ברגע שבו המריא המטוס של חברת אל על מנמל התעופה בציריך, בירת שוויץ, נפלטה בו זמנית אנחת רווחה בכמה מקומות על פני הגלובוס.
במוקד החירום שנפתח במשרדים הראשיים של יד לאחים בבני ברק, ישבו כל העת דרוכים, יו”ר הארגון, הרה”ג רבי שלום דב ליפשיץ, הרב ישראל ליפשיץ, מראשי הארגון, מנכ”ל הארגון הרב יוסף גנץ, ומנהל האגף למאבק במיסיון, הרב אלכס ארטובסקי. באותה שעה הרים ר’ יהושע לפידות, איש יד לאחים בשווייץ, את הטלפון וחייג למפקד המשטרה האזורית שציפה בקוצר רוח להודעה: “המטוס המריא לישראל. הנערה בתוכו”. באותה שעה נראה היה כי החיים שבו למסלולם גם בדירת המסתור בה שהתה הנערה בימים שקדמו להטסתה.
מבצע הצלה הרואי – לו היו שותפים: ארגון יד לאחים, משטרת שוויץ, ראש המחוז בטבורה של ציריך ואנשי השלוחה השווייצרית של יד לאחים – הגיע לסיומו המוצלח עם הצלתה של בת ישראל שנשבתה בידי כת מיסיונרית אלמונית ומסוכנת.
כתובת עלומה ומחשידה
הכול החל לפני כשלושה שבועות. אל האגף למאבק במיסיון ביד לאחים טלפנה אשה מהקריות שסיפרה כי עקבות בתה נעלמו וכי היא חושדת שידם של המיסיונרים בדבר. בירור מעמיק גילה כי הבת, שהייתה שרויה במצוקה נפשית, חברה לכת העונה לשם ‘ברית היונה’ הפועלת בנצרת כשלוחה של המרכז שלה בשווייץ. בראשה עומד רנה שטאט, יהודי מומר, המפעיל אותה בחסות מצג שווא של סיוע לנערים במצוקה.
בשלב שבו אנשי יד לאחים נכנסו לתמונה כבר הייתה הבת בשווייץ. הדבר נודע לאחר שהאם, בהדרכת יד לאחים, יצרה קשר עם אנשי הכת בנצרת וביקשה נחרצות מספר טלפון בו תוכל לשוחח עם בתה. בשיחת הטלפון שהתקיימה בין האם והבת, הסתבר לאם כי הבת משתוקקת לשוב ארצה לביתה אך אין לה כל יכולת לנוע בצורה חופשית וכי היא כלואה במקום זר בו היא עובדת מבוקר עד לילה.
כבר בשלב זה נראה היה כי לא מדובר בפרשה שגרתית שבה ובשכמותה מטפלים אנשי יד לאחים חדשות לבקרים. יו”ר יד לאחים, הרה”ג רבי שלום דב ליפשיץ, החליט לערב בפרשה את אחד מטובי העסקנים של יהדות החרדית באירופה ר’ יהושע לפידות, איש יד לאחים בשוויץ בהווה, ובעבר פעיל בכיר במערכות ההצלה של יד לאחים בארץ אשר נדרש להעמיד את מיטב כישוריו ונסיונו העשיר בן עשרות השנים על מנת להביא לאיתור הבת ולהחזרתה המהירה ארצה.
“ברגע שקיבלתי את הטלפון מהרב ליפשיץ ושמעתי את עיקרי הדברים”, מספר לפידות בשיחה מיוחדת משווייץ, “הפרשה החזירה אותי באחת אל ימי המאבקים הרב יהושע לפידותהרבים שהייתה לי הזכות להיות שותף בהם לפני שלושה עשורים ויותר. מספר הטלפון שניתן לי על-ידי הרב ליפשיץ, כבר הדליק לי נורה אדומה. המספר הוביל לשתי כתובות עלומות היושבות על משולש הגבולות שוויץ-גרמניה-צרפת. מאוחר יותר התברר לי עד כמה הכתובת הזאת קריטית עבור הדמויות האפלות המפעילות את מרכזי הכת. נסיתי לקשור קשר עם הבת המוחזקת בכתובות שמאחורי מספר הטלפון, אך ניסיונותיי עלו בתוהו.
“החלטתי שצריכים לעשות הכול על מנת להגיע אל הבת עצמה ובעצה אחת עם הגרש”ב ליפשיץ שליווה כל פרט וכל התפתחות בפרשה, הטלתי את המשך הטיפול הישיר של יצירת הקשר על שתי נשים יהודיות הפעילות בקהילה היהודית בציריך. לשמחתי, השתיים גילו התלהבות רבה לנוכח המצווה שנפלה לידיהם על הצלת בת ישראל משבי, עד שאני הייתי צריך לצנן את התלהבותן אולם מהר מאוד התברר כי הצדק היה עמן”.
מספרת גב’ ד’, שרותקה למשימה: “טלפנתי למספר הטלפון שהעביר לי ר’ יהושע לפידות וביקשתי, בגרמנית רהוטה כמובן, לדבר עם הנערה שבשמה נקבתי. האשה שענתה לקו הטלפון, שאלה האם אני קרובת משפחה, השבתי שאני ידידה שלה. חלפו שניות אחדות ועל הקו היה עתה קולו של גבר קשוח שהבהיר לי: לא תוכלי לדבר עם הבת. רק בני משפחתה יוכלו לשוחח עמה וגם זאת רק בימי שבת או ראשון. השיחה הסתיימה בטריקת טלפון”.
שתי קשישות תמימות
בשלב זה, עירבו שתי הנשים את ראש המחוז הפרברי בציריך שבתחומו קיים המעוז המיסיונרי, ופירטו באוזניו את המתרחש עד כה. תגובתו הייתה מהירה: לא אתן לכתות מסתוריות לפעול בתחומי העיר. ראש המחוז הודיע לנשים כי המשטרה תיכנס לתמונה וכי בעוד זמן קצר יווצר קשר בין הקצין המשטרתי לבינן. ר’ יהושע לפידות כמו שתי הפעילות חששו מעט מכך שהעניינים עלולים לצאת מכלל שליטה ברגע שבו שוטרים זרים ייכנסו לעובי הקורה אך ההתפתחות הייתה ברת אל-חזור.
“תוך דקות אחדות”, שבה ומספרת ד’, “היה על קו הטלפון השוטר שעמד בראש הצוות שנשלח לפשוט על הבית שאליו הוביל מספר הטלפון. ביקשתי ממנו להתלוות אל השוטרים בפעולתם אך הוא סירב באומרו שלמשטרה יש את הדרכים שלה וכי אין לה צורך בליווי של שום אדם. הוא מסר לי כי הם בדרכם לבית וכי הם יעדכנו אותי ברגע שיהיו להם חדשות”.
כנהוג במקרים מעין אלו – באותן דקות שיגר מנכ”ל יד לאחים, הרב יוסף גנץ, הוראה דחופה של הגרש”ב ליפשיץ לכל פעילי הסניפים ברחבי הארץ לומר תהילים להצלתה בשלום של בת ישראל הכלואה בידי נכרים.
רבע שעה לאחר מכן מצלצל הטלפון הסלולרי של גב’ ד’. על הקו ראש הצוות המשטרתי בקול זעוף. “נדמה לי שאת צריכה להתנצל עמוקות בפני שתי קשישות שאל ביתן פרצנו זה עתה. לא היה בבית שום סימן לשום נערה שמוחבאת בו והן אכן לא ידעו מה פשר הפריצה המשטרתית”, אמר השוטר. ד’ לא איבדה את עשתונותיה והבהירה לאיש המשטרה השוויצרי: “ברור לי לחלוטין כי בכתובת שמאחורי מספר הטלפון שנתתי לך נמצאת נערה ישראלית בעל כורחה. אם היא לא נמצאת ברגע זה בבית, כנראה שהיא הועברה למקום אחר. אני מציעה לך”, סיימה ד’ את דבריה, “שלא להקל ראש בעניין”.
45 דקות של מתח וחרדה חלפו שבמהלכן לא נרשמה כל התפתחות. לאחר כשלושת רבעי השעה, מצלצל שוב הטלפון והפעם נשמעת נהרה בקולו של השוטר. הוא נקב בכתובת המדויקת בו הוא נמצא והודיע לד’ כי הנערה לידו. “היא אכן רוצה לחזור לישראל ובמהירות. אני מציע שתבואי לכאן עכשיו”, הודיע השוטר.
רגל על הדלת
ד’ והפעילה השנייה שרותקה למשימה על-ידי ר’ יהושע לפידות, יצאו במהירות לעבר הכתובת שנמסרה על-ידי השוטר. “היינו משוכנעות שהמשטרה תישאר להמתין עד בואנו אולם כשבאנו למקום, קידם את פנינו בית נעול ולא היה זכר לשום ניידת משטרה. צלצלנו בפעמון והדלת נפתחה. בפתח הופיע אדם מבוגר ולידו ניצבה הנערה שמיד זיהיתי אותה לפי התיאור המוקדם. עיניה היו אדומות מבכי. פניתי אליה ישירות בעברית וקראתי בשמה. שאלתי אותה אם היא רוצה לחזור לישראל, והיא ענתה: בוודאי שאני רוצה לחזור הביתה לישראל. הגבתי מיד: הנה, באנו לקחת אותך”.
ואז אירע דבר בלתי צפוי. “האיש שהציג עצמו כאחראי על המקום, חסם את המעבר ברגלו, היישיר אליי מבט ואמר: ‘היא לא תבוא אתכם לפני שתיכנסי אלינו הביתה. אנחנו צריכים לדבר’. לא התבלבלתי ואמרתי לו: אני לא נכנסת אליך הביתה. אם אתה רוצה לדבר, אתה יכול לדבר איתי כאן. הלה ניסה לעמוד על שלו באומרו: ‘אני אחראי על הנערה ואני צריך לדעת למי אני מעביר אותה’. עניתי לו: מרגע שהשוטרים הופיעו בביתך, הנערה כבר לא באחריותך”.
הלה ניסה להמשיך להתווכח ובשלב זה הודיעה לו ד’ כי השיחה לא תימשך אם הנערה לא תצא מהבית. בעוד הוא מתעקש, מיהרה הפעילה השנייה לטלפן אל ראש הצוות המשטרתי. בראותו כי המשטרה שוב בתמונה, מיהר האיש לשחרר את הנערה בעוד הוא צועק לחפותו: “פרצתם לביתי בלי רשות”, אולם שתי הפעילות מיהרו עם הנערה ברכבן לדירת המסתור שהוכנה מראש על-ידי יד לאחים למטרה זאת.
בדרך סיפרה להן הנערה את אשר אירע. מסתבר שלאחר הדברים הברורים שהשמיעה ד’ באוזני ראש הצוות המשטרתי על כך שהיא משוכנעת כי יש נערה שמוחבאת, החליט הלה לשוטט ברחובות הסמוכים במטרה לנסות לעלות על קצה חוט שיוביל אל הנערה. “באותם רגעים”, סיפרה הנערה, “נקראתי פתאום לבוא אל אנשי כת ‘ברית היונה’ שהיו אחראים עלי. עלי לציין כי זה ארבעה חודשים שבהם לא ניתן לי בשום אופן לצאת החוצה מהבתי שבהם שהיית, ולא ראיתי את אור השמש, ובתוך כך נדרשתי כל העת – מדי יום, משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה – לבצע עבודות בית קשות. והנה פתאום, ללא כל הודעה מוקדמת, נאמר לי כי כדאי שאצא להתאוורר ברחוב בלוויית נערה מקומית שהייתה באותה שעה במקום. יצאתי החוצה מבלי שאדע היכן אני נמצאת כלל”.
מסתבר שמספר הטלפון שהיה בידי אנשי יד לאחים הוביל לשתי כתובות שונות של אנשי הכת.ההופעה המשטרתית הבלתי צפויה בבית הראשון, הכניסה ללחץ את אנשי הכת שהיו בטוחים שבעוד מעט קט הם יופיעו גם בכתובת השנייה. “יצאתי לרחוב בחברת נערה מקומית נוספת ששהתה בבית באותה שעה. לפתע ניגשים אליי שני שוטרים והאחד מהם אומר שהוא תר אחר נערה ישראלית שנמצאת באזור. הבנתי מיד שהם מתכוונים אליי ואמרתי להם: אני הנערה. השוטר שאל אותי שאלות נוספות לזיהוי וכשהתברר לו בוודאות כי אכן בשלי הסער הגדול הזה, הוא ביקש ממני להובילו אל הכתובת בה שהיתי”.
לדירת המסתור הגיע תוך זמן קצר ר’ יהושע לפידות אשר הונחה על-ידי הגרש”ב ליפשיץ לתחקר את הנערה ולהוציא מפיה מה בדיוק עבר עליה מהרגע שהוצאה מגבולות הארץ. “מסתבר שזאת שיטה מפוקפקת בה נוקטים אנשי הכת ההרסנית והמסוכנת. הם מזהים בארץ צעירים השרויים במצוקה, מאמצים אותם אל חיקם מתוך דאגה כביכול לרווחתם. השלב הבא הוא הטסתם לשווייץ. בשוויץ הנערים הללו לא מקבלים שום טיפול אלא משמשים כעבדים ומועסקים בעבודות פיזיות מבוקר עד ערב ובתווך הם עוברים הטפה מיסיונרית מתמשכת שאמורה להחדיר למוחם את האמונה המפוקפקת לפיה כל ישועתם תבוא מאותו האיש”.
הימלטות בכמה מדינות
עדותה של הנערה סיפקה עוד פרט מדהים ומצמרר. במרוצת ארבעת החודשים שבהם נעדרה מהבית הספיקה לשהות במינכן שבגרמניה לנקוב ובפרבר השוויצרי. “מסתבר שכך מבקשים אנשי הכת לגבור על המגבלה החוקית שאוסרת על שהיית זר במקום אחד יותר משלושה חודשים”, אומר לפידות.
עם שובם של פעילי יד לאחים מליוויה של הנערה לשדה התעופה, קידמה את פני ד’, שהתעמתה עם אנשי הכת, הודעה במשיבון האלקטרוני של הטלפון בביתה. המטלפן הזדהה בשם רנה שטאט, ראש הכת בנצרת. הוא פנה אל בעלה של ד’ בשמו היהודי (ולא בשם הרשמי הלועזי בו הוא מופיע בספר הטלפונים). המסר שבפיו היה קצר: “אנחנו יודעים היטב מי שלח אותך. אם תוך 24 שעות לא תחזיר את מה שלקחת – תוגש נגדך תלונה במשטרה בגין חטיפה”. נאמר בקלטת.
אנשי יד לאחים, באמצעות ר’ יהושע לפידות, העבירו את סליל ההקלטה לידי משטרת שוויץ שפתחה בחקירה.
ביום שלישי בשבוע שעבר נערכה קבלת פנים נרגשת בנמל התעופה בן גוריון. פעילות יד לאחים ובני משפחתה של הנערה קידמו את פניה עם נחיתתה המיוחלת בארץ. מיד לאחים נמסר כי פעילות מחלקת ההצלה שליד האגף למאבק במיסיון מלוות את הבת במטרה להעלותה, בס”ד, על דרך המלך.