה ולעלות בחזרה למעלה. לעולם לא אחזור למקום הנמוך הזה שבו בכיתי. באותו הרגע התבצעה החלוקה של חיי – לפני ואחרי".

מאז הוא מקפיד להתקדם, לכבוש יעדים ולהגשים את חייו בכל מסלול. לפני כעשור עבר לחיות בלוס אנג'לס והוא מוזיקאי פעיל ואיש עסקים. "אלוהים נתן לי שתי מתנות, מוזיקה ואהבה לעסקים", הוא מתאר. "בית הלוחם הוא מקום חשוב ומרגש עבורי.

הכי חשוב לי לראות אנשים שבונים את עצמם מחדש. אני מגיע להתאמן בקביעות ואם לא הייתי משקם את עצמי ואת הגוף שלי, לא הייתי מסוגל לחיות את החיים שאני חי היום. מדהים בעיניי, שיש ברחבי העולם אנשים שכל כך אכפת להם מישראל, מהחיילים, ומתוך ליבם הם תורמים לבית הלוחם. אני מודה לאל שאני עושה בחיים שלי דברים שאני אוהב. זה לדעתי אינדיקטור נהדר לאושר".

כל סיפור אנושי יחיד ומיוחד הוא עולם ומלואו, וכל הסיפורים יחדיו מתחברים למפעל השיקום המבורך של נכי צה"ל ונכותיו. המלאכה ארוכה ומאתגרת. ארגון נכי צה"ל ולצידו אגודות הידידים ברחבי העולם עוסקים מדי יום בשיקום ובחזרה לחיים. מצוות תיקון עולם למען הפצועים והפצועות מתאפשרת בזכות התמיכה והאהדה של יהדות התפוצות, ברוח ובחומר. יישר כוח לעושים במלאכה!