IsraPost - 1365

הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים כ' סיוון ה'תשפ"ג 6/9/2023 26 יהדות ארה"ב: גידול במספר התלמידים הרפורמים שלומדים בבתי ספר לא יהודים “חל גיול ניכר בהיקף החינוך היהודי בארצות הברית ובמספר התלמידים הלומדים בבתי ספר היהודיים שם, אך מאידך חלה ירידה ניכרת ומדאיגה מאד במספר התלמידים שלומדים בבתי הספר של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית”. כך אמר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, השבוע בוועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בראשות ח”כ עודד פורר. השר שיקלי ומנכ”ל משרד התפוצות אבי כהן סקלי, במספר 26% מסרו בשנים האחרונות חלה ירידה של התלמידים בבתי הספר של בתי הספר של התנועות הקרויות ליברליות. בתנועה הקונסרבטיבית ירד מספר ,26% התלמידים בשנים האחרונות בלא פחות מאשר .18% ובתנועה הרפורמית בלפי ניסיון השנים, כמעט לא קורה שילד רפורמי או קונסרבטיבי שעזב בית ספר של תנועתו, יועבר על ידי הוריו לבית ספר יהודי ברמה יותר גבוהה. ברוב מוחלט של המקרים, יועבר הילד לבית ספר לא יהודי, בין השאר במידה ניכרת בגלל יוקר שכר הלימוד בבתי הספר היהודיים. לעומת זאת חלה גם ירידה בבתי הספר של זרם המודרן-אורתדוקס, וידוע בוודאות שהתלמידים שעזבו בתי ספר אלה הועברו לבתי ספר ברמה אורתודוקסית ברמה גבוהה יותר. מהתלמידים 25% בהמשך דבריו אמר שיקלי, כי רק כהיהודים לומדים בבתי ספר יהודיים, עובדה שאמורה להדאיג את העוסקים בעתידה של יהדות ארצות הברית. בעקבות כך הכריז השר שיקלי, על הנהגת תכנית ‘אלף בית’, שמטרתה להכשיר מורים ומנהלי בתי ספר ברמה גבוהה, מה שיצעיד קדימה את בתי הספר ויתרום גם להגדלת מספר התלמידים. השר הודיע שמשרדו ישקיע בפרוייקטים השונים להעלאת רמת החינוך בארצות הברית בשלב ראשון מיליון שקל. זו הפעם הראשונה 150 סכום של שממשלת ישראל שותפה למימון החינוך מתקציב המדינה במוסדות בחו”ל, לבד מהשתתפותה במימון החינוך היהודי בבתי הספר במדינות ברית המועצות לשעבר. בהופיעו בתפקידו כשר הממונה על המאבק באנטישמיות מסר השר שיקלי שברבעון הראשון של בהיקף כלל האירועים 22% חלה עליה של 2023 שנת האנטישמיים ברחבי העולם, לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת. לעומת זו חלה עלייה גדולה בהרבה, , בהיקף האירועים האנטישמיים האלימים. 48% מאת: אתר מצב הרוח היררכיה גם בחדר הטיפולים? ספר במדבר עוסק רבות בעבודת הלויים והכוהנים במשכן. עבודת הלויים והכוהנים בנויה על היררכיה ברורה: בראש המערכת עומד הכהן הגדול, מתחתיו כוהנים בכירים, ואז שאר הכוהנים, ובסוף השרשרת הלויים. הדבר בא לידי ביטוי גם בלבוש: לכהן הגדול הייתה תלבושת מיוחדת של שמונה בגדים, לכהן ׳הדיוט׳ תלבושת של ארבעה בגדים, מה שלא נכתב על בגדי הלויים. אז איך נדע איך יתלבשו הלוויים כשייבנה בקרוב בית המקדש? הרב ישראל אריאל הוציא לאור מחזורים בהם הלויים לבושים במדים דומים לבגדי הכוהנים, כי הוא מניח שלא יכול להיות שכל לוי יגיע לעבודת במקדש בבגדיו הפרטיים, זה לא מתאים לסדר ולארגון שקיימים בעבודת בית המקדש. יש משהו בהיררכיה הזו, שמשתקף במדים. בצבא ובמשטרה יש הבדלי דרגות שמונחים על הכתף. לפני כמה עשרות שנים בוטלו הדרגות בצבא הסיני, אך גם הסינים העקשנים הבינו תוך זמן קצר שאין תחליף בארגון צבאי לדרגות על הכתף, שמבטאות בפועל את האחריות המוטלת. גם בתי החולים חייבים להתנהל על פי היררכיה. המנתח הבכיר יחליט על המהלך הבא בניתוח שהסתבך, גם אם הרופא הזוטר מבין אחרת, וכמובן שהוא ייקח על זה גם אחריות. גם הארגון הוותיק מד״א החליט לפני כמה שנים להעניק דרגות לאנשיו על פי הוותק וההכשרה, למרות שזה ארגון התנדבותי. נדמה כי דרגות לא חייבות לפגוע בידידות ובשיתוף הפעולה. הנה, מד״א הוא דוגמה לכך. בדור שלנו, המילה היררכיה נעלמה בתהומות הנשייה. אין מושג כזה בקשרי הורים ילדים. אין מושג כזה בקשרי תלמידים מורים. ואף אין מושג כזה בקשרי מטופלים ורופאים או להבדיל בין אנשים מן המניין לבין רבניהם. חלק מהתהליך קשור לרשת שמאפשרת שוויון הזדמנויות בהבעת הגיגים, ויש בזה דבר מבורך. ומצד שני היא משטיחה את ההבדלים המשמעותיים בין בעלי ידע וניסיון, לבין אחרים. ופתאום נדמה שהדעה שלי בעצם ומשתווה לדעה שלך ואין שום סיבה שאקבל את דעתך גם אם אתה אבא שלי או מורה שלי או רופא שלי או רב שלי. ברפואה, התופעה מאד מקשה על הטיפול. אנשים מגיעים עם המון דיס-אינפורמציות עקב הזנה לא מבוקרת מהמרשתת, ותחילת תהליך המפגש הרפואי הוא בעשיית סדר בתוך ים הידע הכוזב שהם אספו. רק אחר כך אפשר לגשת למקרה ולנסות לעזור. מצד שני, הפיכת הרפואה למשהו הרבה פחות פטרנליסטי, עמדת הרופא בעמדה אנושית ולא על-אנושית ואומניפוטנטית, היא תיקון עולם. והרי יש גם אמת בכך שהאדם קרוב אצל עצמו ורק הוא יודע באמת איך הוא מרגיש ומה נכון לו. כשאישה מרגישה שהעובר ברחמה שוקל יותר מקודמו, גם אם מכשיר העל-קול איננו מתיישר עם הרגשה זו, אני נוטה להאמין לאישה. המטופל פשוט צריך קצת הכוונה מבוססת ידע וניסיון. מאת: אתר גילוי דעת לבחור להימשך ״תקשיבי, תמיר כל כך חכם, מוצלח ומבריק. אנחנו שותפים כל כך טובים, יש לנו תקשורת מעולה, אנחנו הורים טובים, אני יכולה לשתף אותו בכל דבר, אבל יש לי בעיה אחת שהיא מאוד קריטית ולפעמים גורמת לי לחשוב שאולי עשיתי טעות שהתחתנתי איתו״ אמרה דפנה ״מה הטעות?״, שאלתי. ״אני מרגישה שאני לא נמשכת אליו. אנחנו כל כך פתוחים ואני אפילו אמרתי לו את זה והוא אמר לי שהוא מקווה שיום אחד זה ישתנה. אבל זה לא קרה וכבר שנה. לא מגיע לי ולא מגיע לו לחיות בזוגיות 20 עברו כזו״, דפנה החלה להזיל דמעות. ״איך את יודעת שאת לא נמשכת אליו? היה פעם מישהו שנמשכת אליו יותר שאת יכולה להשוות?״, שאלתי. ״כן, תמיד כאשר אני נזכרת בחבר הראשון שלי, אני זוכרת איך הוא היה מסתכל עלי, איך אני הרגשתי כשהוא לצידי, אבל איך בכלל אפשר לבחור להימשך?״ ״אחד מיסודות הבריאה שלנו זה שהקב״ה נתן רק לאדם את יכולת הבחירה יש אנשים שצריכים לעבוד על זה קשה יותר ויש כאלה שפחות, אבל בכל מקרה נדרש רצון אמיתי ומסירות נפש על מנת להצליח לבחור להמשך. על מנת שנוכל להבין את זה, את צריכה להכיר שני כוחות חשובים ומשמעותיים בנפש. מושג אחד: כח המשיכה (על פי חסידות נקרא כח המתאווה). מושג שני: כח הדמיון (בחסידות נקרא ציור התאווה). כח המשיכה, הוא כח עוצמתי שיש לו שאיפה מובנית להתקשרות. מצד אחד הוא יכול לייצר אחדות ומצד שני יכול לייצר פירוד תלוי לאן יופנה. כח הדמיון מעורר את כוח התענוג בנפש, בעצם הוא כמו חוליה שמקשרת ונותנת כיוון ועוצמה לכוח המשיכה. ניתן לראות זאת בעוד זירות בחיינו, לדוגמה: נניח שיש מאכל כלשהו שאת מאוד נמשכת אליו והוא לא בריא לך. ככל שתדמייני את השוקולד לפרטי פרטים, דמייני את הריחות, את המרקם, כשתגיעי לרגע האמת ותראי את השוקולד, אז כח המשיכה יקשור אותך אליו כי כח הדמיון משפיע בהכרח על עוצמת כח המשיכה והכיוון שלה. ככל שתשתמשי יותר בכח הדמיון, אז הוא יפעיל את כח המשיכה. כח הדמיון הוא כח שאפשר לשלוט בו ושם בעצם נעשית העבודה״. ״אבל איך הדמיון קשור לתמיר? אני אמורה לדמיין שהוא מישהו אחר?״, שאלה. ״תפקיד הדמיון הוא לפרוץ את גבולות המציאות העכשווית. הוא עוזר לנו למצוא פתרונות ונותן לנו טעימה של עונג ממה שאנחנו יכולים לקבל ממה שאנחנו מדמיינים. אם את נותנת לכח הדמיון לשלוט בך בלי הכוונה, כלומר: נותנת דרור למחשבות שעולות בך על החבר הראשון שלך, ברור שזה משאיר אותך נתונה לשליטת המחשבות. זה בדיוק מה שגורם לך להרגיש היום עד כדי כך שאת לא נמשכת לתמיר ואולי אפילו אתם לא מתאימים.״איך אני יכולה לפתור את הקושי הזה?״, שאלה ״כשתצליחי לנהל את כח הדמיון שלך תוכלי לשלוט בכח המשיכה שלך. אין שום דרך אחרת. כח הדמיון הוא כמו פעולת הנהיגה וכוח המשיכה זה המנוע. אם תלמדי ללחוץ נכון על הדוושות ולסובב את ההגה למקומות הנכונים – תצליחי לכוון את כח המשיכה שלך והוא יקח אותך למקום הנכון עבורך״. ״אני רוצה להישאר קשובה ומחוברת, אחרת אני מרגישה שאני מתנתקת מעצמי זו בעצם המשיכה הטבעית שלי״, אמרה. ״זה נכון שיש משיכה ראשונית שניזונה מהרבה דברים כולל ניסיונות עבר וכל מיני דברים מהמשיכה הראשונית שלך, אבל המטרה היא להעביר אלייך את המושכות של כח הדמיון וממילא כח המשיכה ילך אחרי המשיכה הראשונית והטבעית שיש לך. כשאת מדמיינת את חבר שלך לשעבר, את בעצם מאירה עליו עם פנס אחד שמדויק למקומות המענגים ומנגד כשזה מול תמיר, האורות דולקים במלואם ואז את נחשפת לכל הפגמים. הדרך הנכונה היא לבחור להאיר את הטוב שבתמיר וכך לבחור לאן ולמה את רוצה להתחבר ומתוך זה ייווצר קשר אמיתי״. מאת: אתר גילוי דעת אין לכם זמן? בארצות הברית הופקה 'הגדת חירום' מקוצרת לבעלי מקצועות רפואיים לעזרתם של בעלי מקצועות אלה בא הרב יאיר הופמן, מניו יורק, שחיבר ‘הגדת חירום’ לבעלי מקצועות רפואיים, ובה נוסח מקוצר ורק של החלקים החיוניים ליציאת ידי חובה של נוסח ההגדה ושל קיום המצוות המופיעות בה. הרב הופמן מזהיר את הנוגעים בדבר, במאמר שפורסם באתר ‘ישיבה וורלד’, שבשום אופן אין להזניח את החולה המסוכן כדי לומר אפילו את הנוסח המקוצר או לקיים את מצוות ליל הסדר, מטעמי פיקוח נפש. לדבריו, “רק אם אין חשש כלשהו לשלומו של החולה או להצלחת הטיפול בו, ניתן להקדיש את הזמן המינימלי הדרוש לאמירת ההגדה וקיום המצוות”. מחבר ההגדה המקוצרת סבור משום מה שיש לשאול רב או פוסק מוסמך אם לקרוא את ההגדה המקוצרת ואין הוא רוצה לסמוך על הרופא המתעניין בכלל בקיום הסדר, שיידע להחליט כמה זמן עומד לרשותו. הוא אמנם מדגיש שאם יש סכנה כלשהי לחייו של המטופל, יש לוותר לגמרי על אמירת ההגדה וקיום מצוותי הסדר, ובכך לדעתנו אין כל חידוש. מאידך, יתכן שהופמן האומר לעצמו שבתוך עמו הוא יושב, חושש ממחמירים בהלכות הסדר והפסח ,שיחמירו בנושא זה יותר מאשר בתחום פיקוח נפש. ההגדה כוללת כמובן בין השאר את אמירת הקידוש, שהיא מן התורה, אמירת הקטעים על פסח, מצה ומרור, הלל מקוצר, שתיית ארבע הכוסות, אכילת מצה ומרור, ברכת המזון מקוצרת, הלל מקוצר וכו’ הכל בהתאם למשך הזמן העומד לרשות בעל המקצוע הרפואי ללא סיכון החולה. אם נשאר זמן מציע הרב הופמן לומר את הקטעים האחרונים של ‘אחד מי יודע’ וכן ‘חד גדיא’, הכוללים את הרעיון המרכזי שבכל אחד מהשירים, אבל, כמובן, כל זה “אם יש זמן ללא חשש פגיעה בחולה”. מאת: אתר מצב הרוח

RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==