כ"ג ניסן ה'תשפ"ג 4/14/2023 4 B&W - 4 מאת: אתר להבה , סיימתי אוניברסיטה, חיכיתי לרגע הזה 23 גיל שאני אהיה כבר גדולה ואוכל לעשות כל מה שאני רוצה בלי ההורים על הראש, בלי בית ספר, אמצא עבודה שאני אוהבת וקמה בכיף כל בוקר, דירה נחמדה מרוהטת לטעמי, בן זוג שיהיה לנו כיף ביחד. אבל המציאות שלי שונה מספרת מרינה ״סיימתי אוניברסיטה, יש לי תואר ראשון ומה הלאה?” שואלת אותי ולמעשה את עצמה מרינה ). “החיים שלי עד היום היו תמיד מאוד 23( מאורגנים. היה לי ברור שאחרי שאסיים בית ספר תיכון אמשיך לאוניברסיטה כי הרי זה מה שכל בני גילי עושים. נרשמתי לאוניברסיטה וסיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומינהל עסקים. נחמד. אבל לאן אני הולכת מכאן?”. על הנושא הזה מרינה מדברת כל יום עם חבריה. רובם המשיכו מיד לתואר שני, והיא לא יודעת מה בדיוק היא רוצה. חבריה כבר מחפשים עבודה ואותה מפתיע שברור לכולם מה הם רוצים לעשות. “אני מנסה למצוא עבודה אבל לא יודעת באיזה תחום בדיוק הייתי רוצה לעבוד”, מרינה אומרת לי. אז בינתיים היא קצת מלמדת שיעורים פרטיים וקצת ממלצרת. ושואלת “לאן זה יוביל אותי?”. היא עצבנית, ממורמרת, אפילו חרדה ממה שיהיה איתה בעתיד. התאור של מרינה אופייני לחלק לא קטן של בני גילה. היא גרה בבית הוריה, יש לה מכונית כך שקשיים כלכליים וקשיי פרנסה לא עומדים כרגע בראש מעייניה. יחד עם זאת מרינה רוצה כבר ״להגיע לשם״. קשה וכואב להיות במצב של אי-וודאות וחוסר שליטה בחייך בין אם אתה בשנות העשרים לחייך או בשנות השישים (לפני פרישה). העתיד נראה לה מעורפל. היא חלמה להגיע לגיל בו תהיה עצמאית, תוכל לעשות מה שהיא רוצה, אבל כשהזמן הגיע מצאה עצמה באפלה, בחוסר ודאות, בעמימות. בשיחות התאפשר לה לבטא את כל קשייה ולבטיה על שאינה מוצאת את עצמה, לרבות הקושי שלה להתמודד מול הורים שאינם תומכים בה רגשית וכל הזמן לוחצים ושואלים. מרינה העלתה קושי מיוחד סביב תחושה של חוסר ביטחון ביכולתה להצליח לעומת אחותה הבכורה, שתמיד הצליחה ומיד המשיכה ללמוד לתואר שני. מרינה החלה להבין כי התחרות עם אחותה לא דחפה אותה קדימה, אל ההצלחה, אלא להיפך אל תחושת חוסר ביטחון. ״הייתה לי מפת דרכים אבל איבדתי את המצפן שיוליך אותי למקום שאני רוצה״. התובענות שלנו מעצמינו בגיל זה שתהיה לנו תשובה ברורה אינה ריאלית ומביאה אותנו למצבי לחץ ולתחושה של חוסר ערך עצמי. במפגשים מרינה מקבלת אישור לכך שבגילה מותר להתלבט ואפילו רצוי, ולא תמיד יש מיד תשובות. היא מחליטה במהלך המפגשים למצוא ראשית עבודה, ולאחר מכן לבחון אם ובמה להמשיך. ביחד בנינו מיפוי של צרכיה, ומה היא מצפה לקבל ממקום עבודה. היא החליטה, למשל, כי מה שחשוב לה כרגע זה להתנסות בעבודה בתחום כוח אדם, ותבחר עבודה בתחום גם אם יציעו לה משכורת נמוכה יחסית. זיכרו, הדרך היחידה לשבור את המעגל של חוסר הוודאות ולהוביל אותנו צעד קדימה היא דרך העשייה אם בעבודה או בלימודים. גם אם הצעדים איטיים, גם אם זו לא בדיוק הדרך שחלמנו, או התחום איננו בהכרח מה שאנחנו אוהבים זו הדרך היחידה שתוביל ותחשוף אותנו לאפשרויות מגוונות חדשות. מאת: ד’’ר נטע פלג-אורן בראש וברוח - מוצאים כיוון עם ד"ר נטע מה אני רוצה להיות ,)Ph.D, LCSW( בעלת רישיון מקצועי בישראל ובפלורידה כפסיכותרפיסטית ד״ר נטע פלג-אורן, .Aventura היפנותרפיסטית קלינית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית ב חברת סגל (התנדבות) בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי. פירסמה מאמרים בנושאים פסיכולוגיים וחברתיים בכתבי עת מדעים. ד״ר נטע עוזרת לפונים אליה להתמודד עם קשיים מנטליים וחברתיים סביב: חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה, התמכרות לסמים אלכוהול סיגריות, שליטה בכעסים, מחלות פיזיות, שכול, מציאת ״אני האישי״, הגירה, הורות לילדים בוגרים, ומערכת יחסים זוגית. ד״ר נטע מטפלת אינדבידואלית (אחד על אחד), מטפלת זוגית ומומחית בהנחית קבוצות. בנוסף, פסיכותרפיסטית מורשת של משרד הביטחון. משפחות המוכרות על ידי משרד הביטחון מוזמנות לפנות ולקבל פרטים לגבי הליכי הפניה וטיפול. 786.877.0919 או לטלפון www.netapelegoren.com לקריאה נוספת פנו לאתר לפונים מובטחת סודיות מקצועית!! המאמרים בטור מבוססים על סיפורים מן החיים בשינוי שם ופרטים. כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות במאמרים לבין המציאות הינו מקרי לחלוטין. נהגו ישראל להתחפש בימי הפורים, וכן נצטווינו לשתות יין, עד שלא נדע להבחין בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי', עד שישנם הטועים לומר 'ארור מרדכי' ו'ברוך המן'. עם זאת צריך לזכור, כי הנהגה זו מוגבלת לשני ימים בשנה בלבד. בשאר כל השנה, חייבים לזכור שארור המן וברוך מרדכי. וכפי שהשכרות היא פחיתות נוראה ובזיון מאין כמותו לאדם בעל דעת בכל ימות השנה, כך צריך לדעת, שבמשך כל השנה אסור גם להתחפש. במשך כל ימות השנה אסור להתבלבל ולבלבל. מאז הקמתה של מדינת ישראל, אנו נמצאים במלחמה, מלחמת קיום לחיים ולמוות. אולם לצערנו, ממשלת ישראל ורוב העם בעקבותיה אינם מתייחסים למצב ששורר כיום במדינה כמצב מלחמה. יש המכנים אותו 'טרור בודדים'. אחרים מדברים על מפגעים 'לא שפויים'. את הטרור הערבי הרצחני הם מכנים 'הפרות סדר'. אולי אם לא נהרוס בתים, או שניתן להם 'לחגוג' את הרמאדן, הכל יסתדר. כך אנחנו שומעים מומחים חמורי-סבר ועטורי דרגות מסבירים לנו השכם והערב. אז זהו, שלא. בימי הפורים השנה, הגיע הזמן דווקא להסיר את המסכות. הגיע הזמן להבדיל בין שונא לאוהב. עלינו להפנים, שמי שמאמין שהמדינה הזאת היא לא מדינה יהודית, ושמאמין שהוא בעל הבית של המדינה – הוא אוייב. ולאוייב אין מקום בארץ. ונגד אוייבים חייבים להילחם כמו שנלחמים באוייב. אין מדובר פה במלחמת כנופיות, ב'מקרים בודדים'. מדובר במלחמה של עם כנגד עם. נכון הדבר, שלא כולם עושים מעשים בפועל. אבל ממגילת אסתר למדנו את הכלל, שלא מחכים שהפרסים יעשו ויהרגו יהודים, אלא די בכך שהם רק חשבו להרוג, ובכך כבר הותר דמם ועל כך אנחנו חוגגים. וזה היה בהיותנו בגלות תחת שלטון אחשוורוש, לא במדינה ריבונית בארצנו. ואמנם מסתבר, שגם אז היו כאלו, שגינו את היהודים שקמו על שונאיהם ועשו באוייביהם כרצונם. סוף סוף הרי במדובר ביהודים, וכבר ראינו אצל שאול המלך את הנטיה לרחם על האכזרים. אך לדורות נשאר הציווי לשמוח על הנקמה הגדולה. צריך לומר באופן ברור – עונש קולקטיבי לאוכלוסיה עויינת הוא עקרון ברזל ביהדות, והאמת – גם גויים שפויים בדעתם מבינים זאת. תשאלו את הבריטים שהפציצו בלא רחמים את ערי גרמניה במלחמת העולם השניה. תשאלו את האמריקאים שהטילו שתי פצצות אטום על יפן. כן, היו שם נשים וילדים, זקנים וחולים. אבל חייהם של אזרחי ארה"ב היו יקרים יותר, ואין סיבה בעולם שנהיה יותר 'מוסריים' מהם. זה לא מוסר, זו התאבדות! אז הגיע הזמן להוריד את התחפושות. וכפי שאני מזהיר כל הזמן את בנות ישראל, שתזהרנה ממוחמד שהתחפש למוחי ומיוּסוּף שהתחפש ליוסי, ושמנסים להפיל אותן ברשתם. כך הגיע הזמן שמדינת ישראל לא תתרגש ממחבלים שמתחפשים לאבו מאזן ושאר מרעים. לפחות נקווה, שהממשלה הזאת לא תזמין את אבו המן מאזן לביתו של שר הביטחון. עלינו להפנים, שמי שמאמין שהמדינה הזאת היא לא מדינה יהודית, ושמאמין שהוא בעל הבית של המדינה – הוא אויב. ולאויב אין מקום בארץ הגיע הזמן להסיר את התחפושות הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים
RkJQdWJsaXNoZXIy MTE4MzQ0Mg==