עם היסטוריה כל כך ארוכה, נפילות ועליות, הרבה מלחמות וקצת שלום, חורבן בתי המקדש, תורה, דת, גלות, יציאה ממצרים, הליכה במדבר 40 שנה, כל זה ועדיין בכל זאת משהו חסר. אם תשאלו ישראלי מה עושה אותו ישראלי, יהיה קשה למצוא מאפיין אמיתי וברור ששייך לנו הישראלים.
תרבות?חינוך?חוק ומשפט?אמנות?אדריכלות?פלאפל?יום העצמאות למדינת ישראל? הרי את הכול לקחנו מעמים אחרים, אז מה נשאר לנו? מה באמת הופך אותנו לישראליים ולמה בכלל אנחנו חוגגים את יום העצמאות ה-63 למדינת ישראל? האם העצמאות מסמלת עצמאות מדינית בלבד, שליטה על מקום, אדמה? או שאולי יש משהו אחר שמייחד אותנו כישראלים?
חכמת הקבלה מסבירה – נלך קצת אחורה בזמן, לימי אברהם אבינו. אברהם חי בתקופה בה עבדו את האלילים וסגדו להם. אברהם הרגיש שקיימת דרך אחרת, הוא התחיל לשאול שאלות עמוקות על מהות החיים, הוא דרש להבין לשם מה הוא חי. אברהם שאל, בדק וחקר, עד שמצא את התשובות לשאלותיו. הוא גילה שהמציאות מתנהלת על ידי כוח אחד ומיוחד, הכוח העליון. כוח שמסובב הכול והכול תלוי בו. את הגילויים, כתב אברהם בספר המיוחס לו, “ספר היצירה” ופתח את אוהלו המפורסם על מנת להעביר את הגילוי הנפלא שהשיג לכל מי שליבו חפץ.
אברהם אבינו למעשה פיתח שיטה חדשה, שנקראת חכמת הקבלה. במהלך חיפושו הפנימי הוא גילה שאם בני האדם יצליחו להתעלות מעל האגו המתגבר ויקיימו ביניהם קשרי אהבה, ייפתח בפניהם מימד עליון יותר של הטבע, מימד רוחני נסתר, שבו יחוו הרגשה של שלמות ונצחיות. כאמור, את השיטה הפיץ אברהם אבינו לכל מי שהיה מוכן להקשיב. אלה שהלכו על פי שיטתו וחיו לפי העיקרון הרוחני של אהבת הזולת, התקבצו לקבוצת מקובלים שהלכה וגדלה ונקראה ברבות הימים “עם ישראל”.
מאז ועד היום עם ישראל צבר היסטוריה רבגונית ועשירה: חורבן ותקומה, עליות למדרגות רוחניות הגבוהות ביותר ובניית בתי המקדש, נפילות אל חורבן והרס תרבותי ורוחני, ניסיונות השמדה רבים, גלות של אלפיים שנה, שיבה אל חיקה של ארץ ישראל בתור עם חופשי, אבל מה זה אומר בכלל שאנחנו עם חופשי שחוגג את יום העצמאות במדינת ישראל?
חכמת הקבלה אומרת, שלהיות עם חופשי בארצנו, זה אומר לחיות על פי חוקים רוחניים שקיבלנו מאברהם אבינו דרך משה רבנו ועד לגדולי המקובלים, שדאגו במהלך כל ההיסטוריה שלנו להקנות לנו חוקים אלו, על מנת לשמור עלינו כעם גם בגלות. הכינוי “ישראל”: מסמל את הרצון של האדם להגיע ישר אל הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה. “להיות ישראל” פירושו לחיות על פי חוק הטבע הכולל שגילה אברהם אבינו.
חוק האהבה – ואהבת לרעך כמוך – חוק האהבה הוא הבסיס היחיד לקיומנו כעם ויישומו מחדש הוא המתכון הבלעדי עבורנו “להיות עם חופשי בארצנו”. כשתשרה בינינו אהבה, לא יקנן בנו הצורך להיאבק בינינו על “מי צודק” או “מה נכון יותר” וגם לא נצטרך להתחבט בשאלות של זהות. כפי שתיאר זאת בעל הסולם, גדול המקובלים ומחבר פירוש “הסולם” לספר הזוהר: “בביאת האדם אל אהבת זולתו, עובר האדם מתוך עולמו הצר המלא מכאובים ואבני נגף אל עולם נצחי רחב”.
בקרוב, כשנחגוג את יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, יש לנו הזדמנות נפלאה לממש את זכותנו על הארץ המובטחת ולהיות עם חופשי בארצנו. לא באמצעות כוח, פוליטיקה או בנייה, אלא דרך מימוש החוקים הרוחניים שניתנו לנו עוד מימי אברהם אבינו, שמובאים לנו היום בצורה פשוטה ומובנת באמצעות חכמת הקבלה. אם נצליח לקיים חוקים אלו, חוקים הקוראים לאיחוד ואהבה בין בני האדם, מעל האגו והרצונות הפרטיים נזכה לשלום ולביטחון. אף מדינה לא תבקש עוד למחוק אותנו מהמפה, לא נצטרך להילחם על מקומנו, למסור שטחים ולחלק את המדינה, אלא להפך, אומות העולם ירגישו שיש בנו צורך ויתייחסו אלינו בכבוד ובהערכה, כי סוף כל סוף נקיים את התפקיד הרוחני שניתן לנו כישראלים ונוביל את כל האנושות אל פסגת האושר.