פרשיות תזריע- מצורע
האמנם הצרעת היא חסד?
לפני כמאה שנה מחלת הצרעת היתה חשוכת מרפא, אלו שסבלו ממנה, נאלצו לצאת למחנה הסגר מחוץ לעיר, שם ללא תרופות סבלו ממחלתם עד ש"החזירו את הפספורט לבורא עולם", אך מעטים מהם שרדו. אחד החסידים סבל ממחלה זו והוצא אף הוא למחנה ההסגר.
חברו החסיד, שאהבת ישראל בערה בליבו, חפץ לבקרו, אך אין יוצא ואין בא.
מידי יום היה יוצא אל מחנה ההסגר וקורא בקול רם את איגרת י"א (11) מאיגרת הקודש.
באגרת מדובר על כך שאין רע יורד מלמעלה והכל חסד, מאת הבורא. לאחר כמה חודשים החלים החסיד המצורע ממחלתו. לכל לראש הגיע לבית חברו, נשקו בכל ליבו ואמר לו "החייתני", בזכותך אני חי !!! העידוד והתקווה שנסכת בי בדברים שהקראת מידי יום ביומו נתנו לי את הכוח לשרוד.
האמנם הצרעת היא חסד ? אכן, כך מבואר באותה האיגרת, ומובאת שם דוגמא מצל הנעשה דווקא בעטיו של אור השמש. אכן, החושך של ה"צל" נהיה דווקא בגלל ריבוי האור.
פרשיות השבוע דנות בדיני המצורע וטהרתו, הרמב"ם מבהיר, שכל דיני הצרעת היו "אות ופלא" בבני ישראל, אין זו מחלת צרעת המפורסמת, אלא, היה זה נס שארע אצל בני ישראל בלבד, כדי להעלותם על דרך המלך בקיום תורת ה' ומצוותיו. לכן, בימינו לא קיימים דינים אלו כלל!
אדם אשר הוא מושלם בכל, גופו ונשמתו עושים את רצון האלוקים, אך מה שהוא עדיין לא היה בסדר, ניתנה לו התראה מהבורא בעור בשרו. העור מסמל את החלק החיצוני ביותר של האדם.
בעור זה נראה קטע קטן שצבעו שונה מהרגיל, דבר שהצריך את המצורע לגשת לכוהן. הוא לא הלך לשרותי בריאות כל שהן, גם לא לבתי רפואה – אלו לא יכלו לעזור לו במאומה. דווקא הכוהן, איש החסדים, הוא זה שיכול לטהר אותו או להודיע לו על טומאתו.
עם שובו של האדם לקיום מצוות התורה בצורה מלאה, נרפא הנגע, ואזי הכוהן היה מטהר אותו כפי הפרטים המוזכרים בתורה.
חסד זה נעשה מלמעלה כדי להביא את האדם לידי שלימות רוחנית, ובהיותו אדם מושלם, אך מעט רע יש בו, עשה עמו הבורא חסד וגילה לו שיש מה שהוא הדורש תיקון, אזי האדם יהפוך את ה"נגע" ל"עונג".
בימינו, אנשים רחוקים מדרגת שלימות כה גבוהה, לכן אין טעם שיעוררו אותנו על פרטים מסויימים, כאשר חסר הרבה בכל פרטי התורה ומצוותיה, מסיבה זו איננו "זוכים" לנגעי צרעת.
לעומת זאת, כאשר מגיעה צרה לאדם, זוהי תזכורת מלמעלה, ובאם איננו יודעים על מה, ראוי שנפנה לנשיא הדור – הרבי מליובאוויטש לקבל את עצתו וברכתו, נתקן את המעוות ונזכה לגאולה פרטית, ובמהרה גם לגאולה האמיתית והשלימה.
שבת שלום ומבורך
סיכום פרשת תזריע מצורע: נגעים באדם, בבהמה ובבית
מה קורה בפרשת השבוע
לפניכם סיכום לפרשת תזריע-מצורע. למעשה, אלו הן שתי פרשות נפרדות המחוברות (פרשת תזריע, ופרשת מצורע), אם כי ברוב השנים דווקא קוראים אותן ביחד. הפרשות עוסקות גם באותם דינים – דיני הצרעת, המחלה המקראית העתיקה, ומה צריך לעשות אדם שלקה במחלה זו.
נפתח בסיכום הנושאים המדוברים בפרשת תזריע:
דינים מיוחדים ליולדת
האלוקים מצווה על משה את דיני היולדת:
כאשר נולד בן זכר, יש לערוך לו ברית מילה בגיל שמונה ימים. היולדת תהיה טמאה במשך שבוע בתומו תטבול במקווה טהרה, תמתין 33 יום נוספים ולאחריהם תקריב קורבן מיוחד. אם היא ילדה בת טומאתה תימשך שבועיים בתומם תטבול, תמתין 66 יום ולאחריהם תביא את קורבן היולדת.
קורבן היולדת כולל כבש לעולה ובן יונה או תור (עוף ממשפחת היוניים) לחטאת על המזבח. אם אין באפשרותה להביא כבש לעולה, היא רשאית להביא בן יונה או תור במקום הכבש.
דיני הצרעת
כאשר מופיעה צרעת (מחלה שהייתה בזמן המקרא ונכחדה מן העולם) בגוף האדם, בבגדו או בבית בו הוא מתגורר, עליו לגשת אל הכוהן כדי שיקבע האם אכן מדובר בנגע הצרעת שעלול לטמא אותו, את בגדו ואת ביתו.
צרעת אדם: פרשתנו מפרטת סוגי פצעים שונים: כאלו המטמאים את האדם, אחרים הנחשבים טהורים ופצעים בהם על הכוהן לשלוח את האדם להסגר של שבוע או שבועיים כדי לראות האם הנגע יתפשט ויטמא את האדם.
בתקופה בה הוא חולה בצרעת, עליו להתגורר מחוץ למחנה ולנהוג במנהגי אבלות: לקרוע את בגדיו ולא להסתפר.
(הליך הטהרה של המצורע כאשר תסור ממנו המחלה מתואר בפרוטרוט בפרשה הבאה, פרשת מצורע).
צרעת בגדים: כאשר קיים חשש לנגע צרעת בבגד, יניח הכוהן את הבגד בבידוד למשך שבוע ימים. אם בתום השבוע הנגע התפשט יש לשרוף את הבגד; במידה והנגע לא התפשט, יש לכבס את הבגד ולהניח אותו בבידוד במשך שבוע נוסף. אם הנגע סר לאחר כיבוס הבגד, הבגד טהור אך יש להטביל אותו במקווה טהרה; אם הנגע לא התפשט אך גם לא סר לגמרי, יש לקרוע את החלק הנגוע ויתרת הבגד מותרת; במידה והנגע התפשט, הבגד טמא ויש לשרוף אותו.
נמשיך לפרשת מצורע:
הליך ההיטהרות מן הצרעת
לאחר שהכוהן בוחן את המצורע וקובע כי הוא נרפא מצרעתו, מבצעים את הטקס הבא כדי לטהר את המצורע:
נוטלים שתי ציפורים חיות, מקל מעץ הארז, צמר צבוע וצמח איזוב. שוחטים ציפור אחת ומכנסים את דמה בתוך כלי חרס שבתוכו מי מעיין. טובלים את הציפור השניה ואת המקל, הצמר וצמח האיזוב, מזים על המצורע שבע פעמים ומשלחים את הציפור החיה לנפשה. בתום הטקס טובל המצורע במקווה טהרה וממתין שבוע נוסף – במהלכו הוא פורש מאשתו.
כשחלפו שבעה ימים עליו לגלח את כל שערותיו ולטבול שוב במקווה טהרה. למחרת הוא מביא קורבן מיוחד לבית המקדש הכולל: שני כבשים, כבשה אחת, מנחת סולת ושמן. גם בבית המקדש נערך למצורע טקס טהרה מיוחד הכולל משיחת תנוך אוזנו הימנית, אגודל היד הימנית ובוהן רגלו הימנית של המצורע בדם אחד הכבשים וכן בשמן; הזיית השמן שבע פעמים לפני ה'; ושפיכת יתרת השמן על ראש המצורע.
מצורע מחוסר אמצעים יכול להביא שני יונים כתחליף לכבש ולכבשה.
צרעת בבית
"כאשר תיכנסו לארץ המובטחת", אומר האלוקים למשה, "יהיה עליכם לוודא כי אין צרעת בביתכם". במידה וקיים חשש לנגע צרעת בבית יש לקרוא לכהן (קודם לכן מפנים את הרהיטים והכלים מן הבית, כדי שלא ייטמאו אם הכוהן יקבע כי הבית טמא). הכוהן יצווה לסגור את הבית למשך שבוע ימים. אם הנגע התפשט במשך השבוע, הוא יורה לשבור את הלבנים הנגועות ולהחליפן בלבנים טהורות. במידה ונגע הצרעת שוב הופיע בבית, יש להחריב את הבית ולבנות אותו מחדש.
בית אשר פשט בו הנגע מטמא את הרהיטים והחפצים הנמצאים בבית ואת האנשים הנמצאים בו.
הליך היטהרות הבית מן הצרעת
אם לאחר החלפת הלבנים הנגועות בחדשות לא הופיע שוב נגע הצרעת, יקיים הכוהן טקס מיוחד כדי לטהר את הבית. הטקס דומה למדי לטקס היטהרות האדם המצורע והוא מתנהל כדלהלן:
נוטלים שתי ציפורים, מקל מעץ ארז, צמר צבוע וצמח איזוב. את אחת הציפורים שוחטים ואת דמה שופכים אל כלי חרס המכיל מי מעיין. את הציפור החיה יחד עם המקל, הצמר והצמח טובלים בדם ומזים על הבת שבע פעמים, ולאחר-מכן משלחים את הציפור.
דיני טומאה נוספים: זב, זבה, נידה
המשך הפרשה מכיל דיני טומאה נוספים: זב, זבה ונידה. הם מטמאים את מי שנוגע בהם ואף את מי שנוגע בכיסא עליו ישבו או במיטה עליה שכבו. יהיה עליהם לטבול במקווה טהרה כדי להיטהר, כאשר במקרים מסויימים עליהם להמתין שבעה ימים וכן להביא קורבן טהרה מיוחד אל המשכן.
