הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים כ' סיוון ה'תשפ"ג 6/9/2023 4 !׳ לחיות על פי ה התנהלות בני ישראל במדבר היתה בסדר מופתי: מסעו של הענן סימן את תזוזת בני ישראל ועצירתו קבעה את החנייה, הכל נעשה ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״. התורה מדגישה שהחניות והמסעות לפעמים לקחו ימים אחדים ולפעמים התארכו. הרמב״ן ראה בכך את חוזק אמונתם של עם ישראל: ״כי אם יאריך הענן על המשכן ימים רבים, והמקום ההוא איננו טוב בעיניהם והיו חפצים ומתאוים מאד לנסוע מן המקום, אעפ״כ לא יעברו על רצון השם וזה טעם ושמרו בני ישראל את משמרת ה׳ ולא יסעו, כי מיראת השם ומשמרם משמרת מצותו לא יסעו… יעשו רצון השם ללכת אחרי הענן״. עם ישראל ביטלו דעתם ונוחיותם בפני הרצון האלוקי. כמה קשה לחיות בחוסר ודאות מה יהיה בעוד יום, בעוד שעה, האם נחנה כאן שנה או מחר ׳עוברים דירה׳, נסו לחשוב על הטירון בצבא שעיתותיו לא בידו… מי יודע (חוץ מהמפקד…), מתי אלך לישון ומתי אקום, האם אצא הביתה או לא… חיי האדם כולם רצופים עליות וירידות, האדם לא יכול לתכנן את חייו כלל וכלל, ההיסטוריה של עם ישראל כולה רצופה עליות וירידות ולמדנו שגם בשעת הסכנה, בשעת משבר, כאשר העסק לא הולך בדיוק כמו שתכננו, ההדרכה של התורה היא אחת: אף על פי כן לא יעברו על רצון השם ״וזה טעם ושמרו בני ישראל את משמרת ה׳ ולא יסעו, כי מיראת השם ומשמרם משמרת מצותו לא יסעו – וזה נקרא ושמרו משמרת ה׳ – שלא שינו״ (רמב״ן שם). כוחנו הוא להתמיד בעבודת ה׳ שלנו, לא לשנות, לא ליפול ברוחנו, לחיות את הרגע ואת העתיד בוודאות ובבטחון מלאים, זו העבודה האמיתית. בכדי להגיע ליציבות בחיים, ליציבות נפשית, אי אפשר כל הזמן לחיות בספקות, לחיות בשינויים, יש ערך גדול לקביעות וליציבות, אך במקום שאינם בנמצא, נשוב לאמונה שלנו שהכל בידי שמים, שיש מי שמנהיג ומכוון את העולם ואת חיינו ושהכל לטובה. תובנה כזו היא היציבות והשפיות היותר גדולים. כל חיינו נפעלים ונעשים ׳על פי ה׳׳. מאת: אתר גילוי דעת עולם בלי תורה? אין מצב! יום שאנו סופרים את ספירת העומר ואנו 49 כבר מייחלים ליום הגדול והנכבד של מתן תורה בחג השבועות. העולם השתנה בין רגע. עולם שיש בו תורה או עולם בלי תורה הם שני עולמות שונים לגמרי. מה היא התורה? אפשר לענות בקיצור: ‘סוד קיום העולם’. ומהיכן לקחתי ‘סוד’ זה? מדברי חז”ל בתלמוד (מסכת שבת פ”ח) ששם גילו לנו חז”ל שהקב”ה עשה תנאי עם הבריאה כבר מימי בראשית והתנה שרק אם ישראל יקבלו את התורה, אשר חיכתה לנו דורות רבים, אזי יהיה קיום לעולם, אך אם ישראל לא יקבלו את התורה, העולם יחזור לתוהו ובוהו. שאלתי פעם קבוצת ילדים מה אומר לכם חג השבועות? (נסו לענות מה אומר לנו חג השבועות…) מיד קפצו הקטנים וצעקו עוגת גבינה… יש שנזכרו במלחמות מים, יש שדברו על ביכורים אך מעטים נזכרו שבעצם מדובר על יום מתן תורה לעולם ולישראל. נקודה למחשבה…האם באמת אין עולמנו יכול להתקיים ללא תורה? האם עם ישראל לא יכול להתקיים ללא תורה? האם האדם לא יכול להתקיים ללא תורה? כי לכאורה אם התורה, מורה לנו את דרכנו בזה העולם, מדוע כל קיום העולם תלוי בנתינת התורה? נרומם מבטנו ביחס לתורה ולגילויה בעולם. היא הציר המרכזי שהעולם סובב סביבו, היא רצונו של הקב”ה שבא לידי גילוי ע”י לימוד התורה וקיומה ע”י עם ישראל בארץ ישראל. המהר”ל בנתיב התורה כתב: “התורה היא סדר האדם באיזה מעשה יהיה ואיך יהיה נוהג… וכמו שהתורה היא סדר האדם כך התורה היא סדר העולם עד שהתורה היא סדר הכל” (נתיב התורה פ”א). קדושתה וערכה האלוקי והנצחי של התורה מצדנו הם דווקא להתגלות בעולם ובארץ, עניינה לרומם את המציאות הארצית למציאות אלוקית, לגלות ש”מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו, ג) ולכן התורה היא סוד קיום העולם, העולם שניתן לנו כבני אדם לתקנו ולהעלותו. מנהגים יפים [ואף לרוב טעימים…] נכרכו סביב חג השבועות אך העיקר הוא לשמוח בשמחתה של תורה: “בָּרוּךְ אֱ-לֹקינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ”. מאת: אתר גילוי דעת משוואה לא מתמטית תרגיל מתמטי: אם חמישה חיילים מנצחים מאה לוחמי ?10,000 אויב, כמה חיילים צריך בשביל שינצחו חיילים, לפי מפתח של כל חייל מנצח 500 לכאורה עשרים חיילים. אך, לא, התורה מעידה בפרשתנו ״ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה (עשרת 10,000 אלפים) ירדופו״. מספיק מאה חיילים כדי לנצח חיילי אויב? למה? רש״י מביא את דברי המדרש: ״וכי החשבון כך? והלא לא היה צריך לומר אלא ומאה מכם שני אלפים ירדפו? אלא לא דומה מרובין העושין את התורה למועטין העושין את התורה״. יש כוח לציבור, יש כוח להתאגדות. הערך המוסף של הרבים הוא הרבה יותר מערכם של מכפלת היחידים. במילים פשוטות יותר: בישראל אחד ועוד אחד זה הרבה יותר משתיים. יש כוח לציבור, יש כוח מיוחד לכלל, ולכן שכינה שורה דווקא בתוך ציבור שנאמר: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״, למדנו שהכלל אינו רק סך כל הפרטים, אלא בכלל מתגלים כוחות מיוחדים ועוצמה מיוחדת עד כדי שאלוקים משרה שכינתו בכלל. הרב קוק (סידור עו״ר עמ’ י’) כותב שהחיבור עם הכלל וההטבה לכלל הם עיקר עבודת האדם ועמלו, ושאי אפשר להגיע לקדושה אלא רק ע״י חיבור לכלל: ״עיקר העבודה הרוממה היא להשלים את הכלל ולזכותו ולהיטיב לו, ומי ששם את העבודה הזאת נר לנתיבתו תמיד, הוא באמת מתעלה לקדושה, כיון שאין מגמתו לאהבת עצמו. אבל היחיד כשהוא לעצמו אי אפשר שיתעלה לקדושה לולא ההתרוממות למעלת הקדושה שע״י הרבים, לטובתם ולזכותם״. וכעת לסיפור: תיאר הרב ישראל אריאל, ממשחררי העיר העתיקה במלחמת ששת הימים: ״זו הייתה זכות גדולה מאוד. בחסדי ה’ זכיתי לראות בעיניי דברים שאלפיים שנה התפללו להגיע לרגע זה. הציבו אותי לשמור על כיפת הסלע שכידוע, הוא מקום קודש הקדשים. מי שראה מה שאני ראיתי, חייב להודות לה׳, זכינו לראות את התגשמות הפסוק ‘ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו’ – ראיתי בעיניי איך אלפי חיילים מהלגיון הירדני נסים מפני חייל אחד או שניים יהודים. הפסוקים אינם מליצה אלא אמת לאמיתה״. תודה רבה ושבת שלום. מאת: אתר גילוי דעת
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==