ילדה מבית טוב – חלק ג'

אני יוצא מהרכב, לאחר חצי שעה שאני יושב בתוכו מול בית הוריו של ג׳ורדן כשאני מבחין כל אותו עת כי זו עיניים מציצות אלי מבעד לחריץ הווילון מתוך הבית החשוך.

אני נועל את הרכב מאחורי ניגש אל הדלת ומקיש בה בעדינות.

מתאר אני לעצמי כי זוג העיניים שבחנו אותי כל הזמן מצפות לנקישה על הדלת.

אני שומע ריחשושים וצעדים חרישיים מעבר לדלת למרות החושך השורר בבית אני מבחין בחור הצצה של הדלת כי זוג העיניים שוב מביטות בי (או לפחות רק אחת מהן).

אני שומע את המנעולים שעל הדלת מתחילים להיפתח, מנעול אחד… שני… שלישי… רביעי.

ארבעה מנעולים נפתחו והדלת נפתחת, עשן סמיך של סיגריות זולות מכה בי עוד לפני שאני מצליח לראות אישה קטנה ורזה בשנות השבעים המאוחרות, עדיין יש בינינו מחיצה של דלת הסורגים שסגורה במנעול פנימי.

״כן בבקשה…״ שואלת האשה בקול חנוק משנים של עישון כבד ״מה אתה רוצה?״

״שלום גברתי״ אני משיב בחיוך מנומס ״אני מחפש את ג׳ורדן״.

״למה…למה אתה מחפש אותו… מה אתה רוצה ממנו?.. מי אתה… עזוב אותו הוא לא עשה לך כלום… לך מכאן… מי אתה שוטר?…״

עכשיו, אדי אלכוהול מגיעים אל אפי החנוק גם ככה מעשן הסיגריות שעוד לא הספקתי להתרגל אליו.

״לא גברתי, אני לא שוטר אני חוקר פרטי שמחפש את בנך לא בגלל שעשה משהו, אלה מכוון שאני מחפש את הבחורה הזאת.״

אני משיב לה בעוד אני מציג לה תמונה של דניאלה.

״המשפחה שלה שכרה את שרותי רק בכדי לדעת שהיא בסדר.

“אם אני לא יצליח לאתר אותה ביומיים הקרובים הם יפנו למשטרה וידווחו על missing person ואז ג׳ורדן בנך כן יכול להסתבך, אני מודע לעברו העשיר.״

״בסדר בסדר הבנתי…״ עונה היא בקוצר רוח ״אתה מכיר ברחוב דייוי ו- 34 יש קומפלקס בצד ימין הוא שם איתה באחת מהדירות.. עכשיו תסתלק מכאן.״

כשהיא ממהרת לסגור את הדלת ולהשאיר אותי באויר הצח מחוץ למערת העשן. כמו שאמרו לפני ״זה מה שיש ועם זה ננצח״.

אני בדרך לצומת הרחובות שציינה הגברת דייוי ו- 34, אני מסייר באזור בעוד אני מעביר את המידע למשרד בכדי לעבד אותו במחשב.

בצומת הרחובות יש מספר רב של קומפלקסים ולך תדע כמה שתתה האשה לפני שהיא פלטה את הכתובת הזאת ושלחה אותי לדרכי.

בעודי חושב ומתחיל להתייאש מחיפושים ושריפת דלק המשרד על הקו.

״יש ברחוב דייוי ו- 38 קומפלקס של חברה ללא מטרות רווח שמשכירה חדרים למשתמשי סמים שמנסים להיגמל בשכירות של $100 לחודש, כדי שתנסה שם״, אומרת לי אלי שאני יכול לשמוע חיוך של סיפוק שמרוח על פניה.

אני מגיע לרחבה של קרוונים המסודרים בחית, לכל קרוון יש שלוש דלתות כניסה ובאמצע רחבת חנייה.

סידור שמזכיר מגוריי חיילים, אני מקווה לראות את רכבו של ג׳ורדן בחנייה אך לא, הוא לא שם. אני מבחין באשה צעירה ויפה היושבת מחוץ לאחד המבנים ליד שולחן ולפניה מחשב נייד. אני מחליט לגשת אליה ולתשאל אותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151