סביר שאליעזר בן יהודה לא היה מן המומחים באותיות הקטנות, שהרי ירקרק ואדמדם בתורה הינם ירוק ואדום כהים ביותר ואילו בעברית של ימינו הם הפכו להיות ירוק בהיר. למרות שבמחשבה פשוטה ירקרק פירושו ירוק ירוק, כפילות המסמלת הדגשה. כך גם פירושה של המילה "אם", אנו רגילים שזו מילת תנאי - אם תעשו או.... אך בפרשת השבוע ישנו פירוש נוסף למילה אם, כדברי הגמרא – אין אם, אלא לשון תחנונים! הקדוש ברוך הוא מתחנן לבני ישראל - אם בחוקותי תלכו, תהיו עמלים בתורה!
ה' לא רק מעמיד בפנינו אפשרויות אם תרצו אז תקבלו ואם לא אז תענשו, אלא, פונה, מבקש, מתחנן ואף מבטיח שבסופו של דבר אכן תשמעו. בקשתו של ה' איננה רק בקשה, אלא היא נותנת ליהודי את הכוחות הדרושים לקיים את המצווה, שהרי, אם ה' מבקש, כנראה שזה ביכולתנו. לולא זאת לא היה מבקש מאיתנו. אך עצם הבקשה והציווי מהווים נתינת כוח ליהודי להצליח במילוי המשימה.
הרבי הראשון של חב"ד – האדמו"ר הזקן מסביר את אותו הרעיון על הציווי "ואהבת את ה', מצד אחד יש לנו ציווי ונתינת כוח אכן לאהוב את ה', מאידך יש לנו הבטחה שבסופו של דבר "ואהבת" – אתה תאהב! כך גם בנוגע לשאר תרי"ג המצוות, יש לנו כוחות, תחנונים והבטחות שאכן נקיים את כולם, כנאמר בספר שופטים פרק י"ד "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח". כלומר , בתכנון האלוקי בסופו של דבר כולם ישלימו את הנדרש מהם ואף יגיעו לשלימותם. השאלה היא רק כמה זמן זה ייקח עד שכולנו נקבל "קצת שכל" ונפנים את רצון ה'.
אם קיבלנו כוחות, בסופו של דבר כולנו נעשה את הדרוש, שווה לבדוק מה נידרש מאיתנו לעשות כעת. כיוון שמעשהו של יהודי כאן ועכשיו הוא בעל ערך עצום, בדוגמת הצל שבארץ, הזז במשך זמן, כמה סנטימטרים, אך כנגדו השמש זזה כמה אלפי קילומטרים. כך מעשה קטן שלנו כאן בעולם, מזיז דברים בלתי מוגבלים אצל בורא העולם.
מבקש מאיתנו ה' אם, בחוקותי תלכו. קיום המצוות צריך להיות "חוק", הבסיס הראשוני לקיום המצוות צריך להיות, כיון שכך רצה ה'. אני מקיים את המצווה אם הבנתי, ובמיוחד אם לא הבנתי, ומדוע?
כאשר קיום המצוות נעשה כפי ההבנה, אזי קיום המצוות הוא מוגבל להבנה השכלית, כאשר משהו לא מסתדר לי, אז אני לא בדיוק מקיים את רצון ה', או שאני מקיים בהגבלה מסויימת. מאידך, כאשר הקיום הוא כי כך ציווה ה', זהו חוק, אזי בנקודה מסויימת אין כל הגבלה לקיומה של המצווה. ניתן להתמסר לקיום רצון ה' עם כל הכוחות והעונג הקיימים בתוכנו, שהרי, מה זה משנה מהי המצווה, מהם ההסברים לקיומה וכדו', הרי בקיומה אני עושה רצון ה'.
מבטיח ומתחנן לנו הקדוש ברוך הוא, אם בחוקותי, כאשר קיום המצוות שלכם יהיה כי זהו רצון ה', אזי "תלכו", זה לא רק ילך , אלא גם ירוץ. תהיה זאת הליכה בלתי מוגבלת כרצון ה', עד שהתוצאה מקיום המצוות תהיה ש"ונתתי גשמיכם בעיתם" - כל עניני הגשמיות יהיו בצורה הכי טובה והכי מושלמת. גם גשמיכם הרוחני, התורה ומצוותיה, אור התורה ועוד, יגיעו אלינו בשלימות.
שבת שלום ומבורך.
ברכות למקיימי התורה והמצוות:
מה קורה בפרשת השבוע
"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" פותחת הפרשה, "ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" כשהיא מוסיפה ברכות רבות, ביניהם "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד; והשבתי חיה רעה מן הארץ, וחרב לא תעבור בארצכם."
במידה ולא תצייתו לדברי, מזהיר אותם האלוקים, אעניש אתכם קשות. בפרשה זו מופיעים פסוקי ה"תוכחה" המכילים את העונשים הצפויים, חלילה, לבני-ישראל במידה ולא יקיימו את מצוות התורה, אך הם מסתיימים בנימה אופטימית:
"גם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, כי אני ה' אלוקיהם."
כמה אתה שווה?
כאשר אדם נודר סכום מסויים כתרומה, הוא יכול לומר "אתן כ'ערכו' (שוויו) של איש מסויים" או "אישה מסויימת". אלו הם ה'תעריפים' אותם יהיה עליו לשלם:
לתינוק זכר מגיל חודש עד גיל חמש: חמישה שקלים. מגיל חמש עד גיל עשרים: עשרים שקלים. מגיל עשרים עד גיל שישים: חמישים שקלים. מגיל שישים והלאה: חמישה עשר שקלים.
לתינוקת מגיל חודש עד גיל חמש: שלושה שקלים. מגיל חמש עד גיל עשרים: עשרה שקלים. מגיל עשרים עד שישים: שלושים שקלים. מגיל שישים ומעלה: עשרה שקלים.
במידה ולתורם אין את היכולת הכלכלית לשלם את הסכומים האמורים, ישום הכוהן את נכסיו ויחייב אותו בהתאם.
אדם הנודר בהמה, בית, שדה לצדקה
· אדם הנודר בהמה טהורה עליו להביא אותה למקדש ואין באפשרותו להמיר אותה בבהמה אחרת. במידה והוא עשה זאת גם הבהמה המקורית וגם זו שהמיר בה קדושות, כקנס על מעשהו.
· אדם הנודר בהמה טמאה או בית כתרומה רשאי לפדות אותם תמורת השווי המקורי בתוספת חומש.
· אדם הנודר שדה יכול לפדות אותה תמורת חמישים שקל לכל שטח המכונה 'חומר שעורים'. אם הוא מחליט שלא לגאול את השדה היא תשוב אליו ביובל כל עוד והיא נותרה בידי גזבר ההקדש ולא נמכרה לאחר. אם הוא עצמו רכש את השדה מאחר, השדה תשוב לבעלים המקורי.
דיני מעשר בהמה
מן הבקר והצאן יש להפריש "מעשר", בהמה אחת לכל עשר בהמות.
סביר שאליעזר בן יהודה לא היה מן המומחים באותיות הקטנות, שהרי ירקרק ואדמדם בתורה הינם ירוק ואדום כהים ביותר ואילו בעברית של ימינו הם הפכו להיות ירוק בהיר. למרות שבמחשבה פשוטה ירקרק פירושו ירוק ירוק, כפילות המסמלת הדגשה. כך גם פירושה של המילה "אם", אנו רגילים שזו מילת תנאי – אם תעשו או…. אך בפרשת השבוע ישנו פירוש נוסף למילה אם, כדברי הגמרא – אין אם, אלא לשון תחנונים! הקדוש ברוך הוא מתחנן לבני ישראל – אם בחוקותי תלכו, תהיו עמלים בתורה!
ה' לא רק מעמיד בפנינו אפשרויות אם תרצו אז תקבלו ואם לא אז תענשו, אלא, פונה, מבקש, מתחנן ואף מבטיח שבסופו של דבר אכן תשמעו. בקשתו של ה' איננה רק בקשה, אלא היא נותנת ליהודי את הכוחות הדרושים לקיים את המצווה, שהרי, אם ה' מבקש, כנראה שזה ביכולתנו. לולא זאת לא היה מבקש מאיתנו. אך עצם הבקשה והציווי מהווים נתינת כוח ליהודי להצליח במילוי המשימה.
הרבי הראשון של חב"ד – האדמו"ר הזקן מסביר את אותו הרעיון על הציווי "ואהבת את ה', מצד אחד יש לנו ציווי ונתינת כוח אכן לאהוב את ה', מאידך יש לנו הבטחה שבסופו של דבר "ואהבת" – אתה תאהב! כך גם בנוגע לשאר תרי"ג המצוות, יש לנו כוחות, תחנונים והבטחות שאכן נקיים את כולם, כנאמר בספר שופטים פרק י"ד "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח". כלומר , בתכנון האלוקי בסופו של דבר כולם ישלימו את הנדרש מהם ואף יגיעו לשלימותם. השאלה היא רק כמה זמן זה ייקח עד שכולנו נקבל "קצת שכל" ונפנים את רצון ה'.
אם קיבלנו כוחות, בסופו של דבר כולנו נעשה את הדרוש, שווה לבדוק מה נידרש מאיתנו לעשות כעת. כיוון שמעשהו של יהודי כאן ועכשיו הוא בעל ערך עצום, בדוגמת הצל שבארץ, הזז במשך זמן, כמה סנטימטרים, אך כנגדו השמש זזה כמה אלפי קילומטרים. כך מעשה קטן שלנו כאן בעולם, מזיז דברים בלתי מוגבלים אצל בורא העולם.
מבקש מאיתנו ה' אם, בחוקותי תלכו. קיום המצוות צריך להיות "חוק", הבסיס הראשוני לקיום המצוות צריך להיות, כיון שכך רצה ה'. אני מקיים את המצווה אם הבנתי, ובמיוחד אם לא הבנתי, ומדוע?
כאשר קיום המצוות נעשה כפי ההבנה, אזי קיום המצוות הוא מוגבל להבנה השכלית, כאשר משהו לא מסתדר לי, אז אני לא בדיוק מקיים את רצון ה', או שאני מקיים בהגבלה מסויימת. מאידך, כאשר הקיום הוא כי כך ציווה ה', זהו חוק, אזי בנקודה מסויימת אין כל הגבלה לקיומה של המצווה. ניתן להתמסר לקיום רצון ה' עם כל הכוחות והעונג הקיימים בתוכנו, שהרי, מה זה משנה מהי המצווה, מהם ההסברים לקיומה וכדו', הרי בקיומה אני עושה רצון ה'.
מבטיח ומתחנן לנו הקדוש ברוך הוא, אם בחוקותי, כאשר קיום המצוות שלכם יהיה כי זהו רצון ה', אזי "תלכו", זה לא רק ילך , אלא גם ירוץ. תהיה זאת הליכה בלתי מוגבלת כרצון ה', עד שהתוצאה מקיום המצוות תהיה ש"ונתתי גשמיכם בעיתם" – כל עניני הגשמיות יהיו בצורה הכי טובה והכי מושלמת. גם גשמיכם הרוחני, התורה ומצוותיה, אור התורה ועוד, יגיעו אלינו בשלימות.
שבת שלום ומבורך.
