הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים י"ד אייר ה'תשפ"ג 5/5/2023 16 זו הטעות הפטאלית של הציבור המסורתי יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב בכותל המערבי: "ישראל היא אומה מבורכת" האם והילדים חזרו מהרובע המוסלמי ליהדות לחלק מאיתנו ישנה תפיסה בכל הקשור לקיום מצוות, הטוענת “כשאני מספיק ארגיש בלב או אבין בשכל שקיום מצוות זה הדבר הנכון – זה יקרה. ועד אז, נחייה כרגיל”. אלו המחזיקים בתפיסה זו מאמינים בבורא עולם ובתורה, ואפילו מבקרים בבית הכנסת בשבתות וחגים, אבל מפה ועד לשמירת מצוות מלאה הדרך עוד ארוכה. ולמה? הם מחכים שהזמן יעשה את שלו, ואומרים לעצמם שוודאי מתישהו אי שם בעתיד האמונה הפנימית שלהם תצא לפועל, והלב והשכל יהיו בשלים מספיק כדי לעשות את הצעד האמיתי של ההתחזקות. הבעיה היא שה-’אי שם בעתיד’ תמיד נשאר אי שם בעתיד. הזמן עובר, ובינתיים הם כבר מתחילים לקבל פליירים לדואר שמזמינים אותם להתרשמות בבתי-אבות, והם עדיין מספרים לעצמם שיום יבוא וזה יקרה. אז רגע, האם זה הגיוני לצפות שמישהו יתחזק בשמירת מצוות לפני שהוא מבין בשכל את המשמעות של המצוות, ולפני שהוא מרגיש מחובר למצוות מעשיות? התשובה לשאלה זו נמצאת בתורה עצמה. לאחר מעמד הר סיני משה רבנו מקריא לבני ישראל את דברי ה’ והמשפטים עליהם יכרתו את הברית, והם אומרים בתגובה “כל אשר דִבר ה’ נעשה ונשמע”. נשאלת השאלה למה הם אמרו “נעשה ונשמע”, ולא “נשמע ונעשה”? הרי בדרך כלל שומעים ומבינים את הדברים, ורק לאחר מכן מבצעים. התשובה היא שבני ישראל ידעו שכל הנחייה שניתנת מבורא עולם היא ללא ספק הדבר הנכון והצודק ביותר, גם אם בשכלם הם לא מצליחים להבין אותה. הם הכניעו את עצמם למול ה’, והתחייבו לעשות את רצונו גם בדברים שאינם מובנים להם. ואכן בתורה ישנן מצוות שאפשר בקלות להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהן, כגון כיבוד הורים או האיסור לגנוב, אבל ישנם גם חוקים שלא ניתנו להם הסברים ולא ניתן להבינם, כגון פרה אדומה או שעטנז. וזו הייתה הגדולה של בני ישראל – הנאמנות וההכנעה שלהם לבורא עולם. עצם הידיעה שהמצוות הגיעו ממנו הספיקה להם כדי לקבל על עצמם את קיומן, בין אם הם מבינים אותן ובין אם לא. הגישה שעומדת מאחורי ה”נעשה ונשמע” היא זו המבדילה בין האומה היהודית לבין יתר אומות העולם, שגם להן הוצעה התורה אך הן סירבו לקבלה. ומהי הגישה שעומדת מאחורי רעיון ה”נעשה ונשמע”? לשים במרכז את רצון השם ולא את רמת ‘ההתחברות’ שלי למצוות. מה שהבדיל בין האומה היהודית ליתר אומות העולם הוא הנכונות להשתנות, למען חיבור עם ה’. בני אומות העולם ידעו שקבלת התורה משמעה התגברות על רצונות אישיים, וויתור על הרגלים מסוימים ושינוי פנימי, ואת זה הם לא היו מעוניינים לקבל. כשבני ישראל קיבלו את התורה הם הבינו שיש תכלית לחייהם עלי אדמות, ולהעביר את חייהם ללא קיומה של התכלית הרי זה חיים ללא טעם, חיים מפוספסים. אלו יכולים להיות חיים שמלאים בנוחות, בילויים ללא מגבלות ודרור באורח החיים שאינו מגודר בכלום, אבל במבט גבוה זו צורת חיים של להעביר את הזמן, אלו חיים שלא הצליחו להגיע ליעד שלשמו הם נוצרו. בעקבות הבנה זו בני ישראל לא ראו בכלל אלטרנטיבה אחרת מלבד קבלת התורה. הם קיבלו על עצמם למלא את שליחותם לשמה הם הגיעו אנה. התורה אכן דורשת מהאדם להשתנות. היא דורשת לאמץ שינויים אל חיינו, לבחון את עצמנו ולהיות כפופים לאורח חיים המתנהל על פי דיני התורה. לא תמיד זה קל, זה לא סוד. אבל זה סוד הנאמנות לבורא עולם. דווקא כשלא מבינים מה ההיגיון שעומד מאחורי מצווה ובכל זאת עושים אותה, דווקא כשלא מרגישים איזושהי תחושה רוחנית ממצווה שאפילו נראית מכבידה, ובכל זאת לא מוותרים עליה – שם מתבטא הגנום היהודי של אבותינו, שהיו מוכנים ללכת באש ובמים עם הקב”ה. להרגיש חיבור אישי למצוות זה חשוב, ובהחלט ראוי וניתן להגיע לכך עם רובן של המצוות היוםיומיות על ידי לימוד והעמקה, אבל זה לא אמור להוות תנאי לקיומן. העובדה שמקורן של המצוות הוא מזה שברא אותנו ואת הבריאה כולה – מלך העולם, זה שאוהב אותנו – אבינו, ודורש זאת למעננו ולטובתנו, היא זו שמייצרת תחושת מחויבויות אישית לרצונו ולמצוותיו. האמונה בבורא עולם היא זו שצריכה להספיק עבורנו בכדי להניע אותנו לקיומן של המצוות טרם הבנתו אותן. על דרך המשל, אדם שהרופא הורה לו לצרוך תרופה או ויטמינים לתועלת גופו לא יחקור קודם על אופן פעולתם בגופו, אלא קודם יצרוך אותם, מתוך אמון מקצועי ברופא, ורק לאחר מכן יעמיק בלימוד על בריאות הגוף, שכן כל יום שעובר ללא צריכת מרשם הרופא פוגע בגופו. וכך גם ברוחניות – כל יום שחולף על יהודי ללא שמירת מצוות פוגע בנשמתו, ומהווה חסרון שלא ניתן להשלימו. ונזק הנשמה, לעומת נזק הגוף, איננו נזק הנמשך מספר שנים בעולם הזה אלא הוא נזק נצחי. אז אולי כדאי, קצת לפני שקונים מקל הליכה ומתחילים לשקול למכור את הבית לטובת תשלומים לבית גיל הזהב, לעשות בעצמנו “נעשה ונשמע”. יו”ר בית הנבחרים של ארה”ב, קווין מקארת’י, נחת בישראל לביקור רשמי ראשון מאז נבחר לתפקידו בחודש ינואר האחרון. את ביקורו פתח בתפילה בכותל המערבי, יחד עם משלחת של חברי קונגרס מהמפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית. לאחר שיחה ושמיעת הסבר על המקום מפי רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ’, ומנכ”ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב, נשאו מקארת’י ואנשי המשלחת תפילה לשלום ארה”ב וישראל והטמינו פתק בין אבני הכותל המערבי. לאחר מכן חתם מקארת’י בספר האורחים הרשמי של הכותל המערבי, ואמר: “ישראל היא אומה מבורכת, בגלל ערכינו המשותפים יש לנו קשר בין ארה”ב לישראל שלעולם לא יינתק. אני מצפה השנים הבאות של ישראל לקשר ארוך 75 לקראת שילך ויתחזק בינינו”. האורח ביקר בכנסת ישראל. יו”ר הכנסת אמיר אוחנה, שקיבל את פני עמיתו האמריקאי בנמל התעופה בן גוריון, אמר לו: “תודה שבחרת בכנסת להיות הפרלמנט הראשון בעולם שתבקר בו. אני מעריך מאוד את העובדה שהגעת בראש משלחת דו-מפלגתית חשובה. אני מצפה לעבודה המשותפת בינינו שתחזק ותבצר את הקשר בין שני הפרלמנטים שלנו”. מקארת’י השיב: “בשם כל המשלחת שלנו, כבוד הוא לנו להצטרף אליך בירושלים לחגוג את עצמאות ישראל ולשוב ולאשר את הקשר המיוחד בין האומות שלנו”. בנצי גופשטיין יו”ר ארגון להב”ה, מספר על חזרתה של א’ ושני ילדיה הקטנים ליהדות לאחר ששהתה מספר שנים במחיצת ערבי במזרח ירושלים, “לאחר הרבה מאמצים א’ ושני הילדים, בני שלוש וחמש חוזרים אלינו. היא סבלה מאוד מבעלה הערבי ועברה לאחרונה למעון לנשים מוכות”. א’ שמעה על ארגון להב”ה בזכות חברתה הטובה, שעברה תהליך דומה וזכתה בימים האחרונים להקים בית נאמן בישראל, “אותה חברה שוקמה אצל הרבנית ברנס במדרשה והיא זכתה להתחתן עם יהודי לפני החגים, היא סיפרה לא’ עלינו, וככה הצלחנו לעזור לה”. גופשטיין מציין שבית הדין הרבני לא יכול היה לעשות את ההשבה ליהדות כל עוד האישה לא מקבלת גט בבית הדין המוסלמי, “על פי החוק הישראלי, ברגע שאישה יהודייה נישאה לערבי ונרשמת כמוסלמית בתעודת הזהות, היא חייבת להתגרש מהערבי בבית הדין שלהם רק כך היא תוכל לחזור ליהדות. על פי ההלכה גם בלי זה היא נחשבת ליהודייה אבל בית הדין הרבני מחויב גם לחוקי המדינה. היה לנו קשה מאוד להשיג את הגט מבית הדין המוסלמי, ורק לאחר שהערבי קיבל פיצוי הולם הוא נאות לתת לה את הגט”. מאת: הדברות מאת: הידברות מאת: אתר להבה האם זה הגיוני להתחזק לפני שבאמת מתחברים למצוות, ומה הדבר שאסור לשכוח לפני שעוברים לבית אבות? לא למבוגרים בלבד קווין מקארת'י נחת בישראל לביקור רשמי ראשון מאז נבחר לתפקיד, נשא תפילה והטמין פתק בכותל המערבי. עם הגעתו אמר: "בשל ער ־ר ־ כינו המשותפים יש לנו קשר בין ארה"ב לישראל שלעולם לא יינתק" אחרי כמה שנים במחיצת ערבי במז' ירושלים, חזרו א' וילדיה הקטנים לחיק היהדות. בנצי גופשטיין: "לפני החגים א' קיבלה סוף סוף את הגט"
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==