מימונה

המִימוּנָה הוא חג עממי הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ”ב בניסן ובחוץ לארץ בכ”ג בניסן).

מקור המנהג הוא בעיקר במסורת יהדות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה, לוב ואלג’יריה) ולפי השערת החוקרים, החל במאה ה-18.

אחד ההסברים לקיומו של חג נוסף זה היא הזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות הפסח.

היו נזהרים שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.

מקור השם: יש הסבורים כי השם “מימונה” נובע משמו של אבי הרמב”ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו. סברה אחרת היא שמקור השם נובע מהמילה הערבית “מימון”, שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה העברית “אמונה”, וחג זה נקרא כך, משום שעל פי המסורת הסיכוי לגאולה ביום זה, רב יותר, על פי מאמר התלמוד “בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל” (תלמוד בבלי, ראש השנה י’ ע”ב), ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.

מנהגי החג: המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג.

בשנים האחרונות נושאות חגיגות המימונה בישראל גם אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים הנחגגים ברחבי הארץ, מה שבהדרגה, גרם למנהג להפוך רווח גם בקרב חלקים בחברה הישראלית כולה. ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים), כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. נהוג לברך את האורחים בברכת “תרבחו ותסעדו” (תרוויחו ותצליחו).

ביישובים שבהם קיים ריכוז גבוה של יהודי מרוקו מתאפיין ליל המימונה גם במעין “סיור כתובות”, שבו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות השחר המוקדם .

הכיבוד שהונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו’ – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.

ברכת “תרבחו ותסעדו” בחג המימונה היא מוטעית ומקור הטעות צמח דווקא על ידי המרוקאים החדשים שנולדו בארץ אשר מפרשים את הברכה כברכת מזון.

הברכה הנכונה הנשמעת פונטית אותו הדבר היא “תרווחו ותסעדו” ומשמעותה היא, שקודם תהיה לכם רווחה (רווח) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת) – הברכה המקורית לא מתייחסת לענייני אוכל, אלא לעניין הרעיוני החברתי, למרות שחוגגים אותה בצורת ארוחה חגיגית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151