ספר בראשית, פרשת חיי שרה

השבוע מספרת הפרשה באריכות, אודות אליעזר עבד אברהם ההולך לחפש אישה ליצחק אבינו, הכיוון היה ברור – משפחתו של אברהם, העבד לוקח איתו עשרה גמלים, צמידי זהב כסף ואבנים טובות ובנוסף לכל “את כל טוב אדוניו בידו” – אליעזר לוקח שטר, בו מבטיח אברהם ליצחק את כל רכושו! אליעזר וכל הכבודה מגיעים לחרן, שם מחליט אליעזר לבדוק קודם כל את טוב ליבה של הנערה המיועדת.

רבקה, יצאה לשאוב מים (כנראה שלא היו לה משרתים, ואף לא היה מי שהוא אחר שיעשה זאת במקומה). אליעזר פונה ואומר הגמיעיני מעט מים מכדך, רבקה השיבה לו שתה וגם לגמליך אשאב מים לשתות.

בראותו זאת, לא חשב פעמיים, אלא, שם על ידיה צמידים ונתן לה תכשיטים נוספים, לאחר מכן בירר מאיזו משפחה היא באה ואכן ראה שהוא הגיע לכלה המיועדת. אליעזר מגיע לביתה של רבקה מספר להם את כל הסיפור. השידוך נסגר בינו לבין המשפחה ואליעזר מביא את רבקה ליצחק. בהמשך, מספר העבד לאברהם שוב את כל הסיפור.

אנו הקוראים פרשה זו, עומדים משתוממים, אמנם זהו בנו יחידו של אברהם, האם כדי למצוא כלה צריך לתת לו את כל רכושו? ואף לא להשאיר לעצמו כלום? עשרה גמלים לא מספיקים להראות שהוא עשיר ? מאידך, אפשר לחשוב שמשפחתה של רבקה היא עשירה כל כך, שצריך להראות להם שהוא עתיר נכסים? הרי אפילו משרתים אין לה ללכת לשאוב מים?

במבט מקראי רואים אנו דבר פלא נוסף, התורה חוסכת במילים, כל מצוות השבת מצטמצמות לשנים שלושה משפטים. מצוות רבות כתובות רק ברמז, או באות ומילה מיותרת ואילו בפרשתינו מסופר בסך הכל סיפור והוא נכתב כמעט שלוש פעמים!!!

באחת משיחותיו מסביר הרבי את חשיבות של הסיפור השבועי. שידוכו של יצחק מהווה הכנה לעם ישראל, למתן תורה ולתכליתו של העולם. על יצחק מבטיח האלוקים לאברהם, כי זרעו יירש את הארץ, יקבל את התורה ויביא את הגאולה לעולם. הנישואין של יצחק ורבקה מהווים למעשה את התכלית לשמה נברא העולם.

יצחק הוא “עולה תמימה”, נולד לאברהם לאחר מצוות ברית המילה, הוא נולד בברכת שמים בגילאים מופלגים (גם באותה התקופה), זכה להיות קרבן לה’ (בשבוע שעבר), הגיע לשלמות רוחנית בעבודת ה’. במילים אחרות הוא מהוה סמל ודוגמא לקדושה. רבקה היא בתו של בתואל ה”ארמי” (רמאי לא קטן), אחותו של לבן הרשע, גרה באזור הנקרא “חרן” – מלשון חרון-אף של ה’ בעולם, ובקיצור, היא מהווה סמל ודוגמא לעולם הזה על כל “מעלותיו”.

חתונתו של יצחק עם רבקה מהווה “פריצת דרך” לחבר בין הקדושה לבין העולם, לחפש את הטוב והנעלה שבתוך העולם, לגלות אותו ולהחדיר בתוכו את הקדושה, זהו הסיפור כולו.

מוצאים את רבקה “היהלום” הנמצא בתוך הבוץ, מוציאים אותה מאיזור אנשי הרשע, היא נישאת (מלשון רם ונישא – מתרוממת) ליצחק אבינו , מתחברת לקדושה שבעולם, בכך נוצר עם ישראל שתפקידו להחדיר טוב וקדושה לעולם.

לשם כך, להשלים את המטרה העיקרית לשמה נברא העולם – שווה להשקיע, הן השקעה פיזית – את כל רכושו של אברהם והן השקעה רוחנית לספר שוב ושוב את כל הסיפור כדי להעביר לנו את המסר העיקרי, זהו תפקידו של עם ישראל בעולם.