הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים כ' סיוון ה'תשפ"ג 6/9/2023 13 מאת: אתר להבה שיעור חופשי תמר רצה במורד המדרגות, גם ככה השבוע שלה התחיל נוראי, אחותה שהיא לא ראתה כמעט חמש שנים הגיעה פתאום, אבל אין לה זמן לחשוב על זה אפילו, היא חייבת להגיע לפני המורה אחרת זה יהיה כבר האיחור השלישי שלה השבוע ורק יום רביעי. היא נכנסה לכיתה מתנשפת, והודתה על כך שהמורה מאחרת, היא התיישבה במקומה. המורה נכנסה לכיתה בחנה את התלמידות פנתה לשולחנה ואמרה: “שלום בנות יקרות, היום בשיעור אני רוצה שנדבר על נושא מאוד מעניין, התבוללות.” תמר ממש לא רצתה לדבר על הנושא הזה, שלצערה היה קרוב אליה יותר מידי, לכן הניחה את ראשה על השולחן וניסתה כמה שפחות להקשיב, אך זה היה קשה מידי. המורה המשיכה: “בנות יקרות מי יכולה להגיד לי מה זה אומר התבוללות בכלל? מישהי יודעת?” “המורה, לפי מה שאני יודעת התבוללות זה כאשר יהודייה מתחתנת עם גוי לא?” ענתה יהודית. “זה לא מדויק, עוד מישהי רוצה לנסות?” אמרה המורה “התבוללות זה כאשר יהודייה מתחתנת עם גוי ובעקבות זה עוזבת את היהדות?” ניסתה יעל המורה הנהנה קלות והמשיכה:” אכן, התבוללות זה כאשר אישה יהודייה מתחתנת עם גוי ברצון או בכפייה ובעקבות כך עוזבת את היהדות גם זאת בכפיה או מרצון.” “בנות יקרות האם אתן חושבות שצריך להתערב ולעזור במקרים כאלו או שעדיף להתעלם?” המשיכה המורה. “מה פתאום להתערב? אם היא חושבת שזה הכי נכון בשבילה? מי אנחנו שנתערב?” ענתה יהודית בנחרצות. “ברור שצריך להתערב, ואפילו חייב, מה זה רצון האישה?? רצון האישה לעזוב את היהדות? ואם היא תחליט שהכי נכון בשבילה לקפוץ מהגג, גם אז את תתני לה לעשות את זה ותגידי שזה הרצון שלה ומי אנחנו שנתערב?” התערבה יעל. “אני דווקא מסכימה עם יהודית, מי אנחנו שנחליט מה טוב לה?” אמרה אביגיל. “את באמת מאמינה שלמישהו בעולם יכול להיות טוב כשהוא מתרחק מהיהדות?” שאלה יעל את אביגיל. “אני חושבת שטוב יכול להיות בהרבה דרכים תלוי בדרך ההסתכלות שלנו, וחוץ מזה זה הרצון של הבן אדם, למה שהיא בכלל תקשיב למישהו שאומר לה לעשות משהו נגד רצונה?” צעקה יהודית. “בנות יקרות אין צורך לריב, אני שמחה על הדיון הסוער שנוצר כאן, אך אני רוצה להבהיר משהו, הבנות האלו, שהן נשמות טהורות הופכות לחיות כמו גויות של ממש, לרוב לא ברצונן. אתן עדיין חושבות שלא צריך לעזור?” שאלה המורה. “אני עדיין חושבת ככה, מי אני שאפסול בן אדם רק בגלל שהוא לא יהודי, לי זה בכלל לא משנה כל עוד הוא אדם טוב למה שאני אפסול אותו?” אמרה יהודית “לאאא!!!” צעקה תמר בקולי קולות. “תמר מה קרה? מה לא?” אמרה יעל בבהלה “אני לא מסכימה שתדברו ככה, אין שום מצב שבעולם שאתן לאחת מכן להתחתן עם גוי!!” הסבירה תמר. תמר השפילה את ראשה והתחילה לבכות. יעל ניגשה אליה חיבקה אותה ונתנה לה טישו. “ אני רוצה לספר לכן משהו אישי , של המשפחה שלי” אמרה תמר בלחש. שנים כפי שחלקכן יודעות אחותי התארסה, 6 “לפני כ כולנו שמחנו רקדנו והיינו בעננים, לאחר החתונה היא הודיעה לנו שהיא נוסעת לכמה שבועות עם בעלה ושהיא תחזור, אך לאחר שבוע נותק הקשר ולא שמענו ממנה, ניסינו בכל דרך להשיג אותה, אך לא הצלחנו” תמר נשמה נשימה עמוקה חיכתה כמה דקות והמשיכה:” לפני כשבוע וחצי בדיוק היא התקשרה, היינו בהלם מוחלט, לא ציפינו לשיחה ממנה בכלל! היא אמרה שהיא מגיעה לארץ עם ילדיה, ילדים! יש לי אחיינים שמעולם לא שמעתי עליהם או הכרתי אותם!” “לאחר כיומיים היא נחתה בארץ, אבי נסע להביא אותה מהשדה תעופה, ומה שהיא סיפרה לנו כשהיא הגיעה זעזע אותנו עד מאוד” תמר שתתה מהבקבוק כמה לגימות ארוכות והמשיכה:”מסתבר שאחותי התחתנה עם גוי! עם גוי!! אחותי!! אחרי כשבוע שהם היו בירח דבש, הוא סיפר לה שעבד עליה ושהוא בכלל גוי ואז היא הבינה למה הוא שכנע אותה להתחתן בנישואים אזרחיים, היא התחננה אליו שיחזרו לארץ ויבטלו את הנישואים הללו, ששניהם עוד יוכלו להתחיל חיים טובים יותר ממה שיהיה להם ביחד, אך בתגובה הוא סטר לה” שנים של רק סבל בשבילה, דבר ראשון 5 “מאז החלו הוא שינה את שמה לשם גרמני כך שלא נוכל למצוא אותה כמו שקרה, לאחר מכן הוא לקח ממנה כל כלי תקשורת שהיה להם, כל יום הוא נעל אותה בבית ונתן לה לצאת פעם בשבוע לקניות וגם אז הוא הקציב לה זמן. את ילדיהם הוא שלח לבית ספר אנטישמי ששם לימדו אותם שיהודים זה עם רע ורשע. על שבת וחגים יהודיים היא רק יכלה לחלום, וקריסמס היא הייתה חייבת לחגוג” תמר השתתקה לרגע “וואו תמר, לא ידענו, איך בכל זאת היא הגיעה לארץ?” שאלה אביגיל בהתפרצות. “לפני כשבוע וחצי ביום ראשון הוא השאיר אותה לבד בבית עם הילדים והלך לעבודה, לאחר שהוא יצא הוא שכח לנעול את הדלת, היא יצאה מהר לבית השכנה התקשרה להורי והודיעה להם שהיא באה וביקשה מהם לקנות לה כרטיסי טיסה, ארזה תיקים וברחה עם ילדיה לארץ ישראל” המשיכה תמר “ואוו, איזה אמיצה, בחיים לא הייתי מסוגלת” אמרה יהודית בהערצה “לגמרי!” הוסיפה יעל “כשהיא הגיעה לארץ הורי לקחו אותה לתחנת המשטרה שם נתנה את שמו ואת תמונתו של בעלה, ימים בדיוק תפסו אותו בשדה התעופה, כנראה 4 לפני הבין שהיא הגיעה לארץ בסופו של דבר אך הוא נתפס, והכניסו אותו לכלא” המשיכה תמר “יש!!” התלהבה אביגיל בקול גדול תמר צחקקה והמשיכה: לכן לא אתן לאף אחת מכן להתחתן או אפילו לצאת עם מישהו לא יהודי, אני לא אתן לעוד מישהי שקרובה אליי להיכנס למצב הזה, תאמינו לי אתן לא רוצות להיות שם. לכן המורה אני חושבת שצריך ואפילו חייב לטפל בכל מקרה אפילו הכי קטן של התבוללות” תמר נשמה נשימה עמוקה והתיישבה במקומה “וואו איזה סיפור, אני חושבת שאתן צודקות ממש כדאי לטפל בכל מקרה אפילו הכי קטן” אמרה אביגיל “אני גם מסכימה, ואני חוזרת בי, אין מצב שאני אתחתן עם גוי!” הוסיפה יהודית “אני מסכימה אתכן בנות יקרות, מקרי ההתבוללות גם אם הם נעשו בכפייה כמו סיפורה של תמר וגם אם ברצון של האישה הם נושאים כואבים שכדאי לברר ולבדוק כל פרט הכי קטן, ואני מאוד מקווה שאחותה של תמר תתאושש במהרה ושיום אחד היא אולי תוכל לעמוד מולנו ולספר לנו את הסיפור שלה ממקור ראשון. אמרה המורה כל הבנות ענו אמן, חיבקו בחזקה את תמר, יצאו כולן מהשיעור והלכו לאכול גלידה ”אוכל תמיד מנחם!” לחשה בשקט אביגיל לתמר תמר צחקה והלכה בעקבותיה ציוצים מהתופת נ’, שהתגוררה בכפר עויין בצפון, תיארה לנחמה רגעי אימה, בהם הרגישה מושפלת ואבודה, כאשר בן-זוגה הערבי כיוון לעברה נשק כשיהודים צדיקים מציעים עזרה ומבקשים להיות חלק מחילוצי הבנות מכפרים עוינים, אנו מיד משיבים להם, כי היציאה מהכפר הוא החלק הקל, ואילו המשך החיים הם האתגר האמיתי. אך במסלול השיקום יש גם תחנת ביניים – דירת החרום שלנו, בה שוהות נשים ובחורות שבורחות מבן-הזוג הערבי ומבקשות מחסה. נחמה, שעובדת אצלנו בדירת חרום, מתעדת מדי פעם את החוויות והסיפורים שאיתן הבנות מגיעות, ומתארת בטוויטר בתמציתיות את הטלטלות שהן עוברות עד השיקום המלא. השבוע בחרתי להתרכז בתיעודים של נחמה מהטוויטר, כי הם נותנים לנו הצצה אמיתית לחייה של היהודיה השבויה בכפר, הבוחרת לקום ולהילחם על עצמה ועל ילדיה. מאחורי הסיפורים שאני מביא לכם מדי שבוע עומדות נשים אמיצות, שבוחרות לעשות תשובה. הגיע הזמן שתשמעו את הסיפור גם מהזווית שלהן. ד’ התגוררה בכפר ערבי בשטחי ישראל, ובפרעות האחרונות, כשהשטח בער וההפרדה בין ערבים ליהודים הייתה בולטת מתמיד, שום התאסלמות או לבישת חיג’אב לא יכלו להסתיר את הנשמה היהודית שבתוכה: “בפרעות האחרונות, אפילו אני פחדתי להסתובב בכפר. את על הכוונת. כולם יודעים שאת היהודיה”. הפחד לא היה לריק. נ’, שהתגוררה בכפר עויין בצפון, תיארה לנחמה רגעי אימה, בהם הרגישה מושפלת ואבודה, כאשר בן-זוגה הערבי כיוון לעברה נשק. וכך כותבת נחמה: ”יושבת מולי בחורה, ומספרת לי שבן-הזוג לשעבר כיוון עליה נשק. סתם ככה, כי היא עצבנה אותו”. לא תשמעו על זה, כי הוא מהמגזר הנכון, אבל יש מאות אם לא אלפי נשים שסובלות מאלימות פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית ע”י גברים ערבים. אנחנו מנסים למנוע לכתחילה ולעזור בדיעבד – אבל חאלס, שִמרו על עצמכן. נ’ החליטה, שמגיע לה ולילדיה חיים טובים יותר, ולכן היא עזבה את הכפר, אך בן-הזוג אינו מוותר בכזו קלות, ואותן נשים שברחו מהכפר מרגישות רדופות וחסרות מענה. נחמה כותבת:”יהודיה שעזבה את בעלה הערבי, שרודף אחריה ומחפש אותה, אמרה לי הערב: ‘עכשיו הוא חופשי ואני בכלא. מה עשינו בזה?’”. וזה נכון. במקרה הטוב, היא תתחיל חיים חדשים, תתחתן ותמצא נחמה, אך לצערי, ברוב המקרים הבנות חיות בפחד מתמיד שמא ימצאו אותן. וכך סיימה נחמה: “חבל שהבעל ערבי. אחרת המדינה הייתה מתאמצת לשמור עליה”. כשאני כותב לכם שמגיעים אלינו מצבי חרום ואנו זקוקים לעזרה, אני יודע על מה אני מדבר. הבנות הללו, הבוחרות לחזור אל חיק היהדות, מסכנות את חייהן כשהן יוצאות מהכפר. אך הן עושות את זה במסירות נפש גדולה, כדי שהילד שלהן יקרא ‘שמע ישראל’ ולא ‘אַללָּהֻ אַכְּבַּר’. מחובתנו לעזור להן, וכבר צוותה עלינו התורה: “לא תעמוד על דם רעך”. מאת: אתר להבה
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==