חג הביכורים הגיע, אך חלק מפרטי מצוות ביכורים נמצא דווקא בפרשת השבוע – נשא. טעות נפוצה היא, שבחג זה מביאים ביכורים, אך הדבר איננו נכון כלל ! מצוות הביכורים נעשית בין שבועות לסוכות, אפשר גם עד חנוכה אך עדיף לפני כן. אמנם בשבועות עצמו ואפילו בימים שקדמו לו, בוודאי לא הביאו ביכורים, ביכורים שאנו מכירים. אם רצונכם לדעת מדוע , לכל לראש, יש ללמוד לקרוא! או יותר נכון לשים לב למה שאנו מוציאים מהפה.
בפסוק נאמר “וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים”, אכן את הקרבן הראשון מהתבואה החדשה הביאו בחג השבועות. קרבן זה נקרא בשם: “שתי הלחם”. עליהם נאמר “סולת תהיינה חמץ תביאנה ביכורים לה'”. את ביכורי הפירות משבעת המינים שגדלים רק לקראת סוף הקיץ, הביאו רק כמה חודשים אחרי החג. בפרט בזמן המקדש שהטכנולוגיה לא הייתה כה מפותחת, לפני חודש תמוז, לא ניתן היה להשיג ענבים, בוודאי לא תאנים, תמרים, רימונים וזיתים.
מה עושים עם הביכורים ? זאת כתוב רק בפרשתינו, וכל..אשר יקריבו לכהן לו יהיה. מצוות הפרשת הביכורים נאמרה בפרשיות קודמות (פרשיות משפטים, כי תשא) , אך (מסביר רש”י) “איני יודע מה ייעשה בהם”, באה כאן התורה ואומרת: לתת אותם לכהן. אדם שגדלו אצלו פירות משבעת המינים, עליו להפריש את הפרי הראשון שביכר, יחד עם אנשי העיר היה עולה לירושלים בשמחה ומביא אותם לבית המקדש, שם היה נותן אותם לכהן.
אחת ההוראות שיש לנו ללמוד ממצווה זו. תוכן המצווה היא: אדם עמל ויגע במשך שנה שלימה, סוף סוף צמחו פירות. את הראשונים, המובחרים שבהם, עליו להעלות לירושלים ולהביא אותם למקדש שם הוא נותן זאת לכהן. יכול אדם לשאול את עצמו: אני טרחתי במשך השנים חרשתי , נטעתי, גזמתי והשקיתי. מדוע עלי לתת זאת לכהן, גם אני נקרא חלק מ”ממלכת כהנים”, גם אני נזקק. אם זה למוסדות ציבור, זה סביר, “טובת הרבים” מפאת היותי חלק מהציבור. אך אם לאיש פרטי, גם הוא יכול לעבוד, מדוע שאתן לו. גם אם צריך לתת לו, אחלק את ביכורי לכמה אנשים, מדוע את הכל לאחד? כדי לענות על שאלה זו עונה הכתוב “אשר יביאו לה'”. אם אינך יודע מה לעשות עם הביכורים, קודם כל תביא לבית המקדש, אחר כך יהיה לך יותר קל לקלוט, שאת הביכורים יש לתת לכהן.
בדומה לכך, אדם שעבד במשך חודש שלם, לפעמים היגיעה היא כמעט מעל לכוחותיו ואילו השכר לא תמיד תואם יגיעה זו. באה התורה ומצווה עליו לתת מעשר לצדקה ! הצדקה יכולה להיות למוסדות תורה וחסד וגם לעניים. עלולה להתגנב במוחו מחשבה: נכון שעלי לתת צדקה, אבל אך אם הצדקה ניתנת לעני בודד, מדוע עלי להיפרד מכספי, בשביל אדם עני, הרי עמלתי ויגעתי להשיגו במשך חודש שלם, “שילך לעבוד”. באה התורה ואומרת : קודם כל תביא לה’, אחרי שתביא לה’ ותבין שהכסף איננו שלך, אז יוקל עלך לתת את הצדקה לעניים.
סיכום פרשת נשא: קורבנות הנשיאים
מה קורה בפרשת השבוע
כחלק ממינוי הלויים לעבודה פעילה במשכן, הורה האלוקים בפרשת השבוע הקודמת (במדבר) לספור את הגברים במשפחת קהת מגיל שלושים ועד לגיל חמישים ולהטיל עליהם את משימת שינוע כלי הקודש השונים.
בפרשת נשא ממשיך המפקד בקרב שבט לוי: הגברים הראויים לעבודה ממשפחת גרשון יהיו אחראיים על שינוע יריעות המשכן השונות שכיסו את הדפנות והתקרה וחלק מגדרות החצר.
בני משפחת מררי יהיו אחראיים על שינוע קרשי המשכן, הבריחים והאדנים (התשובות) וחלק מגדרות החצר.
המפקד העלה את המספרים הבאים:
הגברים הראויים לעבודה ממשפחת קהת: 2,750. ממשפחת גרשון: 2,630. ממשפחת מררי: 3,200. בסה”כ: 8,580.
עוד צוים אלוקיים
עוד ציויים אלוקיים שנאמרו למשה ביום בו הוקם המשכן:
כהכנה לשכינה האלוקית שתשרה במשכן, האלוקים מצווה את בני ישראל לשלח מחוץ למחנה את הטמאים שבהם (מצורעים וזבים וטמאים) והם ממהרים למלא את פקודתו.
· אדם שגזל מחברו והכחיש את הגזילה ונשבע לשקר, ישיב את הגזילה בתוספת עשרים וחמישה אחוזים וכן יביא קורבן מיוחד (“אשם”) למקדש. אם הנגזל מת ללא יורשים עליו לשלם את הסכום לכוהנים.
· כאשר בעל חושד באשתו כי היא בוגדת בו עם אדם מסויים והוא מתרה בה שלא לשהות בחדר לבד עם אותו אדם והיא עשתה זאת למרות ההתראה, בתנאים מסויימים יהיה עליו להביא את אשתו (המכונה: “אישה סוטה”) אל המשכן, שם ימחקו פסוקים מן התורה במים, יקריבו מנחת שעורים וישקו אותה בטקס מיוחד. אם היא בגדה, המים יגרמו לה לחלות ולמות מידית; אם לא, היא תזכה להתעבר וללדת.
· אדם שנדר להיות ‘נזיר’ אסור בשתיית יין, באכילת ענבים למיניהם, בתספורת ובטומאה למתים. במידה והוא נטמא למת עליו להביא קורבן מיוחד לכפרה. לאחר תום תקופת הנזירות הוא יביא אל המשכן כבש (כקורבן עולה), כבשה (כקורבן חטאת) איל (כקורבן שלמים) וכן מנחה העשויה ממצות. במשכן הוא גם יגלח את שערותיו בטקס מיוחד.
ברכת הכוהנים
“דבר אל אהרן ואל בניו לאמר” מורה האלוקים למשה ומעביר להם את הציווי לברך את עם ישראל באהבה ולומר בלשון זו:
“יברכך ה’ וישמרך; יאר ה’ פניו אליך ויחונך; ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום”.
אם הכוהנים יעשו זאת, אומר האלוקים, אני אברך את בני-ישראל.
מתנות וקורבנות הנשיאים
ביום חנוכת המשכן הביאו נשיאי השבטים מתנה משותפת: שש עגלות ושתים עשר בהמות שיירתמו לעגלות. האלוקים ציווה לחלק את העגלות: שתי עגלות עם ארבע בהמות לבני גרשון וארבע עגלות עם שמונה בהמות לבני מררי. בני קהת לא קיבלו כל עגלה מכיוון שהם נושאים את כלי הקודש על כתפיהם.
לרגל השמחה הגדולה של הקמת המשכן, הביאו הנשיאים קורבן מיוחד. על-פי ציווי האלוקים לכל נשיא ניתן יום נפרד לצורך הקרבת הקורבן.
הקורבן הכיל את הפריטים הבאים:
קערת כסף (במשקל 130 שקלים), מזרק כסף (70 שקלים) מלאים בסולת; כף זהב מלאה בקטורת; פר, איל, כבש ושעיר עיזים; בנוסף, לקורבן שלמים מיוחד הובאו שני בקר, חמישה אילים חמישה גדיים וחמישה כבשים.
התגלותו של האלוקים למשה רבינו
כאשר היה משה מגיע לאוהל מועד, הוא היה שומע את קולו של האלוקים מדבר אליו מעל הכפורת.
