פעם אמר הבעל שם טוב: נאמר בדברי חז”ל תפילין של הקב”ה מה כתוב בהם “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ” – עם ישראל הם התפילין של ה’.
כשם שבתפילין , מניחים קודם תפילין של יד ורק אח”כ תפילין של ראש, כך בעם ישראל קודמים אנשי המעשה, יד, לאנשי התורה, ראש! אימרה זו , עוררה אצל הרבה יהודים אהבת ישראל גם לאנשים הפשוטים.
סיפר ר’ אלימלך מליז’נסק: סח לי המגיד ממעזריטש: “שומע אתה אלימלך, מה אומרים במתיבתא דרקיעא? שאהבת ישראל פירושה: לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור”. באמירה זו, החדיר המגיד לתלמידיו עד היכן מגיעה אהבת ישראל, גם לזה שמוגדר כ”רשע גמור”.
הוסיף בזה אדמו”ר הזקן מיסד חסידות חב”ד ואמר : “אהבת ישראל היא למגדול ועד קטן כמו אחים ממש – שזוהי אהבה עצמית” .
כל אחד מהצדיקים בדורו, היפנה את תשומת הלב לאהבת ישראל כפי שהוא דרש מעצמו ומתלמידיו. אדמו”ר הזקן שדרש עבודת ה’ על ידי התבוננות. תבע מכל אחד להתבונן בנקודה האמיתית שכל עם ישראל הם גוף אחד ממש, כיון שבנים אתם לה’ אלוקיכם.
כשם שאדם אוהב את עצמו בטבע, עד ש”על כל פשעים תכסה אהבה” אדם תמיד מוצא תירוצים מדוע הוא צודק במעשיו, גם אם זה לא נכון.
הסיבה לכך היא אהבת עצמו! כך דורש אדמו”ר הזקן מתלמידיו, אהבת ישראל צריכה להיות לכל יהודי מבלי להיכנס לחילוקים, אלא מעצם היותו יהודי הינו אחיך ממש, והאהבה צריכה להיות כמו שאתה אוהב את עצמך עד כדי כך שלא תראה בו כל חיסרון.
מכאן נוכל להבין מדוע אהבה זו היא ההכנה הדרושה לקבלת התורה. התורה, היא כביכול “עצמו” של הקדוש ברוך הוא.
כדברי חכמינו ז”ל על המילה “אנכי” הפותחת את עשרת הדיברות, שהיא ראשי תיבות אנא נפשי כתבית יהבית, ובעברית = אני את עצמי כתבתי ונתתי.
כדי לזכות לקבל תורה שעצמו של הקב”ה נמצא שם, צריך שההכנה לזה תהיה שיהודים יגלו את עצמם – עצם נפשם וזו על ידי אהבת ישראל אמיתית ביניהם כהכנה למתן תורה.
בתפילת השחר מברכים אנו “נותן התורה” – לא נתן בעבר אלא נותן בהווה. מתן תורה זה לא סיפור היסטוריה, גם עכשיו בשבת זו אנו עומדים בימי ההכנה למתן תורה. ה’ ייתן אותה בחג השבועות, אך כדי שהתורה תתקבל בתוכנו, אנו זקוקים להכנה.
ההכנה מתבטאת בגילוי נקודת היהדות שבתוכנו – לאהוב כל יהודי כפי שאני אוהב את עצמי. הכנה המבטאת את גילוי עצם הנשמה, ואז נהיה אכן ראויים לקבלת התורה, בשמחה והיא תחדור בנו בפנימיות.
בל נשכח!!! להביא את הערבים – הילדים לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדיברות בחג השבועות.
סיכום פרשת במדבר: מפקד האוכלוסין הגדול
מה קורה בפרשת השבוע
מפקד האוכלוסין במדבר
בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה האלוקים את משה לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני-ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד ייערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים.
כשהסתיים המפקד התקבלו הנתונים הבאים:
שבט ראובן מונה 46,500 אלף;
שבט שמעון: 59,300;
שבט גד: 45,650;
שבט יהודה: 74,600;
שבט יששכר: 54,400;
שבט זבולון: 57,400;
שבט אפרים: 40,500;
שבט מנשה: 32,200;
שבט בנימין: 35,400;
שבט דן: 62,700;
שבט אשר: 41,500;
שבט נפתלי: 53,400;
בסך הכול: 603,550 אלף גברים מגיל עשרים ומעלה.
שבט לוי לא השתתף במפקד זה על פי ציווי האלוקים.
מיקום המשכן, הלויים ושבטי ישראל
הלויים יהיו אחראיים על שינוע המשכן וכליו; הם יהיו אלו שיפרקו אותו לפני היציאה לדרך, ישנעו אותו במדבר וירכיבו אותו מחדש כאשר בני-ישראל יגיעו למחוז חפצם. את אוהלם הם יקבעו בסמוך למשכן העדות.
שאר השבטים יחולקו לארבעה קבוצות ולכל קבוצה דגל מיוחד שיסייע לבני הקבוצה למצוא את מקומם.
בצד מזרח ימוקמו השבטים: דגל יהודה הכולל גם את השבטים יששכר וזבולון; בצד דרום: דגל ראובן עם שמעון וגד; למערב המשכן: דגל אפרים עם מנשה ובנימין; ולצפונו: דגל דן עם אשר ונפתלי. גם כשהם יצעדו במדבר יהיה עליהם לצעוד בסדר זה.
ההיסטוריה והתפקיד של שבט לוי
בנקודה זו מפרטת התורה את בניו של אהרון: נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר. נדב ואביהוא הקריבו לפני ה’ אש זרה ולפיכך מתו ללא בנים; אלעזר ואיתמר שימשו ככוהנים.
האלוקים מצווה את משה להפקיד את בני שבט לוי כאחראיים על תיפקוד ושמירת המשכן. “כאשר הרגתי את הבכורות בארץ מצרים” אומר האלוקים, “הקדשתי לי את בכורות בני-ישראל. אך לאחר שהם נכשלו בחטא העגל לקחתי את בני שבט לוי במקומם”.
מפקד שבט לוי
גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צו האלוקים, אלא שבשונה מהמפקד הכללי הפעם נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה בשלושת משפחות השבט: גרשון, קהת ומררי.
המפקד העלה את התוצאות הבאות:
בני משפחת גרשון: 7,500. בני משפחת קהת: 8,600. בני משפחת מררי: 6,200.
מסביב למשכן, ימוקמו משפחות שבט לוי בסדר הבא:
בני משפחת גרשון תמוקם ממערב למשכן. בזמן המסע במדבר הם יופקדו על נשיאת יריעות המשכן, קלעי (חלק מגדרות) החצר ואת הפרוכות השונות.
בני משפחת קהת תהיה מדרום למשכן וישאו את כלי המשכן השונים.
בני משפחת מררי ימוקמו צפונית למשכן והם ישאו את קרשי המשכן, האדנים, עמודי החצר ועוד.
מזרחית למשכן יחנו משה, אהרון ומשפחותיהם.
פדיון בכורות
כאמור, הלויים נבחרו לשרת במשכן כתחליף לבכורות שחטאו בעגל: כל לוי שימש תחליף לאחד מבכורות בני ישראל. אך לאחר המפקד שנערך בבני לוי התגלה כי ישנם 22,000 לויים (לא כולל הבכורות שבהם), לעומת 22,273 בכורות. על 273 בכורות היה, איפוא, לפדות את עצמם בסכום של חמישה שקלים. על פי ציווי האלוקים נערכה הגרלה ו-273 בכורות עלו בגורל ופדו את עצמם בחמישה שקלים שניתנו לכוהנים.
הזהירות המיוחדת בשינוע כלי הקודש
בורא העולם מצווה את משה לערוך מפקד אוכלוסין בקרב בני משפחת קהת ולספור את הגברים מגילאי שלושים עד חמישים שיקבלו תפקיד בעבודת המשכן. תפקידם יהיה לשנע את כלי הקודש השונים שהיו במשכן.
מכיוון שעל בני משפחת קהת הוטל תפקיד קדוש ואחראי זה, יהיה על אהרון ובניו לכסות את הכלים ורק לאחר-מכן יוכלו בני משפחת קהת לשאת אותם. “זאת עשו להם וחיו ולא ימותו” אומר האלוקים, שכן כך הם לא יצטרכו להביט בכלי המשכן הקדושים ללא רשות.
