IsraPost - 1334

כ"ח ניסן ה'תשפ"ב 4/29/2022 15 B&W - 15 סגן שרת הכלכלה, יאיר גולן, חולל סערה בקואליציה כאשר אמר שהיא מתחשבת ברצונותיה של רע"מ בכל הנוגע להר הבית. בריאיון נשאל גולן האם יכול להיות שקבלת ההחלטות בכל הנוגע להר הבית מושפעת מחברותה של רע"מ בקואליציה. "כשבחרנו להקים את ממשלת הריפוי, הכנסנו בתוכה מפלגה ערבית", השיב. "יש בצעד הזה אמירה חד-משמעית וברורה. יש היגיון רב להביא גם את האינטרסים והשיקולים שלהם בחשבון הכולל". גולן נשאל שוב האם נכון להתחשב בדרישות של רע"מ בהר הבית לאור העובדה שהיא שותפה פוליטית. "ודאי", ענה. "אנחנו גאים בזה. לא צריך ליפות או לחשוש לומר את זה. רע"מ היא שותפה קואליציונית. אני חושב שכל מרכיבי הקואליציה גאים בכך, ואני חושב שהיא עושה את דרכה באופן אחראי שמעודד את השותפות היהודית-ערבית, את השותפות בין ימין לשמאל". חבר הכנסת ניר אורבך הגיב בטוויטר על דבריו של גולן: "יאיר, תן לי להבין. אתה בכוח מנסה לפרק את הממשלה?". בימינה מסרו בתגובה כי "בניגוד לדברי יאיר גולן, הר הבית מצוי בריבונות ישראלית מלאה, וכל ההחלטות מתקבלות לאור שיקולים ביטחוניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שמקדשת את חופש הדת לכולם, ליהודים ומוסלמים". בתוך כך, המשטרה מנעה הערב מממשתפי צעדת הדגלים בירושלים להגיע לשער שכם ולעבור ברובע המוסלמי. מרבית הצועדים המשיכו לעבר שער יפו, משם את דרכם לכותל המערבי. בין הצועדים שנבלמו בכיכר צה"ל היה יו"ר עוצמה יהודית, חבר הכנסת איתמר בן גביר, שראש הממשלה נפתלי בנט הודיע מוקדם יותר על החלטתו למנוע ממנו מלהגיע לשער שכם. בן גביר הודיע בתגובה על הקמת לשכה זמנית בכיכר צה"ל. מלשכתו נמסר, כי "עד לרגע זה ח"כ בן גביר לא קיבל אפילו צו מדוע נמנע ממנו חופש תנועה של חבר כנסת, במיוחד בשעה שראאד סאלח ואחמד טיבי רשאים להסתובב חופשי בשער שכם. בן גביר יעשה את הלילה במקום". מארגני הצעדה מסרו בתגובה: "משמח לראות את אלפי הצועדים שהגיעו לצעדה. אנחנו נמשיך לצעוד בראש מורם עם דגלי ישראל בכל מקום בירושלים. לצערנו, בהוראת ראש הממשלה המשטרה העמידה מאות שוטרים שבמקום לדאוג לביטחון היהודים בירושלים, עסוקים בלחסום אותם מלצעוד בעיר העתיקה בגלל איומי עבאס ומועצת השורא. למרות החסימות מאות מהצועדים הצליחו להגיע לשער האריות. אנחנו נמשיך לרקוד בגאון עם דגלי ישראל בכל מקום בארץ. מי שבוחר לפחד ולהתקפל משיקולים פוליטיים חייב לספק הערב הסברים לעם ישראל". שלחצתי על הכפתור במעלית אחרי הריאיון הגדול, לורי ליוותה אותי. "אני מחכה לך בקוצר רוח" אמרה לי, "אני חושבת שאת תהיי התוספת המשמעותית והנפלאה לצוות שלנו!" כמה שבועות לאחר מכן. לורי היא הבוסית החדשה שלי והיא כבר לא מחכה לי בקוצר רוח. מהרגע ש'הודיתי' שאני יהודייה שומרת שבת ושאצטרך לשנות את לו"ז שעות העבודה שלי, שזה אומר לעבוד ברביעי וחמישי יותר כדי לצאת מוקדם יותר ביום שישי (ואחר כך גם הסתבר לה שהחצאית שלי היא לא חלק מהתלבושת הנהוגה במקום, אלא משהו קבוע בגלל שאני אדם דתי) לורי ניסה בכל דרך לפטר אותי. והיא ניסתה הכל. היא שנאה את העבודה שלי והתעקשה שאני תמיד מגישה אותה מאוחר, הרבה מעבר לדד-ליין שהיא נותנת לי. וזה לא היה נכון. כי לא רק שהיא הייתה מוכנה אלא גם מוגשת לפני הדד-ליין. אבל מכיוון שהיא לא אהבה את העבודה היא החשיבה את זה כלא גמורה, או כעבודה שהוגשה באיחור. החלק הכי גרוע היה כשהיא הציבה דד-ליין ביום שישי פלוס שינויים. הרגתי את עצמי להכין הכל עד ליום חמישי כך שלא אסתכן בלעבוד מעבר למה שאני צריכה ביום שישי, כדי שלא אהיה בלחץ בגלל שאני צריכה להגיע לבית בזמן. לא שיניתי ועזבתי בזמן, משאירה מאחור את הדרישות הבלתי נגמרות של לורי. ידעתי שאני בצרות עכשיו. התחננתי לבורא עולם שייתן לי מקום עבודה טוב עם הכנסה טובה. והנה, עברו כמה חודשים עד שקיבלתי את העבודה הזו. מה גם, שבאותו זמן הייתי בתחילת הקריירה שלי וזה היה בעייתי לקום ולעזוב מקום עבודה מהר כל כך, במיוחד אם זה אומר להיות מובטלת כמה חודשים. בורא עולם שלח את הישועה שלי דרך הבוס של לורי, שקרא לי לשיחה אצלו במשרד. למרות שהוא לא אמר בפירוש שזו "חצי אנטישמיות" הוא הסביר ש"ההנהלה" הבינה שלורי פשוט סימנה אותי, לכן הם, צוות ההנהלה, החליטו לתת לי צ'אנס להילחם. גם ניתנה לי ההזדמנות להסביר את הצד שלי בסיפור. הפגישה הזו לכשעצמה הייתה נס גדול. כי ממתי למישהו אכפת מעובד חדש לעומת הוותיקים השועלים? שלחתי לו, די בחשאיות, את השיחות של לורי ושלי במייל, כמו כן גם העתקים של העבודה שהגשתי לה. תוך זמן קצר, הבוס הגדול קרא לי שוב והסביר שהבעלים החליטו שהעבודה שלי נפלאה וזה בדיוק מה שהם רוצים. ומצד שני, הם גם לא רוצים לפטר את לורי. אבל ברור היה שאנחנו לא יכולות לעבוד ביחד, לכן הם החליטו להעביר אותי למחלקה אחרת, שם אוכל לעשות את אותה עבודה אבל עם בוסים אחרים. ואפילו טוב יותר, בקומה אחרת שם לא אפגוש את לורי. השינוי הגדול אמור היה להיות שבועיים אחרי השיחה עם הבוס הגדול, כדי לתת לי זמן לסיים את הפרויקט שהתחלתי. .השיא הגיע היה באותו יום שישי אחת המשימות שלי הייתה לכתוב את הניוזלטר של אחד הלקוחות של החברה. והאמת, שכבר כתבתי אותו כמה פעמים, אך כמו שאמרתי, לורי אף פעם לא הייתה מרוצה משום דבר שעשיתי. היא חזרה אלי שוב עם שינויים רבים שהצריכו ממני שעות רבות. ואני מזכירה – זה היה ביום שישי. אבל לא רק זה, לדרישות שלה באותו יום היה דד-ליין: "את העבודה הזו את מסיימת היום, או ש…!". עצרתי את הדמעות, העברתי לבוס של לורי, והתחלתי לעבוד. בבוקר, 11 באותו זמן השעה הייתה כבר ואני צריכה לצאת בשעה שלוש כדי להספיק להתארגן לשבת, להגיע לשיעור שאני אף פעם לא מפספסת, כי זה מה שנותן לי את הכוח לשבת ולכל השבוע – שיעור פרשת שבוע שחיזק אותי מאוד בתחילת הדרך. ההחלטה מבחינתי הייתה ברורה – אני מגיעה לשיעור הזה ויהי מה. כשאומרים שלעולם לא מפסידים משבת – מתכוונים לזה באמת! אני עדות לזה ואתם מוזמנים להיווכח בעצמכם!… הייתי במשרד של הבוס הגדול. 11:30 בשעה הוא כבר הבין שהמצב הזה הרחיק לכת מצידה של לורי, ושהמעבר למחלקה החדשה יקרה "עכשיו!" כפי שאמר בלי למצמץ. ולא רק, הוא החליט ללמד את לורי לקח בשיטה שלה. היא כבר שלחה מייל שהרעיונות שלה היו נפלאים ומאין כמותם, אבל אני כבר לא עבדתי יותר בפרויקט הזה. לכן, היא הייתה צריכה לסיים להגיש את העבודה "היום!" כפי שהבוס דרש "ולא אכפת לי כמה זמן תצטרכי לעשות את זה!". ועל מנת לא לפגוש את הזעם שלה ושל שאר הצוות, הבוס הורה לי להעביר את החפצים שלי מיד לשולחן החדש שלי, ולקחת את שאר היום כחופש בתשלום! . מספיק זמן להגיע 12:00 השעה הייתה לשיעור. כשהגעתי, סיפרתי לחברות שלי את מה שקרה לי בעבודה. אחר כך ישבנו לאכול צהריים ביחד לפני שהשיעור התחיל כשאני מלאת תודה והערכה לבורא עולם. ביום ראשון הבנתי שלורי נשארה לעבוד על הפרויקט עד השעה שמונה בערב… המחלקה החדשה התגלתה כברכה גדולה. היו שם בוסים מדהימים ומהר מאוד קודמתי. נשארתי לעבוד שם עד שהמחלקה הזו נסגרה (אחרי כמה שנים), אבל כמו שאומרים – הכל לטובה, כי זה היה קרש הקפיצה שלי לעלות לישראל כמה חודשים לאחר מכן. ראיתי מכלי ראשון איך הכלל לעולם לא מפסידים מהשבת! מתממש על הצד הטוב ביותר! יאיר גולן: "אנחנו מתחשבים ברצונות של רע"מ בהר הבית - וגאים בזה" עבודה או שבת? מאת:הידברות מאת: רחל ציפורה אברהמי סגן שרת הכלכלה אמר, כי הקואליציה מתחשבת ברצונותיה של רע"מ בכל הנוגע להר הבית: "לא צריך ליפות או לחשוש לומר את זה". חבר הכנסת ניר אורבך מימינה הגיב: "יאיר, אתה בכוח מנסה לפרק את הממשלה?". חבר הכנסת איתמר בן גביר הודיע על הקמת לשכה זמנית בכיכר צה"ל בירושלים, לאחר שראש הממשלה נפתלי בנט הורה למנוע את הגעתו לשער שכם כשאומרים שלעולם לא מפסידים משבת - מתכוונים לזה באמת! אני עדות לזה ואתם מוזמנים להיווכח בעצמכם! סיפרו אישי מעורר על יחס עוין של בוסית נוקשה והשבת המלטפת ששמרה! הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים

RkJQdWJsaXNoZXIy MTQ0OTE=