כשדניאלה שוורצמן ילדה את בנה הבכור, הלידה לא התקדמה והרופאים דיברו על ניתוח, אלא שאז קיבלו היא ובעלה החלטה, ומאותו רגע קרו דברים מרגשים
דניאלה שוורצמן היא אמא טרייה ליהודה, תינוק מתוק בן שלושה וחצי חודשים. "אין יום שבו אני לא מודה לאלוקים על הילד שנתן לנו", היא אומרת, "ואין יום שאני גם לא מודה לו על הניסים הגלויים שראינו בזמן הלידה. בעלי ואני שנינו חוזרים בתשובה ומצויים כל הזמן בתהליך של התקרבות, אבל מה שראינו בזמן הלידה היה מעל ומעבר למה שיכולנו לשער".
דניאלה עוצרת לרגע, לוקחת נשימה עמוקה, ומתחילה לספר: "כמו כל אישה שמצויה לפני לידה ראשונה, גם אני נערכתי לכך בכל דרך אפשרית. תיאמתי עם דולה שתתלווה אליי וכן השתתפתי בקורס הכנה ללידה ובקורס נוסף של הכנה רוחנית. אחד הדברים שהבנתי כבר מתחילת הדרך שיהיה חשוב לי מאוד הוא שהלידה תהיה עם כמה שפחות התערבויות, ומצאתי את עצמי ממש מתפללת על כך".
תאריך הלידה המשוער הגיע, אך התינוק טרם הראה סימנים לכך שברצונו להגיח לאוויר העולם. גם בימים שלאחר מכן המשיכה הלידה להתעכב, ולמעשה חלפו להם שבועיים מאז תאריך הלידה המשוער, ואז הובהר לדניאלה ובעלה שהם הגיעו לרגע האחרון, ואם הלידה לא תתרחש מעצמה יהיה צורך בהתערבות.
בדיוק מהמשפטים האלו חששה דניאלה. "התחלנו להתארגן לקראת נסיעה לבית החולים, ובדיוק אז התחילה הלידה להתפתח מעצמה. כשהגענו לבית החולים עשו לי מוניטור וראו שאני אכן בלידה, אך יחד עם זה גם הבחינו בהאטת דופק אצל התינוק. הרופאים הבהירו לנו שאם לא יעשו כעת זירוז זה עלול להסתיים בניתוח, ואני שכבר הייתי ממש בהיסטריה, לא ידעתי איך להגיב".
דניאלה מציינת כי בינתיים הגיעה הדולה לבית החולים, וכשהבחינה במצב היא רמזה להם גם כן שיתחילו לחשוב על אופציה של ניתוח, כי עברו כבר כמה וכמה שעות ואין התפתחות.
אלא שדווקא אז התחילה דניאלה לחוש כוחות מחודשים. "פתאום נזכרתי בכל מה שקראתי ולמדתי על הלידה מבחינה רוחנית. שיננתי לעצמי שוב ושוב ש'ישועת השם כהרף עין', והתחלתי להרגיש מקרוב את האמונה הגדולה וההבנה שמדובר בתהליך שכלל אינו בידי, והכל אך ורק בידי ריבונו של עולם. ואז פתאום הבריק לי רעיון.
כבר תקופה ארוכה שבעלי ואני מתכננים להצטרף למפיצי עלון הידברות, ולפתע חשבתי שייתכן שזה איתות לכך שהגיע הזמן. מצאתי את עצמי מתפללת לקב"ה ומבטיחה לו: 'אם אתה משאיר אותי ללדת כאן בחדר הלידה, בלידה רגילה, אני מקבלת על עצמי הפצה של עלוני הידברות'. מאותו רגע התרחש דבר מדהים – פתאום הרופאה אמרה לנו: 'רגע, אפשר לנסות עוד משהו', והיא הציעה כמה תכשירים הומיאופתיים שסייעו מאוד, גם אמא שלי והמיילדת עזרו ותמכו, והדולה השתמשה בכל הפתרונות שהיא מכירה.
היה כאן שילוב כוחות של כולם, אבל ברור לי שמעל הכל הייתה סייעתא דשמיא גדולה של השם יתברך. התינוק נולד כעבור 19 שעות בחדר לידה, שבועיים אחרי התאריך, כשהוא בריא ושלם, וגם אני מרגישה טוב ברוך השם, בריאה ושלמה. תאריך הלידה שלו היה ח' בשבט, וברית המילה שלו נחגג בדיוק בט"ו בשבט. החלטנו להעניק לו את השם 'יהודה', כי הרגשנו שהדבר היחיד שאנו רוצים הוא פשוט להודות".
בנוגע לחלוקת העלונים, מציינת דניאלה שכבר יומיים לאחר הלידה, היא התקשרה להידברות וביקשה להצטרף לפרויקט. "הסבירו לנו על המקומות שבהם ניתן להפיץ, ואנחנו בחרנו לממן את ההפצה בבסיסים של חיילי צה"ל. אנו מרגישים זכות גדולה לעשות זאת, תמיד חלמנו על כך, ומשמיים גלגלו זאת באופן הטוב ביותר".
