שבוע טוב לכל כלל ישראל ובייחוד, לבני קהילתינו הקדושה, שובה ישראל.
נכנסים לשבוע קדוש, שבוע שבו, שלושת ימי ההגבלה ויום מתן תורה “והם רואים את הקולות” בכל דור ודור, יכול האדם להגיע לדרגה ולמעלה, לראות את קולות מתן תורה וממש, להרגיש את נטילת התורה. אך, בכל מצווה, אשר עושה האדם בכל ימי חייו, צריך להיזהר זהירות גדולה מן הגאווה והיוהרה- הם הרס של חיי האדם. ומשה רבינו, אשר זכה להוריד את התורה לעם ישראל, נאמר עליו “והאיש משה ענו מכל אדם”. זו המעלה המיוחדת, אשר נקשרה לשמו של משה. ומלך ישראל שהוא חי וקיים בכל ובכל זמן, דוד, אומר לפני הקב”ה, בזמן שמלכותו הייתה בתוקף גדול “לא גבה ליבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנצורות ממני” ואמרו חז”ל: שכל חייו היה דוד הולך עם ראשו כפוף מטה ועיניו לקרקע ולא הרים ראשו והסתכל בפני אף אדם.
אך מובא, דבר תוכחה קשה, אשר היה עם דוד. מובא בחז”ל, שסיים דוד המלך לכתוב את ספר התהילים, זחה עליו דעתו ואמר לפני הקב”ה וכי יש בריאה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבוחות יותר ממני?! באותה השעה, הזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו: דוד, אל תזוח דעתך עליך, אני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך ולא עוד, אלא כל שירה שאני אומרת, ממשילה עליה שלושת אלפים משלים. באותה שעה, אמר דוד: “אעפ”י שקילסתיו בכל אלה עדיין איני יודע לקלסו פי יספר צדקתך”.
והנה, לפני כעשרים שנה, בשבת שלפני שבועות, שלמדנו מדרש תהילים מזמור י”ח, התקשינו בקושייה זו וישבנו לילה שלם, בצער לפני הקב”ה, להבין מה הקשר בין הצפרדע לבין התוכחה, אשר הוכיחה את דוד. וכי צפרדע יכולה לעמוד לפני דוד מלך ישראל ולהוכיח אותו?! מי יכול לעמוד לפני דוד הגדול שבאדם , אשר כל חייו שבח והלל לה’ ועומד הוא ואומר “עורה הנבל וכינור אעירה שחר” – בכל לילה דוד המלך היה ישן כשנת הסוס, 20 דקות, ובחצות הלילה, רוח הייתה נכנסת לחדרו ומיתרי כינורו, היו מנגנים מאיליהם ומזה, היה מתעורר דוד, היה הוא מעורר את השחר. איך אפשר להעלות על הדעת שצפרדע תוכיח את משיח ה’?!.
ורבינו בחיי אומר: ודע כי לא נתפרש עניין השיר עד שבא אדוננו דוד, עליו השלום – ובאותו מלווה מלכה, בדבקות בה’, עלה בדעתינו, דבר אשר שימח את ליבנו וכעשרים שנה, הקפדנו בכל שנה לאומרו בליל שבועות.
ידוע, בבריאת העולם, האדם נברא אחרון ביום שישי, אחרי שהקב”ה ברא, את כל הבריאה ונשאר רק האדם, שעדיין לא נברא – עמד הקב”ה וביקש מכל היקום כולו, כל אחד יתרום ויתן את הטוב ביותר שלו; למען הדבר המובחר שבבריאה . ואז, עמדו כל החיות וכל אשר על פני תבל ותרמו את המיוחד שבהם – הנמר תרם את העזות, הנשר תרם את הקלות, הצבי תרם את הריצה, הארי תרם את הגבורה. וכך, בריכוז של כולם, הקב”ה ברא את הבכיר שבבריאה, וזה האדם הראשון. אחד התורמים לבריאת האדם היה הצפרדע. ומה תרם הצפרדע ? הצפרדע תרם את כוחו. ומה כוחו? הצפרדע מהלל ומשבח כל רגע, באלפי שעות ותשבוחות את ריבון העולמים. אם כך, כח השיר והשבח, אשר טמון באדם, בא מן הצפרדע בתרומתו, בריאת האדם. אם כך, כאשר, זחה דעתו של דוד, הצפרדע, אשר תרם את כח השיר והשבח, בא בתלונה: זה כח, אשר בא ממני ואין לך זכות שתזוח דעתך עליך! לכן, יובן מהיכן כוחו של הצפרדע להוכיח את מלכנו דוד.
במוצאי שבת קודש, נעמוד ונתפלל לפני בורא עולם – הקב”ה הטיבה לטובים ולישרים בליבותם .
ושהשבוע הזה, יהיה אור וישועה ושמחה בליבות כולנו והשלוש עשרה עיקרים של התורה הקדושה – נחזק את האמונה בהם ועיקר י”א – שהקב”ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים, יקויים במהרה בימינו. בית הרב.
