התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר, שעסק בתקופת השואה בהצלת חייהם של יהודים רבים ממכונת ההשמדה הנאצית ימ”ש. שינדלר, שהיה בעליהם של מפעלי תעשייה, שיחד קציני צבא גרמנים על-מנת שיתאפשר לו להעסיק יהודים, על אף סיכון חייו שלו. הוא העסיק במפעלו כ-1,200 יהודים. לעת זקנה הוכר שינדלר על ידי מדינת ישראל כחסיד אומות העולם ואף נקבר בירושלים.
יהודי בן 60 החפץ להשאר בעילום שם מאחת מהמדינות בארה”ב טס במיוחד לפלורידה על מנת להכנס בבריתו של אברהם אבינו ע”ה תחת כנפי השכינה ע”י ארגון ברית יוסף יצחק . הוריו שניהם הם ניצולי רשימת שינדלר. בסוף המלחמה נדרש שינדלר להעתיק את מפעלו מערבה נוכח החזית הרוסית המתקרבת. בתקופה זו שקדו יצחק שטרן ושינדלר על הרשימה של העובדים הנחוצים שלא יישלחו להשמדה.
רשימה זו הייתה בפועל לרשימת הצלה. משנכבש המפעל על ידי בעלות הברית שוחררו העובדים לחופשי וחייהם ניצלו. בנוסף לכך, בימיה האחרונים של המלחמה כאשר רשת הרכבות הנאצית הייתה משובשת נמצאו על ידי שינדלר מספר קרונות להובלת בקר שבתוכם יהודים שחלקם מתים ורובם גוססים.
שינדלר החליט להצילם ולמרות המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלע המפעל קיים אותם בחצר המפעל ובכך הציל רבים מהם. ואמו ע”ה אף נלקחה עם כל הנשים העובדות במפעל שינדלר לאושוויץ למשך 3 שבועות עד שהקב”ה שלח את שינדלר שנתן שוחד שיחרר אותן והחזירן למפעל בצכיה.
עד גיל מאוחר הוריו והוא חיו בפולין תחת השלטון הקומונסטי ורק לאחר שנים רבות הצליחו לצאת והיום לאחר ברית המילה אמר שכל חייו בכל יום ויום רצה לעשות ברית ולהסיר חרפה מעליו (העורלה) וכעט הוא מרגיש יהודי שלם ויוכל לעלות לתורה ללא בושה ובשמחה רבה.
