הרצונות שלו לא תמיד מתיישבים עם אלה שלכן,
אך חשוב לאפשר לו לגלות את העולם באופן
שיתיישב עם הגבולות שלכן
איזה כיף זה שהתינוק שלכן הופך לפעוט תקשורתי, משעשע ובעל אישיות, נכון? מגיל שנה וחצי בערך, התינוק שלכן מתחיל לגלות את העולם וכל חוויה מהווה עבורו משהו חדש ומרגש. הוא מתחיל לחקור ולהתנסות, לגעת, לטפס, למשוך, לדבר ואפילו להצליח לעשות דברים ממש כמוכן. עם הזמן שעובר הוא מתחיל לחוש את הכוח שלו ומגלה את העצמאות והרצונות הנפרדים שלו, שלא תמיד זהים לרצונות שלכן.
הקושי מתחיל כשהוא רוצה לעשות ה-כ-ל לבד, להחליט לבד, לבחור לבד והוא נאבק ממש על כל דבר. הוא בוחן את התגובות שלכן ושל הסביבה, יודע להתנגד ואומר הרבה “לא רוצה”. דנה חובש, מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מבקשת שתזכרו למרות האתגרים שבדבר כי זו הדרך בה הילד מפתח את העצמאות והאחריות ומחזק את הערך והביטחון העצמי שלו.
חשוב לשים לב, כי כבר בגילאים הקטנים, התגובות שלכן ישפיעו מאוד על התפתחות הדימוי העצמי של הילד, לכן יש חשיבות לדרך חינוך בה אתן משתמשות. אז איך במצב כזה ולמרות דרישת העצמאות הבלתי מתפשרת של הקטן לזכות לשיתוף פעולה מצדו?
שינוי התפיסה שלכן
ראשית, הבינו כי מדובר בתקופה התפתחותית המחזקת ומעצימה את הילד. הוא מבקש להיות עצמאי, להרגיש את היכולות שלו, לחקור ולהתנסות. הוא לא מבקש לעשות לכן דווקא או להיות נגדכן, הוא פשוט מנסה לגלות את העולם בדרך שלו.
גלו גמישות היכן שאפשר
אפשרו לילד להתנסות בדברים חדשים עד כמה שניתן תוך שמירה על הבטיחות. אם הוא לא יתנסה ויתאמן, איך יידע?
תנו לו להרגיש את כוחו.
אפשרו לילד להחליט, תחת הגבולות שלכן, והעצימו זאת. אמרו למשל: “אתה מחליט באיזה סבון להסתבן היום באמבטיה”.
הציעו לו אפשרויות בחירה
דרך נוספת להעצים את כוחו היא לאפשר לילד בחירה ולהדגיש את היותו הבוחר הבלעדי בין שתי האופציות. לדוגמה: “אתה רוצה להגיע לגינה עם הבימבה או עם האופניים? אתה בוחר!”.
אמרו מה מותר, לא רק מה אסור
כשאתן אומרות לילד מה אסור לעשות, תמיד הקפידו לציין מה כן אפשר ומותר. לדוגמה: “אסור לטפס על השולחן הגבוה, אבל אתה יכול לטפס על השרפרף”.
הובילו ביצירתיות לאן שאתן רוצות
כשאתן רוצות לכוון את הילד למקום מסיום, השתמשו ביצירתיות כדי להוביל אותו לשם. למשל, כשאתן רוצות שהילד יתכנס לקראת שינה אמרו: “הבובה מאוד עייפה, בוא נשכיב אותה יחד לישון. אתה רוצה לכסות אותה או להקריא לה סיפור?”.
שתפו אותו במשימות היומיום
שתפו את הילד במשימות השגרתיות בבית (בהתאם לגילו) ותנו לו את ההרגשה שהוא משמעותי וחלק מהבית. תנו לו לעזור בהכנת ארוחת הערב, הכנת התיק לגן, השקיית עציצים או בחירת בגדים מתוך הארון.
לסיכום, זכרו כי המטרה ההורית שלכן בחזון ההורי היא לגדל ילד עצמאי, אחראי ובעל ערך גבוה.
גם אם לפעמים המסע שלו לגילוי העולם מתנגש עם הרצונות שלכן, דעו כיצד להשאיר אותו בגבולות המתאימים לכן אך במקביל העצימו אותו בעזרת הכלים שניתנו לכן כאן.