לפני כארבע שנים, התקשר אלי בעל מסעדה ממרכז הארץ, מכר אישי, שסיפר כי הגיעה אליו אישה בשנות העשרים המאוחרות לחייה והתחננה עבור אוכל לילדים שלה. “הרבה זמן לא נתקלתי במקרה כזה, ולכן ישר פניתי אליך”, אמר. בדרך-כלל, אנחנו לא יכולים לסייע למקרים שאינם קשורים להתבוללות, אבל במקרה כזה – קשה מאד לעמוד מנגד. אשתי ענת יצרה איתה קשר והעבירה לה כסף לאוכל עבורה ועבור הילדים. במשך חצי שנה, ענת הייתה מבקרת אותה, מביאה לה תלושי מזון ושואלת לשלומה.
בתחילת הקשר, היא לא שתפה את ענת במה שעובר עליה, אך ככל שהזמן עבר ונבנתה מערכת אמון בינה לבין ענת, היא החלה לגלול בפניה את סיפור חייה. היא סיפרה שגדלה במשפחה חרדית דלת אמצעים, שנלחמה מלחמת הישרדות יום-יומית על פת לחם. מגיל קטן היו לה קשיים ביחסים עם אמה. היא עברה חרם מצד החברות לכיתה, ועברה התעללות ממושכת שכללה אלימות והשפלות. מבחינה לימודית היא התקשתה להסתגל למסגרת הלימודים ונפלה בין הכסאות. היא ספרה לענת, שניסתה לעשות הכל כדי לעזוב את הבית, וכך היא הכירה בחור, שהיה אמנם אלים ובעל עבר פלילי, אך לצדו היא הרגישה רצויה וחשה ביטחון. הם התחתנו ונולדה להם ילדה, אך לאחר שנתיים, כאשר האלימות גברה, היא החליטה להתגרש.
לאחר הגירושין ומתוך יאוש גדול, היא החלה לעבוד, ושם הכירה את בן-הזוג הערבי. הסיפור המוכר כל-כך והכואב כל-כך חזר על עצמו גם במקרה הזה. בהתחלה הוא הרעיף עליה מתנות וסייע לה בשכר דירה ובכלכלה. היא פיתחה בו תלות, ובהמשך הוא שלט בה באופן מוחלט. לאחר הלידה, הוא מנע ממנה לצאת לעבוד, וסגר אותה בתוך ארבע קירות. בשלב זה עצרו אותו בחשד לרצח ברשות, אך לא היה לה לאן ללכת, ואז היא הלכה לבקש אוכל מאותו חבר שלי, בלי לספר לו דבר… כמובן, שלאחר שסיפרה לענת את כל הסיפור, הצמדנו לה את העובדת הסוציאלית של הארגון – יהודית דדון – שלקחה גם אותה תחת חסותה. כמו-כן עזרנו לה בשכר דירה ובמיצוי הזכויות שלה מול הרשויות וגורמי הרווחה. “הן בד”כ לבד בעולם, ללא חברה או משפחה תומכת ונמצאות במצב כלכלי קשה מאוד. אנחנו רואים מצבים שבהם המקרר ריק, והן לא מסוגלות לקום בבוקר ולהתפרנס. הן חוששות להתנהל מול מחלקת הרווחה, כי יש להן פחד שייקחו להן את הילדים, ולכן הם גם לא פונות לקבל עזרה”, מספרת יהודית.
היום, בזכות הסיוע של העו”ס יהודית, זכתה אותה אשה להכרה בנכות, והיא מקבלת קצבה קבועה שמסייעת לה כלכלית. היום היא יודעת להתמודד עם האתגרים של החיים, והחשוב ביותר – היא כבר לא מפתחת תלות באף אחד. היא כבר לא מוותרת לעצמה. עם סיוע נכון ומקצועי, נחישות ורצון, כל אחת מהן יכולה לשנות את גורלה, להיות עצמאית ולעמוד על הרגליים. נכון הדבר, שהדרך ארוכה, עם לא מעט קשיים, אך כשמגיעים לחוף מבטחים – יודעים, כי הכל היה שווה.
