יהודים בעולם חוגגים את החגים פעמיים. כך קבעה הסנהדרין הגדולה בימי בית המקדש. אולם הסנהדרין לא קיימת יעוד ואת המצווה הזו אין מתירים. בעידן התקשורת המהירה, כשאנחנו יודעים את מועדי החגים שנים מראש – האם ישראלים החיים בחו”ל חוגגים את החגים פעמיים?
חגי ישראל, אותם אנו חוגגים בארץ פעם בשנה, נחגגים בארצות הניכר פעמיים. עצם המחשבה על שני לילות “סדר”, חג שבועות כפול שניים וסוכות פעמיים, על הטרחה המכופלת הכרוכה בכך: קניות, בישולים, סידורים וכמובן שטיפת הכלים לאחריהם – מעבירה בי צמרמורת. אולם ההלכה קובעת כי על כל יהודי המתגורר מחוץ לארץ-ישראל לחגוג את החגים הדתיים: פסח, שבועות וסוכות לא פעם – אלא פעמיים. למרבה המזל, היהודים הם לא עם טיפש ולא עוברים את יום כיפור בצום בן חמישים שעות רצופות, כיוון שמעשה כזה מוגדר כ”גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה”. אבל את חגי ישראל המוגדרים כ”יום טוב”, על כל המהומה הכרוכה בהם, חוגגים ועוד איך.
וזאת למה?
“בימים עברו נקבע לוח השנה העברי בארץ-ישראל, על-פי הלבנה, ומועדי קידוש הלבנה והחגים הועברו באמצעות איתות במדורות”. מבאר הרב דוד בן-יואב, רב מניין הספרדים בביה”כ ‘נוריס לי’. “מאחר ואמצעי העברת המידע לא היה אמין, קבעה הסנהדרין כי כל האיסורים והמצוות של יום-טוב יחולו על יהודים הנמצאים בגולה במשך יומיים רצופים. גם הצומות, כמו יום כיפור למשל, היו אמורים באופן תיאורטי לחול פעמיים אולם מאחר שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, לא החלו את המנהג על הצומות אלא רק על החגים”.
הרב בן-יואב, מספר כי גם על ישראלים שקבעו את מקום מגוריהם מחוץ לארץ-ישראל, מוטל לחגוג את המועדים פעמיים. “אני לצערי הרב, מתגורר מחוץ לארץ-ישראל מזה 14 שנה ולכן אני נחשב לבן חוץ-לארץ וחלים עלי כל המנהגים והחובות של יהודי מחו”ל”, אומר בן-יואב. “כל יהודי שמקום מושבו הקבוע הוא בחו”ל, שביתו ועסקו מחוץ למדינת ישראל, צריך לנהוג לפי חוקי המקום בו הוא מתגורר. אישה ישראלית שתעבור לגור בחו”ל, הרי שהמנהג לפיו היא תנהג ילך אחרי הבעל, שעל-פיו קובעת ההלכה את הזהות החברתית. ישראלים הנמצאים בחו”ל כמטיילים פטורים מהמנהג כיוון שאינם בגדר תושבי חו”ל”, מבהיר הרב.
נשאלת השאלה מדוע בעידן התקשורת המהירה, כשמועדי החגים נהירים לכולם ללא כל חשש לספק, כשמידע חיוני בדבר מועד קידוש הלבנה, ראשי חודש ומועדי החגים עובר בפקס, טלפון, אינטרנט ולווינים בזמן אמת – עדיין ממשיכים יהודי הגולה לחגוג פעמיים לפי המנהג העתיק, למרות שברור לכולם מהו המועד האמיתי ואין חשש לשגיאה בקביעת היום והשעה בהם חלים החגים. בן-יואב מסביר זאת בכך שהצו לחגיגת החגים פעמיים ניתן על-ידי הסנהדרין. תוקף פסקי ההלכה שלה עדיין מחייבים אותנו ואינם ניתנים לביטול, “עד שבעזרת השם תקום הסנהדרין מחדש ואולי תבטל את הפסק”.
