IsraPost - 1339

ד' סיוון ה'תשפ"ב 6/3/2022 4 B&W - 4 )34 מהרגע בו צלצלה אליי אפרת ( והשאירה בתא קולי הודעה שנקבע פגישה הבנתי שיש פה קושי. היא דיברה קצר בקול נמוך ולא ברור. עוד לפני שחזרתי אליה היא טלפנה שוב והפעם השאירה הודעה בנימה אגרסיבית: ״אם לא תתקשרי אליי היום אני אבין שאין לך זמן או שאינך מעוניינת". האמת, לא נעים להיענות מיד לאלה שמציבים אולטימטום. דיברנו יום לאחר מכן וקבענו פגישה. אפרת, בעלת משרד ביטוח, נמרצת, חכמה, סובלת מחרדות בקשר הזוגי. החרדות באות לביטוי כשהיא בתקופה של חוסר ביטחון ואז קורה שהיא מגיבה באגרסיביות לאנשים, חלקם נרתעים ממנה אבל חבריה הקרובים נשארים ואוהבים אותה. לה זה מפריע כי היא לא מצליחה לפתח עם בן זוג מערכת יחסים ארוכת טווח. ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות בא לביטוי בכך שאסרטיביות היא ״עמידה על שלי״ באופן שמכבד את האחר. בבסיס האסרטיביות עומד הכבוד, זה שאני רוכש לעצמי, לרצונותיי, לצרכיי, ואינו בא על חשבון הזולת. אסרטיביות היא התנהגות אוטנטית, אמינה, מביאה לביטוי יכולת לגלות גמישות חשיבתית במידת הצורך. האדם מבטא עצמו ועומד על דעתו בדברים חשובים לו מבלי לפגוע באחרים. אדם אסרטיבי לוקח אחריות על החיים, סומך על עצמו, לא נסחף אחרי דעת הרוב. לעומת זאת אגרסיביות פירושה לנסות לכפות את דעתך על האחר. האגרסיביות יכולה להתבטא בקולניות או לסירוגין בהתכנסות בתוכך, ופיתוח כעס שהולך ומתעצם עד אשר כמו במקרה של אפרת היא מוצאת עצמה מתפרצת (כמו בשיחת טלפון עימי) ללא כל פרופורציה וקשר לאירוע הנוכחי. אפרת למדה במפגשים לזהות את תגובותיה האגרסיביות. היא למדה כי במצבים בהם היא חשה חוסר ביטחון היא מנסה להתמודד עם כך דרך התקפה אגרסיבית שנותנת לה תחושה של כוח, אם כי זהו כוח מדומה שמרחיק אנשים ממנה במקום לקרב. בהתנהגותה האגרסיבית היא משיגה מהסובבים אותה תגובה הפוכה ממה שרצתה. תרגלנו ביחד מצבים בחיי היום-יום שלה וכיצד ניתן להגיב בהם בצורה אסרטיבית על מנת לעמוד על דעתה ובד בבד לתת לאחר תחושה שהיא מכבדת אותו. אפרת החלה להקשיב לעצמה, לרצונותיה. ככל שהקשיבה לעצמה כך גבר הביטחון שלה ביכולותיה. היא החלה להיות פחות ופחות עסוקה במה האחר רוצה ולהתחשב כל העת באחרים. לעיתים במיוחד בעבודה היא חששה להגיב שמא התנהגותה תתפרש כאגרסיבית והשתיקה הזאת הביאה אותה למצב בו היא החלה לפתח כעס פנימי כלפי לקוחות מסוימים ללא קשר לסיטואציה. אפרת למדה להקשיב ללקוחות, לשמוע את צרכיהם, ורק אז להציע להם תוכניות ביטוח תואמות. הקשבה ויחס של כבוד ללקוחות יושמה בד בבד עם למידת כלים של הבעה עצמית סמכותית. אסרטיביות היא התנהגות שניתן לרכוש בתהליך של למידה וכל אחד מאיתנו יכול לאמצה. יש תכונות מולדות שמעודדות אסרטיביות אך ניתן לרכוש אותה בתהליך למידה. מאת: ד’’ר נטע פלג-אורן בראש וברוח - מוצאים כיוון עם ד"ר נטע להיות אסרטיבי, לא אגרסיבי ,)Ph.D, LCSW( בעלת רישיון מקצועי בישראל ובפלורידה כפסיכותרפיסטית ד״ר נטע פלג-אורן, .Aventura היפנותרפיסטית קלינית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית ב חברת סגל (התנדבות) בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מיאמי. פירסמה מאמרים בנושאים פסיכולוגיים וחברתיים בכתבי עת מדעים. ד״ר נטע עוזרת לפונים אליה להתמודד עם קשיים מנטליים וחברתיים סביב: חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה, התמכרות לסמים אלכוהול סיגריות, שליטה בכעסים, מחלות פיזיות, שכול, מציאת ״אני האישי״, הגירה, הורות לילדים בוגרים, ומערכת יחסים זוגית. ד״ר נטע מטפלת אינדבידואלית (אחד על אחד), מטפלת זוגית ומומחית בהנחית קבוצות. בנוסף, פסיכותרפיסטית מורשת של משרד הביטחון. משפחות המוכרות על ידי משרד הביטחון מוזמנות לפנות ולקבל פרטים לגבי הליכי הפניה וטיפול. 786.877.0919 או לטלפון www.netapelegoren.com לקריאה נוספת פנו לאתר לפונים מובטחת סודיות מקצועית!! המאמרים בטור מבוססים על סיפורים מן החיים בשינוי שם ופרטים. כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות במאמרים לבין המציאות הינו מקרי לחלוטין. על החג - חג השבועות הוא החג השני מ”שלושת הרגלים” – שלושת החגים היהודים הגדולים (שני החגים האחרים הם: פסח וסוכות), והוא חל חמישים יום לאחר חג הפסח. התורה ניתנה לעם היהודי על הר סיני לפני למעלה שנה. בכל שנה, אנו מקבלים את התורה מחדש. 3,300 מ זהו חג תנכ”י, אותו מציינים על-ידי תפילות מיוחדות, אמירת ה”קידוש”, סעודה חגיגית ואיסור עשיית מלאכה. החג מכונה בשם “שבועות” מכיון שהוא מגיע לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, במהלכם התכונן העם היהודי לקבלת התורה. בתקופה זו הכינו היהודים את עצמם מבחינה רוחנית והפכו לעם קדוש הראוי לבוא בברית נצח עם בורא העולם, בעת נתינת התורה. פירוש המילה שבועות הוא גם מלשון “שבועה”, על שם השבועות שהחליפו ביניהם ה’ והעם היהודי, שלא לנטוש זה את זה. התורה - התורה מורכבת משני חלקים: התורה שבכתב והתורה שבעל-פה. התורה שבכתב כוללת חמשה חומשי תורה שניתנו למשה רבינו בהר סיני, הנביאים והכתובים (מה שאנו מכנים בשם “התנ”ך”). יחד עם התורה שבכתב, קיבל משה גם את התורה שבעל-פה המסבירה ומבארת את התורה שבכתב. תורה זו נמסרה מפה לפה במהלך הדורות, ולבסוף נכתבה בתלמוד ובמדרש. המילה “תורה” משמעותה “הוראה” ומדריך. המילה “מצוה” מצוות 248 מצוות. 613 משמעותה ציווי וגם חיבור. ישנם מצוות ה’לא תעשה’ 365 ה’עשה’, הם כנגד אברי האדם. שוות לגידים בגוף האדם. על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות אנו מקשרים את עצמנו ואת הסביבה לה’. מטרת בריאת העולם על-ידי האלוקים היתה כדי לקדש את העולם, למלאות אותו בקדושה וברוחניות. תפקיד הילדים - בכל שנה ושנה אנו מקבלים את התורה מחדש. לפיכך, בדיוק כשם שבזמן מתן תורה על הר סיני נכחו כל ישראל, אנשים נשים וטף, כך על כל אחד להשתדל להגיע לבית-הכנסת בחג השבועות, כדי להיות נוכח בזמן קריאת עשרת הדברות. חשיבות מיוחדת ישנה להבאת הילדים, שכן חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לפני שנתן ה’ את התורה לעם ישראל הוא ביקש ערבים שיבטיחו את קיום התורה על-ידי היהודים. היהודים הציעו ערבים שונים, אך רק כאשר אמרו “בנינו ערבים בעדנו” הסכים ה’ לתת את התורה. אל לנו לשכוח להביא עמנו את ה”ערבים” לקבלת התורה. שמות החג - לחג שאנו חוגגים ביום ו סיון שמות שונים, המתייחסים למשמעויות השונות של החג. להלן סקירת השמות שניתנו לחג, לצד הסיבות לכך. השם: חג השבועות. שם זה הוא השם הנפוץ של החג. הסיבה: לזכר שבעת השבועות המחברים בין חג הפסח לחג השבועות, במהלכם אנו “סופרים את העומר”, ובתומם אנו חוגגים את חג ה”שבועות”. סיבה נוספת: המילה “שבועות” יכולה גם להתפרש במובן “שבועה”, לרמז על השבועה שנשבע הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל בשעת מתן תורה, שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. היהודים אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה’ ולתורתו. השם: זמן מתן תורתנו. לבריאת העולם, התגלה ה’ 2448 הסיבה: ביום זה, בשנת על הר סיני ונתן לעם ישראל את התורה. השם: חג הביכורים. הסיבה: החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם – ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – אל בית המקדש. את הביכורים היה ניתן להביא רק מחג השבועות ואילך, עד לחג הסוכות. השם: עצרת. הסיבה: משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. במובן מסויים, חג השבועות הוא הסיום והנעילה של חג הפסח (בשל תקופת ספירת העומר המחברת ביניהם). השם: חג הקציר. הסיבה: בארץ ישראל, תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים קרבן מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם “שתי הלחם”, והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה. מה עושים בחג השבועות? לימוד בליל שבועות - בלילה הראשון של חג השבועות, יהודים ברחבי העולם מקיימים מסורת בת מאות שנים ומקדישים את הלילה ללימוד תורה, והכנות לקבלת התורה מחדש. אחת הסיבות למנהג: בבוקרו של יום מתן תורה, עם ישראל היה עדיין שקוע בשינה וה’ בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא ולהעיר אותם. כדי לכפר על טעות זו, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה. עשרת הדברות - יום חג השבועות הוא היום בו קיבל עם שנה. כל נשמות 3321 ישראל את התורה על הר סיני, לפני בני ישראל אני אתה ואת, הסבים שלנו והסבים שלהם (וכן הלאה) עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת ה’ בעצמו. השנה בחג השבועות, בואו לבית הכנסת יחד עם כל משפחתכם כדי לשמוע שוב את עשרת הדברות ולחזק את בריתנו עם האלוקים. מכיוון שכל עם ישראל נכח במעמד הר סיני, יש לעשות כל מאמץ כדי להביא את כל המשפחה – אפילו תינוקות – למעמד קריאת עשרת הדברות. מגילת רות - בתי כנסיות רבים נוהגים לקרוא במהלך החג את “מגילת רות”, המתארת את סיפורה של רות, גיורת מואביה שהצטרפה לחיק העם היהודי. קיימות מספר סיבות למנהג זה: א) שבועות הוא יום ההולדת, וכן יום הפטירה, של דוד המלך, שהגיע מזרע רות ובעלה – בועז. ב) אירועי הקציר המתוארים במגילת רות תואמים את חג השבועות המכונה גם בשם חג הקציר. ג) רות היתה גיורת שקיבלה על עצמה את חוקי התורה בלב שלם. בחג השבועות כולנו נחשבים במובן מסויים כ’גרים’ המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש בשמחה. אכילת מאכלי חלב - מנהג עתיק (וחביב) נוסף הוא אכילת מאכלי חלב. להלן סיבות שונות למנהג זה: * בחג השבועות היו מביאים אל בית-המקדש את “שתי הלחם”, קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה (לאחר הפסקה מתאימה – ראה כאן) ארוחה בשרית. * במתן תורה ניתנו לעם היהודי חוקי הכשרות. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולפיכך העם הסתפק במוצרי חלב. * התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, הגימטריא יום ששהה משה בהר סיני. 40 , כנגד 40 של “חלב” היא לחצו כאן למתכונים מיוחדים למאכלי חלב לחג השבועות. קישוטי פרחים - מכיוון ששבועות הוא חג הקציר, ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות. בנוסף לכך, חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לקראת מתן תורה הר סיני התכסה כולו בירוק. חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת המועד. מקור: מוסדות חב”ד האלף-בית של חג השבועות הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים

RkJQdWJsaXNoZXIy MTQ0OTE=