הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים ד' תמוז ה'תשפ"ג 6/23/2023 24 וראיתם, וזכרתם, ועשיתם מי לוקח אצלכם את הרכב למוסך? שנה, בלילה חורפי אחד, 30 לפני קצת יותר מקיבלתי טלפון מחבר שסיפר לי בהתרגשות שפגש ברב שטען שהוא יודע את זהותו של יצור הים החמקמק, החילזון, שממנו ייצרו את התכלת בימים עברו. אותו רב חיפש צוללנים שיעזרו לו לשלות כמה חלזונות ימיים כאלו כדי לייצר פתילי תכלת לציצית 1,000- – מצווה שהלכה לאיבוד לפני למעלה מ שנה. החבר רצה לדעת אם אני מוכן להצטרף אליו ולעזור. הבנתי שמשמעות הדבר היא לקום מוקדם מאוד בבוקר ולנסוע במשך שעות לחוף הצפוני של מדינת ישראל, רק כדי לצלול במים סוערים במזג האוויר קר מאוד. התלבטתי עם עצמי לכמה רגעים, אבל בסוף הסכמתי, ובדיעבד, ההחלטה ההיא שינתה את חיי. חלזונות שבסופו 293 חברי ואני אספנו באותו יום של דבר הספיקו לייצור חמישה סטים של פתילי תכלת, הסטים הראשונים שיוצרו מאז שאבד סוד התכלת – אבל חשוב מזה, בעקבות אותה צלילה החלטנו לייסד את ‘פתיל תכלת’, ארגון שייצר סטים של תכלת שלובשים 400,000- מאז קרוב ל יהודים בכל רחבי העולם. בכל שנה, כשאנחנו מגיעים לפרשת שלח וקוראים על מצוות הציצית והתכלת, אני חושב על אותו הלילה מחדש. הפסוק בפרשתנו “וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה’… ועשיתם אותם”, הוא תוכנית פעולה בת שלושה שלבים שחשובה לחיים של כולנו, תוכנית פעולה שמתווה לנו את הדרך מרעיון למעשה: לראות – לפקוח עיניים ולהתבונן, לזכור – להפנים את מה שצפינו ולהרהר בערכו, ואז, כשמתאים ונכון – לפעול ולעשות. הרעיון הזה קשור גם לסיפור שבתחילת הפרשה, סיפור המרגלים. המילה המופיעה בפרשת הציצית ובפרשת המרגלים וקושרת אותן זו לזו היא המילה ‘לתור’, שהיא השורש של המילה העברית המודרנית ‘תייר’. תייר, בהגדרה הוא אדם שבא להסתכל, לראות, אפילו לחוות, אבל רק כצופה. תייר מתבונן אך אינו פועל; הוא אולי שם לב למה שקורה, אבל אין לו שום קשר עמוק למקום שבו הוא מבקר, הוא לא מרגיש צורך לשנות או לשפר אותו, ולא ממש אכפת לו מהעתיד של המקום, מהייעוד ומהגורל שלו. הוא רק תייר. וזה אולי היה חטא המרגלים: הם היו תיירים; מרוצים מהסטטוס קוו, שמחים לחיות במדבר, שבו האוכל שלהם, המחסה, אפילו בגדיהם, כולם סופקו בנס על ידי הקב”ה עצמו. ככאלה, הם באו לראות את ארץ ישראל כתיירים, ללא מחויבות או השקעה וללא רצון להשתתף בה או לבנות אותה. תיירים, לא יותר. הציצית והתכלת אומרים לנו שאסור לנו להיות תיירים. התבוננות בלבד, גם אם היא מובילה אותנו להרהורים עמוקים על החיים, אינה מספיקה. צריך גם לפעול ולעשות מעשה. האדמו”ר מראדזין, הרב גרשון ליינר, עזב את שנה ויצא 125- משפחתו ותלמידיו מאחוריו לפני כ למסע לצד השני של אירופה בחיפוש אחרי חלזון התכלת. האדמו”ר זצ”ל מסביר שזה לא מקרי שאת הציצית עם התכלת מטילים דווקא בארבע כנפות הבגד; הבגד שלנו מסמל איך היינו רוצים שאחרים יתפסו אותנו, כמו גם איך אנחנו תופסים את עצמנו. פתילי התכלת תלויים ממש בקצה הבגד ופורצים מעבר לו, כדי לומר לנו שלפעמים אנחנו חייבים לעזוב את אזור הנוחות שלנו ולחרוג מהאילוצים שאחרים הגדירו לנו, ואפילו מאלו שהטלנו על עצמנו, למען מטרה נעלה. “וראיתם”, “וזכרתם”, “ועשיתם”, שלושה שלבים שאחריהם מגיע הציווי “ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם” – כי אם אנחנו עוצרים בשלבים הראשונים, אחרי הראייה והזכירה, ולא ממשיכים לעשיית מעשה, פירוש הדבר שנשארנו ‘תיירים’. חייבים להמשיך – “ועשיתם, והייתם קדושים” – ההתבוננות חייבת להוביל אותנו לפעולה; אנחנו חייבים לעזוב את יציע הצופים ולהצטרף לשחקנים שעל המגרש, להתגבר על התכונה הטבעית שלנו לזהירות ולפחד משינויים, ולנקוט פעולה – אם אנחנו באמת רוצים למלא את השליחות שלנו ולהיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. תגידו, מי זורק אצלכם בבית את הפח? ומי בדרך כלל סוחב את הקניות מהסופר? מי לוקח את הרכב למוסך? ומי נשאר עם הילדים כשהם חולים? מי מבשל? מנקה? מכבס? ועל מי מוטלת האחריות לעיצוב הבית? אלו לא סתם שאלות, כולנו גדלנו על מסרים סמויים וגלויים מה היא אישה ומה הוא גבר. היום אני רוצה לשתף אתכן בשלושה מסרים שיצא לי לחוות בעצמי או לשמוע מנשים ואנשים, מוזמנים לבחון אותם בעצמכם – כשתינוקת נולדת מה מברכים? אצלנו הברכה הנהוגה היא ״בת בבית אור בבית״. עד לפני כמה שנים חשבתי לעצמי שזו ברכה כל כך מתוקה! שהבת מביאה אור לבית. אבל חברה תוניסאית סיפרה לי שמשמעות הברכה היא קצת אחרת – שאם יש לאדם בת והיא חוזרת לבית בשעה מאוחרת בלילה, האור דולק עד שובה. וואלה, יכולה להזדהות. עם יד על הלב, לפעמים אנחנו מגדלים בנות עם הרבה חשש לפגיעה, שלא יסתובבו ברחובות. מיליון נשים ובנות בכל רחבי העולם חיות בתודעת פחד קולקטיבית. אבל המציאות מראה שלמרות שבנות גדלות עם חשש מובנה לפגיעה מחקרים מראים שעד גיל מסוים אחוז הפגיעה בבנים ובבנות הוא לגמרי שווה. זאת אומרת, שאם כבר בחרנו לגדל את ילדינו מתוך חשש, למה לעשות אפליה בין בנים לבנות? או שאולי הגיע הזמן להיטיב את המסר הסמוי? ״אישה בונה אישה הורסת״ מה בעצם עומד מאחורי זה? שהכל בידי האישה. אם בעלך מפנק אותך – זה כי עשית משהו. אם בעלך מפרגן לך – זה כי את טובה. אם הזוגיות שלך טפו טפו – זה כי את יודעת את המתכון לזוגיות כזו, את יודעת לחנך, את את את. אבל האמת היא שבכל קשר זוגי יש שניים (לכן הוא נקרא קשר זוגי ולא קשר חד צדדי) ולשניים האלו יש אחריות. אין כאן צד אחראי יותר ואחראי פחות. בדיוק. מכירה נשים מדהימות, מפרגנות 50-50 יש מכל הלב שלא זכו לבעל כזה. וכן להפך. לתת את הכוח רק בידי האישה זה דבר הרסני בעיני. לה. לו. ולשניהם ביחד. ״אימא תמיד יודעת״ בתנו הבכורה נולדה בשליחות בארצות הברית וזכור לי שלפני שחזרנו הביתה מבית החולים, הייתי בחששות עצומים: איך אני אדע לטפל בה? האחות בבית החולים אמרה לי במבטא אפרו אמריקאי כבד: את אימא, את כבר תדעי מה לעשות. בכנות, לא הרגיע אותי. נכון, היו לי הרבה אחיינים, עשיתי בייביסיטרים, אבל זה שאני אישה עדיין לא אומר שאני אדע איך לטפל בתינוקת קטנטנה. אני ממש זוכרת בכאב את הלילה הראשון בבית, כשהתינוקת בכתה ובכתה ולא היה לי מושג בכלל מה היא רוצה! כמה רגשות אשם ותסכול, הרי אני אימא, אז איך אני לא יודעת? כי לא תמיד אנחנו יודעות! אנחנו משתדלות, מנסות, מתפללות. עושות את ההכי טוב שלנו, אבל זה שאנחנו אימהות לא אומר שאנחנו תמיד יודעות, יש דברים שלומדים רק מהניסיון. מאת: גילוי דעת מאת: גילוי דעת בנאומו בוועדת החוץ והביטחון לפני ההצבעה על ביטול חוק ההתנתקות לקריאה ראשונה, ציטט ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, ׳חזון – בדמעות את נבואת יחזקאל ׳ – ״את ׳, והצהיר: העצמות היבשות ״ ׳ת העוול ההיסטורי הזה - נתקן. • לפניכם ״ עם ישראל ינצח • ״ ח הנאום שנשא בכנסת
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==