אז גם כן יש ג’ונגל קטן, עם עצים גדולים של קוקוס, והכל מתחת לגג, וגם כן סוכות קטנות.
אז עכשיו אני יושב וכותב לך את המכתב הזה בתוך הג’ונגל.
אתה שומע קולות של חיות ומסביב שוכבות חתיכות ערומות, אוכלות חתיכות קוקוס ומי שעובר הן צועקות לו שלום אדוני המלך.
ברגע הזה עובר פה עובדיה.
שגעון איך לא נגמרת אצלו הבטריה.
כבר אכל במסעדה מהבטן של הכושית הקטנה.
וכשאני אחזור לישראל תזכיר לי לספר לך מה עשה המניאק הזה באמצע הבמה של הקאברט איפה שהקליאנטים והנקבות רוקדים חופשי חופשי.
עכשיו אני רואה אותו פה בג’ונגל, נכנס עם איזה אינדיאנית קטנה לתוך סוכה קטנה ומה שאני רואה שם אצלו, אני בכלל מתפלא איך החרפן הזה מצליח בכלל להיכנס לתוך הסוכה הקטנה.
עכשיו אתה בטח שואל כיף חאלאק מוסיי ואיך הביצועים אצלך.
אין ביצועים חביבי.
היה רק אחד, בשביל להוציא את הרעל מהגוף וזה רק לטובת הבריאות, לא בשביל הכייף.
עכשיו אני יושב בג’ונגל, על כסא מעלים של דקלים, כותב לך את המכתב הזה.
על הארץ יושבת איזה נקבה, מותק של גוף, מחזיקה ביד שלה נוצה של תוכי ומדגדגת למוסיי בכל מיני מקומות מצחיקים.
הגב שלי נשען על עץ קוקוס ולמעלה גבוה תלוי ערסל.
ובתוך הערסל מתנדנד עם איזה קסקוסה הקפטן האנגלי מה שהטאנקר שלו עוגן על-יד הטאנקר שלנו.
יא אללה שלי איזה סערה עושים אלה שם למעלה.
העץ הזה מברזל אם הוא לא נשבר.
האלו קפטן, אקסיוז מי קפטן, פליז בי קרפול… יא באסטארד! אילען ג’יד ג’ידאק יא חתיכת חרא, תפסיק לעשות עלי את הגשם הזה, הה? תאמין לי ששון, זה שגעון של מקום ואם יהיה לי פעם כסף, זה מה שאני פותח.
עם ארמון כזה ביפו אתה שובר את השוק.
הבינאדם יפסיקו ללכת לקולנוע, יתנו את הגב לטלוויזיה, יסגרו את כל הבארים, כולם ירוצו אל הארמון האדום של מוסיי ושותפיו.
אז אם כבר מדברים על יפו, מה שלום חנונה. תדע לך שבלי חנונה אני בנאדם חולה.
הנה תראה אותי יושב במקום כזה, כולם קופצים מהגשר למטה מטפסים לכוס שמפניה ורק סחבאק עושה ניקוי רעלים חד פעמי ואחר-כך הולך לשבת בג’ונגל לכתוב מכתבים וכל מיני דברים כאלה וגם כן חושב איך הייתי נותן עכשיו חצי רגל בשביל שחנונה תהיה פה על ידי.
וזאתי למטה, מה שמדגדגת אותי עם נוצה, שום דבר לא עוזר לה.
ששון חברי. אז מה שאני רוצה עוד להגיד לך הוא שאם במקרה אתה רואה את חנונה אז תגיד לה מוסיי שבור עליך, מוסיי שרוף עליך, בעוד איזה פחות מחודשיים בערך הוא חוזר ארצה ואז הוא בא להציע לה ללכת לרבנות, הפעם סיבוב אחרון, באמת סיבוב סופי, נגמר עם כל השטויות.
אז שלא תשכח להגיד לה את זה וגם כן דרישת-שלום לכל הג’מעה.
וואללה יבוס עינאק. בכל הכבוד – מוסיי.
מפה לשם שמשון הדוחף מתחתן עם חנונה ואנחנו קונים להם קומפלט זכוכית בשביל להגיש יין לאורחים שיבואו לבקר אותם בדירה החדשה שלהם.
את החתונה הם עושים אצל אדון מזרחי מה שנותן להם הנחה גדולה על המחיר.
גברת חנונה קליאנטית קבועה אצלי, הוא ואמר, מגיע לה.
