מימונה

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

המימונה הוא חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח הנהוג בחלק מיהדות צפון אפריקה ובעיקר בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג לפי השערת החוקרים הוא במאה ה-18. יום זה, נחגג מכיוון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכול האחד אצל חברו, והקפידו על חומרא זו ביותר. ולכן, מיד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה חלילה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני.

המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג. יש הסבורים’ כי מקור השם מימונה נובע משמו של אבי הרמב”ם, הרב מימון בן יוסף, שיום המימונה חל ביום פטירתו. סברה אחרת היא, שמקור השם נובע מהמילה הערבית מימון שפירושה מזל, והחוגגים מאמינים’ כי יום זה הוא יום מסוגל לפרנסה וזיווג. הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה העברית אמונה, וחג זה נקרא כך משום שעל פי המסורת יום זה מסוגל לגאולה, על פי מאמר התלמוד; “בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל”, ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית.

במדינת ישראל חודשה לראשונה המסורת בשנת 1966 בהשתתפות 300 עולים מבני העיר פס שבמרוקו. בשנים האחרונות חגיגות המימונה בישראל נושאות אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים המוניים הנחגגים ברחבי הארץ. ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים), כדי להזמין כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דוקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. נהוג לברך את האורחים בברכת; “תרבחו ותסעדו”.

בעיירות בישראל בהן ריכוז יוצאי מרוקו היה גבוה, ליל המימונה התאפיין גם מעין “סיור כתובות”, בו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות השחר המוקדם (דלתות רבות היו נסגרות רק בשעה ארבע בבוקר).

הכיבוד שהונח על השולחן (או השולחנות) היה ברובו המכריע מתוק, כנראה, כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. ממתקים וריבות מסוגים שונים שכולן הוכנו על ידי בעלת הבית במהלך חג הפסח. חשוב לציין שמשום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו; תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו’ – אך ללא כל מרכיב חמץ כלשהו (קמח, שמרים וכו’). המופלטות, המאכל המסמל את המימונה ואשר עשוי מקמח, מוכנות דקות ספורות בלבד לפני ההגשה מקמח שנרכש במוצאי החג.

המימונה עפ”י יהדות לוב – במוצאי חג הפסח, בערב בו נוהגים יהודי לוב לקיים את ליל “אלכאס ולנוואר”, נהגו הנשים להכין מהקמח שנשאר מחג הפסח, מין לחם עגול, מתוק, ובתוכו נהגו לתקוע ביצה – המימונה. לא ברורה הסיבה המדוייקת למנהג זה, אולם הדעה הרווחת היא שבאותו היום הגיע הבשורה על פטירת אביו של הרמב”ם ומכאן השם; “מימונה”. דעה נוספת לגבי מהות ה”מימונה” היא שהיא באה מהמילה “אמונה” על דעת הפסוק; “בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל” וכך על אף שחלף לו הפסח וטרם נגאלו ישראל, אנו ממשיכים ומאמינים שאף על פי שיתמהמה עם כל זה בו יבוא.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151