ניתן לומר כי ב-20 השנים האחרונות קיימת עלייה משמעותית בכמות הפניות לרפואה סביב תופעות שנגרמות כתוצאה מתגובות אלרגיות לחומרים שונים ומגוונים.
אחד ההסברים לשינוי הזה נעוץ בהתערבויות טכנולוגיות, הנובעות מהרצון לשפר טעמים ומראה של חומרי מזון (פירות, ירקות, בשר, חיטה, חלב וכן הלאה) ובכלל של הסביבה (דשא, עצים, שיחים, חומרי הדברה, חומרי ניקוי וכדומה). כך יוצא שהסביבה הקרובה אלינו, שאותה אנו נושמים וממנה אנו ניזונים, משופעת בהתערבויות לא טבעיות.
תשובה לשאלות אלו היא מעניינן של גישות רפואיות הוליסטיות. לפיהן, יש להתבונן אל מעבר לסביבה, ובאופן ספציפי יותר למקד את המבט אל עבר נקודות החיבור בין האינדיבידואל לבין סביבתו. גישות אלה גורסות כי אדם יפתח יותר ויותר אלרגיות לגורמים חיצוניים, ככל שהוא חווה את עצמו ואת העולם כשני דברים נפרדים. ככל שנפרדות זו גדולה יותר, כך תלך ותתעצם בו תחושת מלחמה של ממש. כלומר, לפי תפיסה זו האדם אינו מצליח לחיות בשלום עם גורמים שונים בסביבתו ואין לו את המנגנונים שיאפשרו לו לפתח את ההרמוניה המתבקשת.
אנשים שמצליחים לאורך חייהם לייצר תשובות ופתרונות לגורמים החיצוניים סביבם, יפתחו פחות סימפטומים, בין אם לגורמים אלרגניים סביבתיים שונים, ובין אם למוצרי מזון. אותם אנשים לא חווים את העולם החיצוני כאויב שיש לברוח ממנו, אלא חלק בלתי נפרד מהקיום שלהם.
אלרגיה מקורה בנפש – ישנם אנשים רבים שאינם יודעים למה הם אלרגים. הם מתעטשים, דומעים, מתגרדים, עייפים, מותשים, עצבניים, ונדמה כי הם אלרגים לכל העולם מסביב, ולכן לא פעם יאשימו את האבק שנמצא בכל מקום או כל גורם נפוץ אחר כמו אבקנים של פרחים. במצבים קיצוניים האלרגיה אף מתבטאת מהרגע בו הם פוקחים עיניהם בבוקר ועד לרגע בו הם הולכים לישון. ניכר שאנשים אלה אינם מצליחים להסתגל למעבר משנת הלילה למצב של ערות ופעילות בעולם החיצוני.
מקורם של הסימפטומים הוא למעשה בעולמם הנפשי והרגשי של אותם אנשים, ומצביעים באופן בולט על כך שהם מסרבים להכיר בקיומה של אחדות בינם לבין העולם החיצון. דוגמא קלאסית לכך היא חילופי העונות, המביאים את “האלרגיה העונתית”. אלו מצבים בהם מזג האוויר משתנה, ויחד איתו כל הסביבה משתנה.
ניתן לראות שקבוצת האנשים הסובלים מ”אלרגיה עונתית” מתאפיינים בשמרנות, וקושי בהכלת שינויים בחייהם. הם מתייחסים אל השינוי כאל אויב חיצוני וגופם כמו פותח במתקפה, כאשר למעשה מיותר לומר שזהו קרב חסר סיכוי.
אצל כולנו הבסיס הנפשי והרגשי משפיע על הכלת שינוי, ולכן טבעי שאצל רובנו יתבטא באפצ’י פה ושם, אולם אנשים שחשים כי העולם פועל נגדם באופן תמידי, הם אלה שיסבלו מהאלרגיות בצורה החמורה והמטרידה ביותר.
הומאופתיה כטיפול באלרגיה – התפיסה המתוארת כאן איננה תמיד ברורה לנו ברמה הלוגית. מבחינה אמפירית, ניתן לראות כי כאשר אנו פועלים להפחתת רמת האנטגוניזם כלפי העולם, ולהגברת חוויית העולם כחלק בלתי נפרד מאיתנו וכשייך אלינו, אזי סימפטומי האלרגיות הפיזיים משתפרים ודועכים.
הומאופתיה יכולה לעזור בדיוק בכך, בעצם היותה מתחברת לנפש האדם ולמצבו הרגשי בשתי רמות: האחת, רמה פשוטה יותר ואף נגישה יותר, באמצעות שימוש בתכשירים סימפטומטיים כמו ארסניקום אלבום, היסטמינום או מוצרי מדף שניתן להשיג במרבית בתי המרקחת כמו ריניטל, המקלים על הסימפטומים במערכת הנשימה העליונה ומאפשרים לגוף לחזק את עצמו מבפנים בכדי להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר.
הרמה השנייה עמוקה יותר, ומשלבת גם היבט רוחני שמסייע לאדם לשנות את גישתו כלפי העולם ולא להתנגד לו, לקבל אותו כפי שהוא ובכך להזדקק לפחות סימפטומים על מנת לשרוד. לכל אדם ישנם חוסרים שמובילים לתפיסת עולם מעוותת, והטיפול ההומאופתי מסייע לאדם לשנות חשיבה, ולקבל את האינפורמציה החסרה לו על מנת לחיות בשלום עם העולם החיצון.
כך האדם מבין דברים שלפני כן לא הצליח להבין, ולפיכך מציע תשובות טובות יותר, שעוזרות לו בהתמודדות.
