-
פרשת שופטים
- כתבה על הפרשה
בפרשת השבוע מובאת מצוות מי־ נוי המלך על ישראל, ומצאנו שנצטווה במצוות מיוחדות: לא ירבה לו סוסים ,ולא ירבה לו נשים, מצוות שמבואר גם טעמם: לא ירבה לו סוסים – למען לא ישיב את העם מצרימה. לא ירבה לו נשים – כדי שלא יסור לבבו. והנה בגמרא בסנהדרין מובא: אמר רבי יצחק, מפני מה לא נתגלו טעמי התורה, שהרי שתי מקראות נתגלה טעמן, ונכ־ של בהן גדול העו־לם. כתיב “לא ירבה לו נשים”, אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב “ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו”. וכתיב “ולא ירבה לו סוסים”, ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב, וכתיב “ותצא מרכבה ממ־ רים כשש” וכו’. ולפי זה פירש הגר”א את המשנה בשבת יא, דבמשנה שם נאמר סתם “לא יקרא לאור הנר”, ובברייתא שם פירשו הטעם “שמא יטה”. ור’ ישמעאל שראה את הטעם אמר אני אקרא ולא אטה, קרא והיטה. אמר “כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור הנר”.
ופירש הגר”א דכוונת ר’ ישמעאל הייתה כמה גדולים דברי חכמים שבמשנה, שלא פירשו את הטעם של האיסור, וכך לא הייתי בא לידי הטיה. ורק מחמת שידעתי את הטעם מן הברייתא לכן נכשלתי. ומוכח מדברים אלו שאסור לכתוב את הטעם, ובאמת קשה לפי זה, מדוע כתבה התורה את הטעם לגבי סוסים ונשים. עוד צריך להבין מדוע היו הת־נאים דורשים טעמא דקרא, אם הטעם הוא דבר מכשיל. ואפשר לפרש כך את העניין. שהרי יש שני פירושים למילה “טעם”, אפשר לפרש מלשון “סיבה”, שהטעם הוא סיבת הדבר, ואפשר לפרש מלשון “תבלין”, כלומר שהמצווה מובנת יותר כאשר ממתי־ קים אותה ע”י טעם. ומה שאמר ר’ יצחק בסנהדרין מפני מה לא נתגלו טעמי התו־רה, הכוונה שהתורה לא פירשה את סיבת המצווה. אבל יש גם טעמים שהם הסברים מתוקים למצוות, כמו שדרשו התנאים, וכמושכותב ספר החינוך, שהם נותנים תוכן והב־נה למקיים המצווה, אבל אינם יכולים להיות סיבה לעקירת המצווה, כיון שהם אינם הסי־בה היחידה. אמנם המלך, שעליו כתוב בפ־ סוק “מלך אשר יבחר ד’ אלוקיך בו”, וכתב הרמב”ן שיהא נבחר ע”י אורים ותומים,
במצוות שלו היה ראוי לכתוב הטעם, משום שהוא הדוגמא שמראה כניעה מוחלטת לציווי ד’, של־ מרות שמופיע הטעם, ויש מקום “להסתדר עמו”, בכל זאת מקיימים כפי ציווי ד’ לא פחות ולא יותר. (וכך מפרשים בפרשת בהעלותך “ויעש אהרן ככל אשר צווה” – מלמד שלא שינה, שכל אדם לפי גדלותו עלול לש־נות כפי הבנתו, ואהרן היה עבד גמור ולאשינה.) ובפרט בדורנו, שישנה אשליה ודמיון כי יכולים אנו לרדת ולהבין כל דבר עד שרשו ומהותו, ובכלל זה כל הוראה שיוצאת ע”י גדולים שכבר יצא טבעם בעולם, וישנם אנשים אשר אינם מוכנים לקיים עד אשר יובן להם אחרון הטעמים, ובלא זה אינם מוכנים לעשות, ואינם יודעים שאדרבא, אם ידעו את הטעם הרי זאת תהיה הסיבהשלא יקיימו – וייכ־שלו.וד’ יצילנו משגיאות ויר־ אנו מתורתו נפלאות.
סיכום פרשת שופטים:
המערכת המשפטית, המלכת מלך ודיני עבודת אלילים
פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים. היא עוסקת במצוות ובדינים שונים.
הנה המצוות והדינים עליהם נלמד בפרשת שופטים. שימו לב: המופיעים כאן אינם בסדר הופעתם בפרשה.
מערכת משפטית
יש להקים מערכת משפטית הכוללת שופטים וכן שוטרים לביצוע פסקי השופטים. על השופטים לשפוט בצדק, לא להכיר פנים ולא לקחת שוחד. כאשר בית הדין המקומי לא מצליח להגיע להכרעה, יש להביא את הנידון לדיון בבית הדין הגדול בירושלים ולציית לפסקיהם. בכך גם מורה התורה לציית לפסקי החכמים שבכל דור.
עדות הבאה לחייב אדם אחר בכסף או בעונש חייבת להימסר לפחות על-ידי שני עדים. במידה והעדים נמצאו שקרנים (כשבאים עדים אחרים ומעידים שהם לא היו במקום הפשע בזמן בו הם טענו שראו את המקרה) הם יקבלו את העונש שביקשו להטיל על הנאשם החף מפשע.
עבודת אלילים
איסור עבודת אלילים כולל נטיעת עץ לעבודת אלילים המכונה ‘עץ אשרה’, וכן הקמת מזבחות לאלילים. דין עובד אלילים – מיתה, אך רק לאחר חקירה מעמיקה.
עובדי האלילים היושבים בארץ כנען היו נוהגים במנהגים אליליים שונים, כשאלה באוב, דרישה אל המתים, העברת הילדים באש ועוד. על היהודים להיזהר שלא לטעות אחר מעשים אליליים אלו, אלא להיות תמים עם בורא העולם.
המלכת מלך
בארץ המובטחת על היהודים להמליך להם מלך מזרע ישראל. למלך זה אסור להתחתן עם נשים רבות. כמו-כן, אסורה עליו החזקת סוסים רבים או רכוש רב שלא לצורך.
המלך יכתוב ספר תורה מיוחד אשר ישהה עמו ובו יקרא כל ימי חייו, כדי שהוא לא יתגאה ולא יסור ממצוות האלוקים.
בני שבט לוי
מכיוון שבני שבט לוי לא מקבלים חלק בארץ המובטחת, על בני-ישראל להעניק להם חלקים מן הקורבנות שיעלו בבית המקדש וכן את ראשית היבול והגז.
למרות שהעבודה בבית המקדש נחלקת למשמרות קבועים, בשלושת הרגלים מותר לכל כוהן להצטרף לעבודה ולהקריב את קורבנו.
נביא אמת ונביא שקר
המעמד הנשגב של מתן תורה על הר סיני גרם לבני-ישראל לומר: אם נוסיף לשמוע את קול האלוקים, אנו עלולים למות.
לפיכך, בורא העולם יקים נביאים מתוך בני-ישראל שימסרו לעם את דברי האלוקים ויש למלא אחר דבריו. כאשר יקום נביא שקר ויאמר לעם דברי כזב, או יסית אותם לעבודת אלילים, דינו מיתה. המבחן שיקבע האם הוא נביא אמת או שקר: כאשר יאמר דבר שעומד לקרות אך בסופו של דבר הוא לא אירע.
ערי מקלט
בנוסף על שלושת “ערי המקלט” שהם הקצו בעבר הירדן, על היהודים להקצות שלוש ערים נוספות בארץ ישראל אליהן יוכלו להימלט רוצחים בשגגה. כאשר ירחיב האלוקים את גבול היהודים, יהיה עליהם לקבוע שלוש ערים נוספות. רוצחים במזיד דינם מוות.
אסור להסיג גבול.
ביציאה למלחמה
אין לחשוש לצאת למלחמה על האויבים שכן בורא העולם נמצא לצד בניו.
לפני היציאה למלחמה כהן יחזק את לב העם שלא יפחדו במערכה. לאחר-מכן יצוו לשוב לביתם אלו שלאחרונה אירסו אישה, בנו בית, נטעו כרם או אלו המפחדים מהקרב הצפוי.
כאשר קרבים להילחם עם עיר, יש להציע לה לכרות ברית של שלום. במידה והיא לא מוכנה מותר להטיל עליה מצור ולהילחם בה. את האומות הכנעניות יש להשמיד ולא לכרות עמהם ברית.
בעת המצור מותר לכרות עצי סרק אך לא עצי פרי.
העגלה הערופה
כאשר מוצאים אדם מת בשדה ולא ידוע מי הרגו, זקני העיר הקרובה ביותר למקום בו נמצא ההרוג יקחו עגלת בקר שלא נעשתה בה כל עבודה, יערפו את ראשה בנחל וירחצו את ידיהם עליה. הם יאמרו: “ידינו לא שפכו את הדם הזה, ועינינו לא ראו”, ואז יכופר להם עוון זה.
תגובה אחת
I have to thank you for the efforts youve put in writing this blog. Im hoping to check out the same high-grade blog posts by you later on as well. In fact, your creative writing abilities has encouraged me to get my own website now 😉