האם מנע הבורא ממלך מצרים את
הבחירה החופשית לחזור בתשובה?
לדעת הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ו), אכן מנע הקב"ה מפרעה את הזכות לבחירה חופשית, אחר שחצה את הקו האדום של ההתנהגות הנורמטיבית. אדם שמחבל באופן קבוע בנורמת החיים המקובלים של מוסר תקין, אינו ראוי לפריבילגיה של זכות הבחירה, הניתנת לכל יצורי אנוש. ואלו דבריו:
ואפשר שחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים, עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפרעון מזה החטא … שמונעים ממנו התשובה, ואין מניחים לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה … לפיכך כתוב בתורה 'ואני אחזק את לב פרעה', לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו … נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו. לפיכך חיזק הקב"ה את ליבו.
לדבריו שם, אין הבדל בין בני ברית לשאינם בני ברית, ועל כולם בשווה יחול הכלל, שהבחירה החופשית ניתנת, כל עוד לא השחית האדם את דרכו וחצה את הקו האדום.
ואולם, ניתן לפרש את שיטת הרמב"ם על פי משל הסיגריה (שהיה חביב על משה חן ז"ל).
אדם שהתמכר לעישון סיגריות, ומבקש לחדול מעישון ולחזור בתשובה גופנית. האם יש לומר עליו שנמנעה ממנו הבחירה החופשית? ודאי הוא שבידו הדבר לשוב למצבו הראשון, והכל תלוי ברצונו. אלא שקודם ההתמכרות הייתה בידו יכולת לעשות את הדבר בקלות, ואילו אחרי ההתמכרות עליו להשקיע כוחות נפש וגוף שאין בו.
נמצאנו למדים, שהכל בידי אדם. בידו לחדול לעשן, אלא שברצון גדול וחזק תליא מילתא. אם אכן יקבל החלטה קשה וכואבת, מתוך הבנה והרגשה שאין לו ברירה, ועליו להשקיע את כל כוחות נפשו בדבר, הוא יצליח.
כך נמצאים בינינו רבים שהעישון הביא אותם למחלות קשות, שרק ניתוח כירורגי הציל אותם. חייהם היו תלויים להם מנגד, והקב"ה גמל איתם חסד לחיים. היעלה על דעתו של מי מהם להמשיך ולעשן כהרגלו? הרי הוא מבין מה יעלה בגורלו אם ישוב לסורו.
כשהתורה כותבת שה' חיזק את ליבו של פרעה מלשלח את העם, כוונתה שה' נתן בידו להמשיך את התנהגותו הוא. אחרי שהוא הכביד את ליבו בחמש המכות הראשונות, היה עליו להשקיע כוחות נפש יוצאי דופן כדי לשנות את הרגלו. המאמץ הזה לא היה בכוחו, וגם הבורא לא סייע בידו.
הכבדת הלב על ידי הקב"ה, עניינה להבחין, אם האדם אכן יוצא מגדרו כדי לתקן ולהוציא את עצמו, מתוך האופל שנכנס אליו מרצונו. הכלל אומר: מה שנכנס ברצון יֵצא ברצון. יש לגלות רצון חזק ועיקש, ההפוך מהרצון הראשון, כדי לשנות את המצב ולתקן את המציאות.
הכלל המלמד ש"הבא ליטהר מסייעים בידו" (יומא לח), מבאר את היסוד של העזרה הבאה מלמעלה, למי שמעוניין ורוצה לשנות את מצבו. אכן משמים גם פותחים למי שרוצה ליטמא, "הבא ליטמא פותחים לו". אך ההבדל הוא, שלזה פותחים ולזה מסייעים.
הבורא נתן לאדם כוחות של בחירה. גם לבחירה בטומאה פותחים את הדלת, ונותנים לאדם ללכת בדרכו שלו. אך למי שרוצה ליטהר, ומשקיע כוחות נפש, בא סיוע שמימי המסייע בידו לתקן ולשנות. לפרעה לא ניתן כח לתקן. פתחו לו לקלקל, אך לא סייעו בידו לתקן.
דבר ה' אל משה "ואני אקשה את לב פרעה", אין כוונתו שנשללה ממנו זכות הבחירה, אלא שלא ניתן לו כל סיוע מלמעלה לשנות ולתקן. אילו היה פרעה מעוניין לשנות היתה לו יכולת לעשות כן, על ידי מאמץ גדול בהשקעה של כוחות הנפש, כדי לצאת מהרגילות המתמכרת שלו. אך משלא עשה כן, לא סייעו לו משמים להתגבר ולהצליח.
גם המעשן האובססיבי, יש בידו יכולת לשנות. עליו להשקיע את כל כוחות נפשו וגופו, לפנות אל ה' בתפילה, לעבוד באופן שונה, ולגלות רצון עז להצליח, ומן השמים יסייעו בידו. כך המתמכר לעבירות, וכך המתמכר למידות שליליות. יש יכולת לתקן, והכל תלוי ברצון ובכוחות הנפש.
משל הסיגריה אומר שני דברים בסיסיים: אל תתמכר, ואל תגיע למצב של אחטא ואשוב. אך משהתמכרת, דע לך שיש לך יכולת לתקן, הכל תלוי ברצון, ומן השמים מסייעים.
