ספר במדבר פרשת חוקת – בלק

מים,מים,מים, ומשה היכה בסלע ויצאו מים רבים… בפרשה זו קוראים אנו על סוף שנת הארבעים במדבר, הסתלקותה של מרים – ואז נעלמה באר המים. הסתלקותו של אהרון הכהן – ואז נעלמו ענני הכבוד. אך שניהם – המים והעננים חזרו על ידי משה רבינו בעצמו, עד פטירתו, שאז פסקו המן,העננים והמים.

שלושה דברים עיקרים היו לבני ישראל במדבר: מן – מזון , מים – לרויה, ועננים שהגנו עליהם מפני אויבים, סללו לפניהם את הדרך, ניקו וגיהצו את בגדיהם ועוד.

לא סתם קשורים שלושה דברים אלו לשלושת הצדיקים. לכל אחד מהם ישנו תפקיד מיוחד, המתבטא בנס אותו פעל לטובתם של בני ישראל במדבר:

משה – בזכותו יש מן. תפקידו של משה היה לתת את התורה לעם ישראל, ללמדם את מצוות ה’ ותורתו. כמורה המלמד תלמידים ישנם כל מיני “סטודנטים”. ישנם בעלי הבנה “מבריקה” וישנם כאלו בעלי הבנה “מעמיקה”. ישנם בעלי ראש פתוח וישנם אלו שההבנה קשה להם. תפקידו של המורה הטוב ביותר הוא – ללמד את כל אחד כפי יכולתו וכפי הכישורים שלו. ואכן כך פעל משה, לימד תורה את כל ישראל כפי יכולתם .

לימוד התורה באופן זה, דומה למזון הנכנס לתוך הגוף ומזין את כל אחד לפי צרכיו. התינוק מקבל מזון תינוקות, הגדול לועס את מאכלו, והקשיש מקבל כפי צרכיו הוא. – בדומה לכך היה ה”מן”. היו שזכו לקבל “אוכל מהשמים” מוכן לאכילה, ואחרים נאלצו לטחון אותו, לאפות , לבשל וכדו’ – כל אחד כפי מצבו בלימוד התורה וקיום מצוותיה. לכן המן ירד בזכותו של משה – נותן ומלמד התורה.

אהרון: בזכותו יש עננים. אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום אוהב אפילו את ה”בריות” – (אלו שהתואר היחידי שניתן לומר להם הוא שהם “בריות” – נבראו!) – וגם אותם הוא קירב לתורה. אהרון דאג לכל אחד, גם מי שלא רצה להיות קשור לה’. אהבתו היתה לכל יהודי ללא הגבלות ולכן בזכותו היו העננים שהגנו על כל בני ישראל, ללא הגבלה, כמסופר במדרש שגם “פסל מיכה” היה בתוך העננים.

מרים : בזכותה יש מים. מרים או בשמה השני – “פועה” היתה זו שסייעה בידי אימה – יוכבד (שפרה) לגדל את כל בני ישראל שנולדו בזמנים הקשים ביותר. היא דאגה להעביר את המזון ויתר הצרכים לכולם. זאת בדומה למים, שאמנם אינם מזון אך תפקידם הוא להעביר את המזון בתוך הגוף ולהוציא את הרעלים. ואכן המים מבארה של מרים, הגיעו לכל אחד קרוב לאהלו במדבר!

עם פטירתם של אהרון ומרים פסקו המים והעננים, אך חזרו בזכותו של משה. זהו אכן תפקידו של משה רבנו הנקרא “רועה נאמן” , נכון אמנם שעיקר תפקידו הוא “מן” – “תורה”, ואם כן מה לו ולבאר, עננים וכדו’. אך, כאן רואים את תפקידו של הרועה הנאמן , נכון שזה לא מתפקידו,אולי אף לא כל כך מתאים לו, הוא יכול למצוא לעצמו פתרונות אחרים.

עם כל זאת, הוא קודם כל דואג לטובת העם, ואם לעם אין מים – אזי הוא ידאג שיהיה להם. אם אין עננים – הוא ידאג שיהיה להם. תפקיד הרועה הוא לדאוג לצורך הצאן גם אם הם לא מתנהגים הכי יפה…
אנו, הקוראים פרשה זו בתורה, צריכים ללמוד מכך הוראה חשובה לחיי היום יום. ישנם דברים שאנו יודעים ברור שזה תפקידנו, אך, ישנם דברים אחרים שנראה לנו שזה לא התפקיד שלי, שמי שהוא אחר ידאג לנושא. באה הפרשה ללמדנו, נכון זה לא התפקיד העיקרי שלך, אך במצב העכשווי אתה מופקד על כך, תפקידו של כל אחד מישראל לדאוג לכל צרכי יהודי אחר גם אם לא בדיוק מתאים לו לעשות זאת.

שבת שלום ומבורך