הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים כ"ז סיוון ה'תשפ"ג 6/16/2023 26 להתחתן דוקא עם יהודיה הכרזה גזענית על נישואי תערובת שאלה: הסברתי לעמיתי הלא-יהודי שאני נפגשת רק עם גברים יהודים, מפני שלא אתחתן עם אינו-יהודי. הוא האשים אותי שאני גזענית. לא היה לי מה לומר להאשמותיו. איך היית מגיב במצב כזה? תשובה: אם ההתעקשות על כך שאת נפגשת רק עם יהודים עושה אותך לגזענית, האם ההתעקשות להיפגש רק עם גברים עושה אותך לסקסיסטית? את ודאי עושה אפליה, אך האם זו אפליה רעה? את אינך מדברת על נושא כמו: עם איזה טיפוסים את רוצה לעבוד, או על יד מי היית מעדיפה לשבת ברכבת. את מדברת על הנושא: עם מי את רוצה להתחתן. כשמצפים ממך לא לעשות אפליה לגבי הנושא עם מי תתחתני האם גם מצפים ממך לא לעשות אפליה כשאת קוראת הצעת עבודה? ישנן נשים נפלאות רבות אך הן אינן יכולות לשמש אב לילדייך. ישנם גם הרבה גברים לא יהודים נפלאים, אך הם אינם יכולים לספק לך משפחה יהודית. את רוצה משפחה, אז את מחפשת גבר; את רוצה משפחה יהודית, אז את מחפשת גבר יהודי. אין כאן שום דבר מעליב אין כאן גם עניין גזעני. יהדות אינה גזע או דת, אלא זהות. האדם שתתחתני איתו יכול להיות יהודי אירופאי או מזרחי, לבן או שחור, יהודי מלידה או מבחירה (גר), אך אם את רוצה משפחה יהודית, הוא חייב להיות גבר וחייב להיות יהודי. מאת: אתר חב”ד כיצד להיות יהודי בין לא יהודים שאלה: אני לומד בבית ספר ממלכתי בחו”ל כיהודי יחיד בכיתה מלאה גויים. אני מתמודד בין שמירה על זהותי היהודית לבין יצירת קשר נאות עם שאר התלמידים בכיתה. מהי הגישה הנכונה? תשובה: השמן ממלא תפקיד חשוב ביהדות. קח לדוגמה את חג החנוכה בו השמן משחק תפקיד מרכזי. מדוע זה כך? מה חשוב כל-כך בשמן? שמן הוא חומר מוזר הניחן בשתי תכונות מנוגדות. מצד אחד, הוא תמיד צף למעלה. לא משנה כמה תשתדל, לא תצליח לערבבו עם נוזלים אחרים. אולם בו-בזמן, כאשר השמן זורם למקום כלשהו, הוא זורם לשם כלכולו וחודר לחומר עד הסוף. העובדה שהוא נספג עד כדי כך, היא שמקשה כל כך על הסרת כתמי שמן. אם כן, השמן צף למעלה, וגם חודר עד הסוף פנימה. לך תבין זאת! העם שלנו הוא כמו שמן. מצד אחד, אנו שונים מאוד מאלו הנמצאים סביבנו. עלינו לשמר את זהותנו הייחודית, ולהיות גאים ביהדותנו: להיראות כיהודים ולנהוג כיהודים. אנו העם העתיק שמעולם לא נטמע בשאר העמים, ואנו כאן היום בדיוק כפי שהיינו לפני למעלה משלושת אלפים שנה. וכיצד רואים זאת אחרים? הבט בעצמך: הגויים מכבדים יהודים שמכבדים את עצמם – והם נבוכים נוכח יהודים שנבוכים בעצמם. עם זאת, אנו נעים בחופשיות בין עמי העולם. היית עשוי לחשוב שעם עתיק כשלנו יישאר בישראל ואולי באזורים מסוימים בברוקלין, אך זה לא כך. שכן, היהודים הם “אור לגויים”. כולנו שלוחי ה’ ונשלחנו לכאן ומשימה בידנו: להביא טוב וקדושה לכל המצויים סביבנו. אנו דוגמה לחיקוי, והאחרים אמורים ללמוד ממעשינו הטובים וללכת בעקבותינו. השתדל להיות כשמן המשובח ואתה עוד תגיע רחוק. מאת: אתר חב”ד הורים לא דתיים ונישואי תערובת שאלה: שלום כבוד הרב. אני לא מחפש נאום – כבר שמעתי מספיק נאומים מההורים שלי – אני מבקש הסבר. אני יוצא ברצינות עם בחורה. היא כל מה שחלמתי עליו: פקחית, יפה, בעלת חוש הומור... בהחלט נשמע מצויין. אבל, כן, ניחשת, היא לא יהודיה. ההורים שלי מסרבים אפילו לפגוש אותה, ואמרו לי שאם אני מתחתן איתה אני יכול לשכוח מהרעיון שהם ישתתפו בחתונה. מה שאני רוצה להבין הוא: הוריי אינם דתיים, אף פעם לא שמרנו כשרות בבית ולא חגגנו שום חג. לא היה שום דבר יהודי במיוחד בביתנו. למה הם נזכרים להיות יהודים כשזה מגיע לבחירת ליבי? האם אין כאן איזו צביעות? כשאני שואל אותם הם עונים לי: “זה לא דומה”, אבל זה לא נשמע לי הגיוני. מדוע זה שונה? תשובה: למעשה זו לא רק שאלת השבוע; זו השאלה של הדור כולו: מדוע נישואי תערובת פורטים על עצב של כל כך הרבה אנשים, יותר מכל נושא יהודי אחר? התסכול שלך בהחלט מבוסס. זה לא הגיוני שהוריך יצפו ממך שהיהדות תהיה חשובה לך, אם היא לא חשובה להם. יתרה מזו, הם אינם יכולים להסביר לך מדוע הם מרגישים כמו שהם מרגישים. הם כנראה אפילו לא יכולים להסביר זאת לעצמם. אך אני חושב שיש לי הסבר. ישנה אמת בסיסית, שאיכשהו ההורים שלנו קיבלו בתת ההכרה מהוריהם, והיא: יהודי נשאר יהודי. אין דבר כזה שיהודי אחד הוא “יותר יהודי” מהשני. בין אם אתה מקיים מנהגים יהודיים או לא, חוגג את החגים או לא, גר בישראל או לא, אוכל לביבות או לא, יהודי הוא יהודי ונשאר יהודי. להיות יהודי זהו משהו שלא מוגדר לפי אורח החיים שלך. יהודי יכול לשבת בכנסיה, לאכול חזיר ביום כיפור, יהודי. 100% לחגוג את חג המולד, אך הוא עדיין האם הוא יהודי טוב? יהודי נאמן? יהודי גאה? אלקים יודע. אך הוא נשאר יהודי. משום שלהיות יהודי זה לא משהו שאתה עושה; זה משהו שהוא אתה. שום דבר שתעשה לא ישפיע על מי שאתה. אכן שום דבר, חוץ מדבר אחד: עם מי אתה מתחתן. האדם שאיתו אתה מתחתן הופך לחלק ממך. להתחתן זה לא תחביב או שינוי קריירה; זה להתאחד עם מישהו אחר. בת זוגך ממלאת חלל בישותך, ואתה ממלא חלל בישותה. אז נישואים, כמו להיות יהודי, זה לא משהו שאתה עושה, זה משהו שהוא אתה. הכל בסדר עם לא-יהודים, אך הם לא יהודים. אם 100% אתה מתחתן עם לא-יהודיה, אתה עדיין יהודי, אך חלק ממך – החצי השני שלך – כבר לא. אתם יכולים להיות מאושרים יחד. אתם יכולים להיות מאוהבים. אך ישנו חלק בך שלעולם לא תוכל לחלוק. אולי זה האתגר של הדור שלנו: לעמוד מול השאלות של מה זה להיות מאוהב, מה זה להתחתן, ומה זה להיות יהודי. ושלא כמו הדורות שקדמו לנו – אנו יכולים להצליח לתת תשובות אמיתיות. מאת: אתר חב”ד האם תמיד היהדות נקבעה לפי האם? שאלה: משה התחתן עם בתו של כהן לא יהודי. אף שכנראה היא התגיירה מאוחר יותר, היא לא הייתה יהודייה כשמשה נשאה לאישה, אף שיתכן שהיא קיימה את מצוות דתו. אך ילדיו של משה היו בהחלט יהודים. אמנם לא נעים לחשוב על כך, אך הייתי אומר שהקווים המנחים היו שונים בתקופת התנ”ך משהם בימינו. גברים יכלו להמשיך את השושלת היהודית בלי אישה יהודייה. תשובה: משה לא היה היחיד שהתחתן עם אישה מבחוץ. יוסף התחתן עם אישה מצרית ולפי דעות מסוימות, אחיו התחתנו עם כנעניות. לצורך העניין, מה עשה את רחל, את לאה ואת רבקה ליהודיות יותר מכל אדם אחר? התשובה היא, כלום, כי לא היה עם יהודי בכלל באותה תקופה. העם היהודי נוצר במעמד הר סיני. לפני כן, הם היו צאצאים לאב משותף, יעקב, יחד עם רבים שבאו והצטרפו או נישאו לבני או בנות משפחותיהם. כשעמדו למרגלות הר סיני, הם נבחרו ומונו כ”ממלכת כוהנים ועם קדוש”. הם נעשו לעם. במלים אחרות, בנקודה זו כל מי שעמד שם – כולל ציפורה, אשתו של משה, וכולל אפילו את משה בעצמו – כולם נעשו יהודים. מאז, אם רוצה אדם להצטרף לעם היהודי, עליו לעבור את אותה התנסות של הר סיני – בלי חזיונות האש. כלומר, עליו לקבל את התורה ואת כל מצוותיה כפי שנדרש על ידי עם קדוש האמור להיות אור לגויים. כיוון שהאנשים גם טבלו שם במים (זוהי הגרסה המסורתית להבנת ההנחיות הניתנות בספר שמות יט, י), הרי גם מי שרוצה להתגייר צריך לטבול במקווה. כיוון שהגברים נימולו לפני כן, הרי גבר הרוצה להתגייר חייב לעבור ברית מילה. הדרישה האחרת היא להעלות בעל חיים כזבח, כפי שעשו אז, אך כיוון שבירושלים אין בית מקדש, מצווה זו תצטרך לחכות. קיימים סיפורים מאוחר יותר, בספרי שופטים ומלכים, שבהם גברים יהודיים לקחו להם נשים מעמים אחרים. ברוב המקרים לא מוזכר דבר בקשר לשאלה אם הם קיבלו את המצוות או טבלו במקווה. אך אפשר בהחלט להבין זאת. הקורא רואה זאת כמובן מאליו. משהו כמו, אילו יכולתי לכתוב, “ואז שני הלכה לאוניברסיטה העברית וקיבלה תואר בסוציולוגיה”. אני לא צריכה לכתוב ששני כתבה תזה וביססה את טיעוניה ורק אז קיבלה את התואר – הקורא המודרני מבין זאת כדבר מובן מאליו. באופן דומה, מיותר שידווח בתנ”ך על כל פרטי האופן שבו הפכה אישה זו לחלק מעמנו. כל הבלבול סביב שאלת שושלת האב מול שושלת האם נובע מתפיסה מוטעית רווחת באשר לזהות היהודית. כפי שכתבתי פעמים רבות, להיות יהודי אינו עניין של אמונה אלא של השתייכות. יהודי הוא אדם המשתייך לעם שיש לו ברית עם אלוקים. במובן זה, נכון הרבה יותר להבין אותנו כשבט מאשר כדת, ובמונחים של שבט, הרי כשאיש נושא אישה מחוץ לשבט, כולם מבינים שהוא מביא אותה להצטרף אל השבט ולכן היא חייבת לעבור כל טכס הנדרש כדי להיכנס. אני מקווה שדברים אלה מבארים מעט את הנושא. מאת: אתר חב”ד
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==