השבוע נקרא בתורה על התרומות לבניית המשכן – המקדש. המשכן איננו מקום פרטי, אלא, מקום השייך לכל יהודי ויהודי. לכן, בנייתו לא נעשתה על ידי בודדים, אלא כל אנשי ישראל התגייסו למשימה, אנשים, נשים וטף. כל אחד ואחת תרמו מגופם וממונם לצורך המשכן. אלו נרתמו לעשיית בגדים הכהונה, אלו לבניית הבית, ואלו סייעו במימון של ה’עסק’.
בתרומות שהובאו בתורה – בפרשת תרומה נמנו 15 דברים, אך העיקרים שבהם היו שלושה: זהב,כסף ונחושת. חכמינו זכרונם לברכה מסבירים ששלושת סוגים אלו של הכספים מרמזים על שלושה סוגים של תורמים:
הראשון זה”ב, ראשי תיבות זה הנותן בריא – אדם שבא מרצונו הטוב לתת, הוא מכיר בחשיבות המשכן, הוא רוצה שיהיה לו חלק בבית הכללי בו ישכון ה’ ולכן בא לתת עם כל הלב.
השני כס”ף – כשיש סכנת פחד, מאליו איננו רוצה לתת, אבל כשרואה שיש סכנה, מיד מביא הוא תרומה למשכן. גם זו תרומה אבל הנתינה איננה בשלמות.
השלישי נחש”ת – נתינת חולה שאמר תנו, המצב כבר בכי רע אך עדיין זוכר הוא שישנו בורא עולם ולכן בעצמו הוא לא מסוגל לתת, אך לפחות אומר: תנו לצדקה לבניית המשכן.
למרות שניתן היה לבנות את המשכן מזהב בלבד, אז המשכן היה נראה יפה ומהודר יותר, עם כל זאת רואים אנו שהשתמשו גם בכסף ואפילו בכמות גדולה מאוד של נחושת. משילוב שלושת מתכות אלו ודברים נוספים, נבנה המשכן בו שרתה השכינה והתגלה ה’ לבני ישראל במשך מאות שנים, עד להקמת בית המקדש בירושלים.
מכך יכולים אנו ללמוד על תפקידו של המשכן, בית זה לא היה רק עבור “זהב” אלו שמצבם הרוחני טוב , גם לא רק עבור ה”כסף” – בנוניים, אלא גם ה”נחושת” היו חלק בלתי נפרד מבניית המשכן.
המשכן איחד בתוכו את כל הסוגים השונים של בני ישראל , כולם היו חלק מהקמתו, דוקא במשכן כזה חפץ ה’ לשכון. בית כזה שכל יהודי באיזה מצב שיהיה נטל חלק בהקמתו ובתפקודו השוטף, זהו בית המאחד את כולם זהו המקום המתאים ביותר לגלוי השכינה.
סיכום פרשת תרומה: בונים בית לאלוקים
בפרשת תרומה, אנו קוראים על הציווי האלוקי להכנת המשכן וכליו. ציווי זה נמשך גם בפרשת תצווה וביצועו מופיע בפרשיות ויקהל ופקודי.
בורא העולם מבקש: הכינו לי משכן
“בני ישראל יעשו לשמי מקדש” אומר בורא העולמים למשה רבינו, “ואז אשכון בתוכם”.
בפרשת השבוע מפורטים הכלים אותם יש להכין עבור ה’משכן’, אותו מקדש עראי שינדוד עם בני-ישראל במדבר ובו יעבדו את האלוקים.
ראשית יש לגייס תרומות מבני-ישראל. התרומות יורכבו מחומרים שונים שישמשו לבניית המשכן: מתכות יקרות (זהב כסף ונחושת); בדים מצמר ומפשתן, חלקם צבועים בצבעים מיוחדים (תכלת, ארגמן, תולעת שני, שש ועיזים); עורות אילים ותחשים; עצי שטים; שמן זית זך; בשמים; ואבנים טובות.
עם חומרים אלו יש לייצר את הכלים הבאים עבור המשכן הנוכחי (וכן יש לעשות בעתיד, בהקמת בית המקדש בירושלים):
ארון הברית
ארון הברית, בו מונחות שני לוחות הברית, יהיה עשוי עץ אך מצופה מזהב. כדי לעשות זאת יקים האמן שייצור את הארון שלושה ארונות העשויים כמו ארגזים פתוחים: הארון האמצעי עשוי עץ, ואילו החיצוני והפנימי עשויים זהב כך שהארון האמצעי מכוסה מבפנים ומבחוץ בזהב.
בארבע זוויות הארון ייצקו טבעות זהב – טבעת בכל זווית, ובטבעות אלו ישחילו מוטות שיעמדו שם דרך קבע. באמצעות מוטות אלו ניתן יהיה לשנע את הארון ממקום למקום.
מגוש זהב אחד יצרו את ה”כפורת”, מכסה לארון, ועליו את הכרובים – שתי דמויות עם פרצוף של תינוק וכנפיים פרושות – שיעמדו זה מול זה.
מבין שני כרובים אלו ידבר האלוקים עם משה וימסור לו את כל ציוויו לבני ישראל.
השולחן
השולחן, עליו יניחו לחם בעל צורה מיוחדת (“לחם הפנים”), ייעשה אף הוא מעצי שיטים ויצופה בזהב. לשולחן תהיה מסגרת, קישוט מיוחד מזהב (‘זר’), וגם לו ארבע טבעות בהם יהיו מוטות עץ המצופים זהב שיאפשרו לשנע אותו בעת הנדודים במדבר.
כלי השולחן השונים יהיו עשויים זהב.
המנורה
מנורת הזהב תשמש להדלקת הנרות במשכן. יש להכין אותה מגוש זהב טהור ויהיו בה שבעה קנים: קנה מרכזי, ושלושה קנים היוצאים באלכסון משני צידי הקנה המרכזי. בקנים וכן בבסיס המנורה יעוצבו צורות כוסות, כפתורים ופרחים.
בניית המשכן
כך יקימו בני-ישראל את המשכן: מעצי שיטים הם יצרו קרשים ויצפו אותם בזהב. מידות כל קרש יהיו עשר אמות גובה (אמה = בערך חצי מטר, עשר אמות = כ-5 מטר), ואמה וחצי רוחב (כ-0.75 מטר). הקרשים יחוברו זה אל זה באמצעות מוטות עץ וייקבעו בתחתיתם באדני (לבנות) כסף. בסך-הכול, רוחב המשכן יהיה עשר אמות ואורכו שלושים אמה.
על המשכן ומסביבו יונחו יריעות העשויות מבדים ומעורות. יריעות אלו יחוברו זו לזו באמצעות חמישים קרסי זהב.
הקודש וקודש הקודשים
המשכן יורכב משני חלקים: קודש הקודשים (בו יהיה ארון הברית), והקודש (בו יונחו רוב כלי המשכן האחרים). בכניסה למשכן, וכן בכניסה לקודש הקודשים, יעמדו עמודי עץ המצופים זהב. על עמודים אלו יתלו פרוכות העשויות מיריעות ארוגות בצורות שונות משני צידיהן.
בתוך הקודש יעמדו המנורה בצד הדרומי (שמאל) והשולחן בצד הצפוני (ימין).
מזבח החיצון
בחצר המשכן יוקם מזבח חלול עשוי עצי שיטים, אשר לו ארבע ‘קרנות’, פינות בולטות. המזבח יהיה מצופה נחושת, וכלי המזבח השונים יהיו עשויים אף הם נחושת. באמצעות ארבע טבעות ומוטות עץ מצופים נחושת שיושחלו בהם, ניתן יהיה לשנע את המזבח ממקום למקום.
חצר המשכן
המשכן ימוקם בשטח גדול יותר, חצר המשכן, שיהיה מוקף בקרשים המונחים באדני (לבנות) נחושת, ועליהם רשת קלועה. מידות חצר המשכן: מאה אמות אורך, וחמישים אמה רוחב.
גם על שער החצר יש לתלות פרוכת רקומה ומעוטרת.
