הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים י"ג סיוון ה'תשפ"ג 6/2/2023 10 מה יש בו בבית שהופך להיות משאת נפש של רובנו? סיגל עברה לארצות הברית שנה ואת השאלה הזאת היא 16 לפני שואלת את עצמה כבר שנים רבות. היא הגיעה לפה אחרי שירות בצה"ל, תכננה לעבוד קצת ״בעגלות״, לטייל קצת, במיוחד רצתה לברוח מכל מה שהיה הבית שלה, המשפחה שלוחצת, חבריה שחלקם למדו באוניברסיטה אחרי שירות בצבא, חלקם עשו קריירה, והיא עדיין ״מסתובבת״. השנים חלפו והיא נשארה לגור בארצות הברית. בינתיים נישאה, יש לה שני ילדים ועדיין מרגישה שהיא חיה ב"סוכה", בבית ארעי, וחולמת להגיע בדרך למשהו אחר. לא ברור לה מהו חלומה אך במקום הנוכחי היא מוצאת עצמה חווה תלישות. אמנם היא חיה, נושמת, מתפקדת, אך מרגישה שאינה שייכת. התחושה הזאת מדאיגה ומטרידה אותה: אובדן תחושת השייכות לביתה בישראל, למקום בו נולדה וגדלה, ולא מוצאת לעצמה תחליף. "לא ממש היגרתי לארצות הברית" היא מסבירה. "פשוט נשארתי פה". לבית יש משמעות של מבנה פיזי, טריטוריה, זהות עצמית, שליטה וביטחון, קביעות והמשכיות, יחסי הגומלין עם משפחה וחברים, מקום מפלט מעולם חיצוני, ביטחון קיומי, חופש ממעקב, פרטיות, יכולת להחליט מי ייכנס וייצא מהבית. זינגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, מתאר את הבית כמקום ממנו אנחנו יוצאים ואליו אנחנו חוזרים פיזית ונפשית. ) מתקשה להשיב על השאלה 39 סיגל ( ״מהו בית עבורה״. יש לה בית יפה בארצות הברית, יש בן זוג אוהב, ילדיהם מקסימים, אבל בלב פנימה עדיין מרגישה שהיא חיה ב"סוכה". תהליכי בנייה של זהות עצמית ושייכות, בדיוק כמו בניית בית, לוקחים זמן, משאבים פיזיים ורגשיים, לעיתים מתישים מאוד ומתסכלים. סיגל מתארת בשיחות את הבית כבנייה של זהות עצמית שלה, ביטחון קיומי. היא זקוקה להרבה עידוד ומוטיבציה בתהליך. אלא שדווקא התלבטות מנטאלית מצידה סביב בניית בית משלה עוזרת לה לגלות את הכוחות שמצויים בה, שבחיי היוםיום לא שמה לב אליהם. למשל, למרות שהיא אינה חשה בביתה אווירה של בית היתה לה אנרגיה להקים בית משלה, יפה ומטופח, והיא רוצה לדאוג לכך שילדיה יחושו חוויה של בית שלא הייתה לה. במהלך השיחות החלה סיגל להבין כי תהליך בניית זהותה האישית הינו איטי, ושמירה על שלמות הבית והמשפחה לא יסתיימו לעולם. מדי פעם דרושים תיקונים, לעיתים גם החלפת הישן בחדש. אלה החיים. לאחר הקמת בית פיזי למגורים ומשפחה מתפנה זמן להתלבט רגשית אם זהו הבית שלי. בכל תהליך הגירה קיים הרצון להקים בית, להרגיש מהר מאוד שייך לחברה החדשה. חשוב לזכור כי התהליך לוקח זמן. לעיתים אנחנו נמצאים בדרך לאותו בית מבחינת זהות אישית, יש לנו כוחות להקים ״סוכה״ בדרך, אולי אפילו כמה "סוכות" ארעיות בדרך, והם עבורנו סוג של בית, המקום שממנו אנו יוצאים ואליו אנו חוזרים פיזית ונפשית. מאת: ד’’ר נטע פלג-אורן בראש וברוח - מוצאים כיוון עם ד"ר נטע בית או סוכה ,)Ph.D, LCSW( בעלת רישיון מקצועי בישראל ובפלורידה כפסיכותרפיסטית ד״ר נטע פלג-אורן, .Aventura היפנותרפיסטית קלינית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית ב חברת סגל (התנדבות) בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי. פירסמה מאמרים בנושאים פסיכולוגיים וחברתיים בכתבי עת מדעים. ד״ר נטע עוזרת לפונים אליה להתמודד עם קשיים מנטליים וחברתיים סביב: חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה, התמכרות לסמים אלכוהול סיגריות, שליטה בכעסים, מחלות פיזיות, שכול, מציאת ״אני האישי״, הגירה, הורות לילדים בוגרים, ומערכת יחסים זוגית. ד״ר נטע מטפלת אינדבידואלית (אחד על אחד), מטפלת זוגית ומומחית בהנחית קבוצות. בנוסף, פסיכותרפיסטית מורשת של משרד הביטחון. משפחות המוכרות על ידי משרד הביטחון מוזמנות לפנות ולקבל פרטים לגבי הליכי הפניה וטיפול. הנחה. 20% לחברי ארגון ״אוריאן לחיים״ תינתן 786-877-0919 או לטלפון www.netapelegoren.com לקריאה נוספת פנו לאתר לפונים מובטחת סודיות מקצועית!! המאמרים בטור מבוססים על סיפורים מן החיים בשינוי שם ופרטים. כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות במאמרים לבין המציאות הינו מקרי לחלוטין. אילו היתה רות המואביה צריכה להתגייר כיום במדינת ישראל, ספק אם זה היה הולך לה באותה קלות כמו שמסופר במגילה הקרויה על שמה שנקרא מחר בבתי הכנסת. אין ספק שאמירת המשפט "עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי" לא היה מספק את הרבנות הראשית בישראל של ימינו. הם לא היו מאשרים לה להתחתן עם בועז ולהוליד את שושלת בית דוד המלך. בישראל חיים מאות אלפי אנשים שקשורים ברמה כזו או אחרת ליהדות, שאבא שלהם או סבא שלהם יהודי והם עצמם מרגישים שהם יהודים. הם סבלו מאנטשימיות בגולה, עלו לארץ וכאן הם חיים בין יהודים, ולעתים גם מקיימים אורח חיים מסורתי. כחלק מהזהות היהודית שלהם הם מתגייסים לצבא ומשרתים את המדינה. יש רק בעיה אחת: הם לא יהודים ולכן לא יוכלו להתחתן כאן ולהקים משפחה. מכיוון שמדובר במצב מיוחד של אנשים מזרע ישראל שקשורים לעם ישראל וחיים כאן איתנו, יש עניין להציע להם להצטרף כהלכה לעם היהודי. לכן בצבא יש אפשרות לעבור קורס גיור כחלק מהשירות הצבאי דרך ארגון 'נתיב'. האם באמת הכל כל כך חלק? הדרישות מהחיילים יותר גבוהות מאשר מהאזרחים הרב צבי יניר, הוא מנהל מדור גיור של נתיב. בשיחה עם 'מצב הרוח' הוא מתאר את המסלול הצבאי שעוברים המתגיירים: "המסלול הצבאי הרגיל בנוי משלושה שלבים. יש קורס נתיב בסיסי שהוא הכנה לגיור והסרת כל החסמים והנוגדנים שיש כלפי היהדות. אורכו בין ששה לשבעה שבועות. אחר כך ישנו סמינר א' שבו מתחילים לצלול לקיום מצוות בבחינת 'אחר המעשים נמשכים הלבבות', ורואים אם מתאים להם לקיים מצוות. בסוף סמינר א' צריכים לקבל החלטה אם ממשיכים לסמינר ב'. ההמשך לסמינר ב' זה בדרך כלל איננו ישיר. המתגיירים חוזרים לבסיסים שלהם, לוקחים זמן לחשוב האם הם רוצים להמשיך לסמינר ב'. אם כן הם צריכים להתקדם. מי שמגיע לסמינר ב' זה אדם שמחליט שהוא רוצה להתגייר. יש נשירה מאד גדולה בין סמינר א' לסמינר ב'. יש אנשים שמבינים שזה לא מתאים להם. אז אחרי סמינר ב' הם מתגיירים מיד? "בסמינר ב' יש יישור קו של קיום מצוות מלא, אבל הם לא ניגשים לבית הדין בסוף הסמינר. זה אחד החסרונות שלנו בגיור הצבאי: בגלל שהם די טריים בקיום מצוות באופן מלא, אז רק אחרי שלושה ארבעה חודשים הם יוזמנו לבית הדין לעבור את תהליך הגיור. זה דבר מאתגר וגם שם יש נשירה. בין סמינר ב' לבית הדין נעלמים לנו הרבה חיילים מכל מיני סיבות. יש כאלה שמאד מזלזלים בגיור הצבאי, מתוך חוסר הבנה שבגיור הצבאי והאזרחי נדרשת אותה רמה. אותם אבות בתי דין שמגיירים באזרחות מגיירים גם בצבא. מהניסיון שלנו, הדרישות מהחיילים יותר גבוהות מאשר מהאזרחים, כי באופן טבעי הם יכולים יותר אז דורשים מהם יותר. היתרונות של הגיור הצבאי שבתקופה שהחיילים נמצאים אצלנו הם יכולים להתרכז, יותר פנויים נפשית. הצבא משחרר אותם לגמרי להיות איתנו". יש ביקורת על כך שרוב החיילים לא ממשיכים לשמור מצוות. זה נכון? "אני לא יודע איך בדיוק בודקים את זה. אני לא רואה שום הבדל בין הגיור הצבאי לאזרחי. אותה בעיה יש גם בגיורים האחרים כולל גיורים חרדיים. גם שם רמת המצוות היא לא גבוהה. מי שעובר בית דין, מי שנמצא שם, מרגיש משהו מאד אמיתי וחזק. זה כמו תפילת נעילה שאחריה יש נפילת מתח. זה שחלק לא מצליחים, זו תעודת עניות לחברה הדתית בישראל, שלא מספיק קולטת אותם כמו שצריך". מה החברה הדתית צריכה לעשות? "אנחנו מנסים לתת להם עוגנים, משפחות מלוות, לחבר לקהילות, אבל לצערי לא כל הקהילות מבינות את החשיבות של הנושא. הרבה פעמים אנשים שופטים את הגרים בלי להבין לעומק את התהליך שהם עוברים. כל מי שמכיר ונמצא בתהליך רואה שם משהו אמיתי. הם בני אדם. אז יש נפילת מתח, ואם אנחנו רוצים שהירידה לא תהיה נפילה הציבור הדתי לאומי, צריך לעזור בזה". הרב צבי יניר: "אותה בעיה יש גם בגיורים האחרים כולל גיורים חרדיים; גם שם רמת המצוות לא גבוהה" מאת: אתר מצב רוח המתגייר שואל: למה החבר החילוני שלי שאוכל שרימפס ולא צם ביום כי ־ פור יותר יהודי ממני? רבנים ופעילים בנושא הגיור בצה"ל מספרים ל'מצב הרוח' על מערכת הגיור הצבאית: "בגיור הצבאי והאזרחי נדרשת אותה רמה של ידע ביהדות - אותם אבות בתי דין שמגיירים באזרחות מגיירים גם בצבא"
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==