בראיון, מסכם יו”ר ‘להב”ה’, בנצי גופשטיין, את אירועי אמש סביב חתונתם של מורל ומחמוד.
לדבריו האירוע עצמו היה עצוב מאוד שכן החתונה התבצעה אך עם זאת הוא חש שמחה על עצם המחאה שביטאו אזרחים רבים מול האירוע.
כבר בפתח הדברים נשאל גופשטיין אודות מבקריו דווקא מקרב הציונות הדתית, אותם שטענו בין השאר שגם אם המטרה ראויה הדרך שבה בוצעו הדברים אינה ראויה. גופשטיין מציין כי בכל יום ויום הוא עמל להצלתן של בנות שנפלו בידי ערבים והמציאות היא שהדברים קיימים בכל המגזרים כולל בישובי הציונות הדתית ובמגזרים אחרים.
“כשראיתי את ההזמנה של מורל ומחמוד רצה ברשתות החברתיות לא הייתי בטוח שזה אמיתי. היו שחשבו שזה לא נכון”, הוא מספר ומציין כי ארגונו בדק את הדברים וגילה שאכן קיימת מורל וחתונה גם היא עתידה להתקיים.
בניסיון לסכל את החתונה שלח הארגון נשים למורל עצמה ואלה ניסו לדבר על ליבה ולהסביר לה את המשמעות של המעשה שאותו היא מתכוונת לעשות, אך משהובן שהדברים נופלים על אוזניים ערלות לא נותרה ברירה אלא למנף את האירוע כולו להעלאת תשומת הלב הציבורית לתופעה כולה. לדבריו, הציבור הרחב אינו מודע לקיומה והיקפה של התופעה במקומות של חיים בשכנות וחיים יחדיו.
גופשטיין מזכיר כי איסור אכילת בישול נוכרי נולד בעקבות החשש מחיתון של יהודים וגויים. “אז היום אנחנו רוצים במסעדות להקפיד על בישול ישראל ולא מקפידים על עירוב עם העמים”.
גופשטיין ממליץ לכל מבקריו, רבנים ופוליטיקאים, לפעול מול מגיפת ההתבוללות ואם אלה יעשו כן הוא עצמו יפנה למשימות אחרות שיכולות למלא את יומו.
לדבריו, המחאה חשפה פנים אמיתיות של רבים הטוענים שהם מתנגדים להתבוללות אך כאשר הדבר הגיע לכדי מעשה לא רק שלא מחו אלא אף גיבו את הזוג. בין הבודדים שצידדו במאבק בקיומה של החתונה מזכיר גופשטיין את הרב עמאר, הרב דרוקמן וחבר הכנסת אלי ישי המודעים היטב למתרחש מתוך עיסוק יומיומי ומודעות זו הובילה אותם להצבת עמדה ברורה מול התופעה והאירוע.
“כשעזרא ונחמיה נתקלו בתופעה של התבוללות הם עשו רעש גדול, הפגנות ושביתות ואפילו הרביצו, מה שאנחנו לא עשינו”, הוא אומר ומדגיש כי המאבק אינו נגד מחמוד ומורל שכן “מורל עוד תחזור בעוד שנה או שנתיים” אלא לטובת העלאת המודעות הכללית לתופעה.
בדבריו מספר גופשטיין כי מאז סערת מורל ומחמוד פנו אליו שתי בנות שעמדו לפני נישואים עם בחורים ערבים וכעת, לאחר שראו את תוצאת האירוע האחרון פנו אליו ולארגונו על מנת לבקש סיוע. לדבריו, ילדות ונערות בגילאים צעירים מאוד שקיבלו יחס מפנק מערבי שהיו בטוחות שהוא אחר מכל אותם אחרים שעליהם שמעו, כאשר הן שומעות על הטרגדיה שפוקדת את משפחתה של מורל ועל כאבו של האב כפי שבא לידי ביטוי ביממות האחרונות הדבר משפיע עליהן וגורם להן לחשוב פעמיים על המהלך.
“אנחנו חייבים למחות. אחת המצוות של התורה ששכחנו היא מצוות מחאה. אנחנו עושים את זה בנושא ארץ ישראל אבל התבוללות היא חשובה לא פחות מארץ ישראל”.
גופשטיין מציין כי על אף השנים הרבות שבהן הוא עוסק בתחום מעולם לא נתקל בהזמנה לחגיגה במרכז הארץ לנישואין מסוג זה של מורל ומחמוד.
לדבריו בדרך כלל הדברים מתרחשים בכפרים בריחוק וללא תשומת לב. האופן שבו הוצגו הדברים בהזמנה עוררו אצלו חשד שהדברים כלל אינם אמיתיים. בעבר ארגונו הציג כמעין אילוסטרציה הרתעתית הזמנת דמה לחתונתם של מיכל ומחמוד תחת השאלה ‘האם היית רוצה שזו תהיה החתונה של הבת שלך’, והנה כאן הדברים שנראו בעבר כרחוקים מההיגיון הופכים למציאות. לדבריו כאשר זו המציאות הרי שיש למחות ולגרום לכך שאם מישהי מבצעת מהלך שכזה לפחות הוא יבוצע מתוך בושה ובצנעה.
באשר ליחס האישי שלו זכה הוא עצמו מאז פיצוץ הפרשה מספר גופשטיין על אהדה רבה לה הוא זוכה בדוכן שהוקם על ידי תנועתו במרכז ירושלים ומופעל במוצאי שבתות וכך גם בסיבוב בארים שערך במוצאי שבת כחלק מהמפגש הישיר שהוא מקיים עם בני נוער. לזאת נוספו אלפי לייקים שקיבל עמוד להב”ה ביממה האחרונה. על כל זאת הוא מוסיף ומבהיר “לא בשביל האהבה ולא בשביל האהדה אני עושה את זה. אני מבין גם את אלה שגינו ומזמין אותם לפעול בנושא”.
