כפר הנוער "עיינות" היה מוקד למפגש ראשון להנצחת זכרו ופועלו של יונתן כרמון ז"ל, רקדן, כוריאוגרף, בימאי, ומנהל אומנותי.
תחת הכותרת: "לרקוד זה לחיות", התקיים מפגש בכפר הנוער בו התחנך כרמון סמוך לעליתו ארצה בהיותו במוסד של עלית הנוער. במקביל להיותו חקלאי, החל לרקוד אצל גרטרוד קראוס ואצל מיה ארבטובה. לאחר שחרורו מצה"ל שב לעסוק בתחום המחול כשהוא נמשך לתחום ריקודי עם תחילה כרקדן ובהמשך כיוצר. פעילותו סובבה סביב יוצרים ותיקים יותר כמו: גורית קדמן, רבקה שטורמן, שלום חרמון, יואב אשריאל ואחרים.
כרמון התמנה לכוריאוגרף של כנס המחולות בקיבוץ דליה, אירגן כנסי מחולות ברחבי הארץ, והפך לאחת הדמויות הבולטות בחיי התרבות בישראל.
כרמון הקים בפתח תקווה את להקת המחול "עלומים" ואחריה את להקת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית..
בתחילת שנת 1956 התבקש על ידי הגב' תרצה הודס מי שעמדה בראשות המדור לריקודי עם שבהסתדרות להדריך את הלהקה המרכזית של ההסתדרות, להקה שהפכה ללאומית ויצגה את ישראל ברחבי אירופה.
בו זמנית, החלה התעוררות בקרב יוצרים ותיקים שטענו כי סגנונו של כרמון חורג מהסגנון העממי ונוטה יותר לסגנון הבלט הקלאסי. הגב' הודס לא נכנעה למצב החדש שנוצר ואט אט פעלה להרגעת הרוחות והצבת כרמון כחלק בלתי נפרד ממובילי יוצרי ריקודי עם. מהלהקה המרכזית צמחה הלהקה שנשאה את השם: "להקת כרמון"
שהופיעה משך עשרות שנים ברחבי תבל. בעקבות הצלחת הופעת הלהקה בתיאטרון "אולימפיה" בפריז, הציע ברונו קוקטריס מנהל התיאטרון למנות את כרמון כיועץ האומנותי של התיאטרון.
בשנת 1988 נוסד פסטיבל המחולות בכרמיאל , כרמון שימש כמנהלו האומנותי ברציפות עד שנת 2000.
את מרבית שנותיו בתחום המחול הקדיש כרמון ללהקתו "להקת כרמון" בה עברו דורות של רקדנים שבמסעות הלהלקה הופיעו כאמור בתיאטרון "אולימפיה" בפריז, ב"רדיו סיטי" בניו יורק, בתיאטרון "פאלס" בברודווי, ברשת התיאטרונים העגולים במזרח ארה"ב, בתכנית הטלוויזיה היוקרתית של אד סאליבן, במכסיקו סיטי, גואטמלה, קוסטה ריקה, פנמה, קולומביה, קנדה ודרום אפריקה.
במסעות הלהקה שילב כרמון שורה נכבדת של אומנים ישראלים: שושנה דמארי, יפה ירקוני, גאולה גיל, יזהר כהן, אילן ואילנית, רן ונמה, אהובה צדוק, מייק בראנט, מיכל טל, בועז שרעבי, להקת השגררירים, החלונות הגבוהים, האחים והאחיות, הכרמלים, שלמה בר, אומן הקסילופון ישראל נשרי ועוד.
את "להקת כרמון" ליוו משך השנים אקורדיוניסטים ביניהם: דודיק חודורוב, עמי גלעד, גיל אלדמע, ומנצחים: יצחק זיקו גרציאני, דוד קיבושי, רפי פסחזון ועמי גלעד.
המחולות שיצר כרמון ללהקתו שילבו את המחול הפולקלוריסטי עם המחול האומנותי המודרני, נוסף להם יצר כרמון דגש לזמר העברי כשנרתם להפקת תקליטים עם חברת "וואנגרד" האמריקנית, כאשר חברי להקתו מבצעים קטעי שירה בעבודים מעולים של גיל אלדמע ובסיוע להקה כלית שכללה מספר נגנים מצוצמם שיצרו אווירה של תזמורת שלמה.
לא מעטים מבין רקדניו שהושפעו מיצירותיו הפכו בעצמם ליוצרי ריקודי עם ביניהם: שלמה ממן, משה תלם, טוביה טישלר, יונתן גבאי, יוני קאר ואחרים.
שלמה ממן ואלון שמידט, שניים מרקדני כרמון, נטלו על עצמם פרוייקט שמהותו העלאת זכרו של כרמון, דגש על פעילותו האומנותית בתחום המחול, במתכון של כנס שנתי שיערך מידי שנה בכפר הנוער "עיינות" בו התחנך כרמון. הכנס הראשון שהתקיים זה מכבר תחת הכותרת: "לרקוד זה לחיות" היה אירוע מושקע ומוצלח ביותר.
כאמור מסורת זו תתקיים מידי שנה כשהמטרה לשמר את המחול העממי הישראלי ואת יוצריו.