רבים שואלים אותי האם יוכלו לטפל בעצמם לבד. מהי פסיכותרפיה (טיפול נפשי או רגשי). איזה שירות עומד לרשות אנשים שחווים משברים ומצוקות, האם חשוב לפנות לקבל עזרה ממטפל שהוסמך לכך אקדמית והוכר בחוק המדינה.
שכיח לחוות מצוקות אך לא שכיח להצליח להתמודד לבד. יש הנעזרים בחבר או בן משפחה, מקבלים תמיכה וייעוץ. יש בחיינו מצבים שיוצרים רגישות (כגון חיפוש וקבלה לעבודה, הגירה, מחלה, שכול), מצבי מעבר רגשיים (כגון מערכות יחסים, זוגיות, לידת ילד ראשון, כשילדים בגרו ועוזבים את הבית) שמקשים עלינו לתפקד. במצבים כאלה ודומיהם גם אם קיימת תמיכה ועזרה מאנשים קרובים אבל אתם עדין חשים מועקה ומצוקה מומלץ כחלק מתהליך ההתמודדות לבקש עזרה מקצועית.
קיימות שיטות טיפול מגוונות (כגון פסיכודינמי, קוגניטיבי-ביהביוריסטי) וחשוב שתבדקו עם המטפל עמו תפגשו מהי השיטה שלו והאם מתאימה לכם ולסוג הקושי שאתם חווים. טיפול קוגניטיבי-ביהביוריסטי (CBT) הוא המקובל כיום בארה"ב ואני עובדת לפיו. מדובר על מפגשים בקליניקה ותרגול עצמי של המטופל גם בביתו (שיעורי בית). גישה זו הוכחה מחקרית כיעילה לטיפול בחרדות, פוביות ודיכאון. היא ממוקדת במה שקורה לאדם בהווה, ופחות באירועי העבר בהם מתמקד טיפול פסיכודינמי.
הטיפול מבוסס על ההנחה כי אנחנו מגיבים התנהגותית לארוע בחיינו בהתבסס על הנחות היסוד שלנו, המחשבות שלנו והרגשות ולאו דווקא ההתנהגות קשורה ישירות לארוע עצמו. למשל, גבר אשר סומך רק על עצמו מנסה לעשות הכול לבד בגלל ההנחה "אם אין אני לי מי לי", יחווה פנייה של אשתו לטיפול ככישלון שלו, הוא איננו מסוגל לפתור את קשיים הזוגיים והאישיים בעצמו. ומעבר לזה, הוא יחווה את עצמו ככישלון ואז תגובותיו הרגשיות יהיו כעס, תסכול לכן יתנגד להגיע לשיחות עם איש המקצוע או יגיע וימנע מלבצע שינוי מתוך הנחה שהוא נכשל וכלום לא יעזור לו. בטיפול נבדוק ביחד את ההתנגדות לטיפול והם אכן פנייה לאיש מקצוע פירושה ש"אני כישלון", ש"אני לא שווה".
בשיחות אנחנו בוחנים במשותף את התפיסות והאמונות של האדם, את השפעתם על עולמו הרגשי של האדם, מה עשה עד כה כדי להתמודד עם הקושי, ומודעותו לחסמים אשר מונעים בעדו מלהצליח. בשלב השני בוחנים ביחד מה ניתן לעשות כדי להצליח להתמודד. שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות מצריכים למידה ותרגול, ומטרתם להגביר ביטחון העצמי, להפחית חשיבה מעוותת ומטרידה, ללמוד התנהגויות חדשות. חדר טיפול הוא סוג של מעבדה בה לומדים ומתרגלים איך להגיב כך שאנשים חשובים לנו יבינו ויקבלו.
בטיפול מזהים דפוסי חשיבה, האם הם תואמים את המציאות, עד כמה החשיבה משפיעה על ההתנהגות שלנו שהופכת להיות "טייס אוטומטי" והשפעה על העולם הרגשי שלנו. למשל, קבלת ציון נמוך בבחינה יכולה להוביל להנחת יסוד שאני טיפש, תוביל למחשבה ולאמונה שלא אצליח לבצע משימה מסוימת בעבודה. כתוצאה מכך אני חווה חרדה שבאה לביטוי פיזית בהזעה, דופק לב מהיר, ורגשית ואז אודיע שאני חולה ולא אבוא לעבודה והמשימה לא תבוצע.
יחד עם זאת חשוב לדעת שמחקרים מראים כי הצלחת טיפול תלויה במידה גבוהה בקשר אמון וביטחון שנוצר בין המטופל למטפל ולא רק בגישה הטיפולית של המטפל.
ד"ר נטע פלג-אורן, בעלת רשיון מקצועי כפסיכותראפיסטית בפלורידה ובישראל, חוקרת, בעלת קליניקה פרטית באוונטורה, חברת סגל (התנדבות) בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת מיאמי. פרסמה מאמרים במגזינים מקצועיים בנושאים פסיכוסוציאליים בתחום בריאות ובריאות הנפש. לקריאה נוספת
פנו לאתר: www.netapelegoren.com או במספר: 786.877.0919
בנוסף, פסיכותרפיסטית מורשת של משרד הבטחון. משפחות המוכרות על ידי משרד הבטחון מוזמנות לפנות ולקבל פרטים לגבי הליכי הפניה וטיפול.
לפונים מובטחת סודיות מקצועית!!!
המאמרים בטור מבוססים על סיפורים מן החיים בשינוי שם ופרטים.
כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות במאמרים אלו לבין המציאות הינו מקרי לחלוטין.